ילקוט שמעוני, יואל פרק ג


המשך סימן תקלו
השמש יהפך לחשך -
ילמדנו רבינו:
מי שהוא רואה זיקים או ברקים היאך מברך עליהם?

כך שנו רבותינו:

על הזיקים ועל הזוועות על הרעמים ועל הברקים הוא אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.
הרי מן המשנה, מן המקרא מנין?
המביט לארץ ותרעד.

ומה כתיב אחריו?
יהי כבוד ה' לעולם.

שאל אליהו ז"ל את רבי נהוראי:
מפני מה זוועות באות לעולם?
א"ל: כשהקב"ה רואה שאין ישראל מפרישין מעשרותיהן כראוי, אז זוועות באות לעולם.
א"ל: חייך, (ג) כך הוא סברו של דבר, אלא זהו עקרו, בשעה שהקב"ה מביט ורואה עו"א יושבים בטח ושאנן ובית מקדשו חרב, באותה שעה מאפיל העולם ומזדעזע.
אמר הקב"ה: כל הרעש הזה שאני מביא לעולם, כדי לקדש שמי, שנאמר: כל הנקרא בשמי, ובמה שאני ראוי לקלס, העו"א מכעיסים אותי:
זה אומר: לכוכבים אני עובד!
וזה אומר: לשמש ולירח אני עובד!
לפיכך אני מרעיש אותם שמכעיסין אותי בהם, לפיכך אף הם לוקים עימהם, שנאמר: השמש יהפך לחשך והירח לדם.

סימן תקלז
והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט -
וכי אפשר לו לאדם ליקרא בשמו של הקב"ה?
אלא נקרא המקום רחום, שנאמר: חנון ורחום ה' - אף אתה עשה מתנת חנם.
נקרא המקום צדיק: כי צדיק ה' צדקות אהב - אף אתה הוי צדיק.
נקרא המקום חסיד: כי חסיד אני נאם ה' - אף אתה הוי חסיד, לכך נאמר: כל אשר יקרא בשם ה' ימלט.
ואומר: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו.
ואומר: כל פעל ה' למענהו.

ר' יהודה בשם ר' ירמיה אומר:
בשר ודם הנכנס לבית פטרון אינו נכנס לביתו פתאום, אלא עומד על פתח חצרו וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר לו: איש פלוני בחוץ, אבל הקב"ה אינו כן, אם באת לך צרה, לא תצווה לא למיכאל ולא לגבריאל אלא צווה לי ואני עונה לך.

א"ר פנחס:
עובדא הוה בחד גברא דאתי מן חמתא.
פגעו ביה רומאי, א"ל: מן דפופיינוס אנא ופטרוהו.
ומה אם שנתלה בבשר ודם ניצול, במי שאמר והיה העולם לא כל שכן, הה"ד: כל אשר יקרא בשם ה' ימלט.

א"ר אלכסנדרי:
עובדא הוה בחד ארכין דשמיה אלכסנדרי דהוה קאים ודאין לסטים.
אמר ליה: מה שמך?
א"ל: אלכסנדרי.
א"ל: פנה אלכסדרי דלא לימרו אלכסנדרי לקה.
ומה מי ששמו בשם בשר ודם כך, ישראל ששמם בשם אלוהיהם לא כל שכן!

הפרק הבא    הפרק הקודם