וקבצתי את כל הגוים -
ר' מאיר אומר:
אנטונינוס פעמים שהוא דן על הבימה ומחשיך והיו בניו מחשיכין אצלו, מאחר שנפטר מן הבימה, נטל את הפנס ומאיר לפני בניו והיו גולי מלכות קרבים אצלו ואומרים לו: אנו נוטלים את הפנס ונאיר לפני בניך.
א"ל: לאו, אלא אני אטול את הפנס ואאיר לפני בני, כדי להודיע לכם חבתם שתהיו נוהגים בהם כבוד, כך וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן - להודיע חבתן של ישראל לפני עובדי אלילים, שיהיו נוהגים עמהם בכבוד, ולא די שלא נוהגים עמם כבוד, אלא ממיתים אותם מיתות חמורות מיתות משונות זו מזו.
לענין כן הוא אומר: וקבצתי את כל הגוים.
יכול על עבודת אלילים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים?
תלמוד לומר: על עמי ונחלתי ישראל.
ואומר: מצרים לשממה תהיה.
באותה שעה, ויהודה לעולם תשב (ברמז ת"ק בתורה).

ומכרתי את בניכם -
(כתוב ברמז מ"ג):

שמש וירח קדרו =
אמר רבא:
בשעה שגלגלי חמה ולבנה נכנסים ליטול רשות מהקב"ה, עיניהם כהות ומבקשים לצאת ולהאיר לעולם ואין רואים כלום.
מה הקב"ה עושה?
מורה חצים בהם ומהלכים לאורם, הה"ד: לאור חציך יהלכו.

ר' יהושע בש"ר סימאי דקיסרין בשם רבי יצחק בר זירא:
לעולם אין גלגל חמה שוקע, עד שנעשה כמין חררה של דם.
מה טעם?
ישיש כגבור לרוץ אורח - ואין אורח אלא של נשים, שנאמר: חדל להיות לשרה אורח כנשים.

ר' לוי אמר:
בכל יום ויום הקב"ה יושב בדין על גלגל חמה ולבנה, לפי שאין מבקשין לצאת מפני שמשתחוים להם, הה"ד: בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר לא ידע עול בשת - לא בהתין אלין דסגדין להון, (ד) חמין להון לקיין ולא בהתין להון.

דרש רבא, ואמרי לה רב יצחק:
שמש וירח בזבול מאי בעו והא ברקיע קביעי?
מלמד, שעלו מרקיע לזבול ואמרו: רבש"ע, אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירים.
באותה שעה ירה בהם חצים וחניתות, אמר להם: בכל יום אתם מאירים ומשתחוים לכם, בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם!
ובכל יום ויום מורים בהם חצים, שנאמר: לאור חציך יהלכו.

והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס -
כתיב: ותשקין את אביהן יין.
מנין היה להם יין במערה?
אלא שזמן להם הקב"ה יין, כענין שנאמר: והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, אם כך זמן הקב"ה למכעיסיו, קל וחומר לעושי רצונו.

א"ר שמעון בן חלפתא:
לפי שבעולם הזה גשמים סימן טרחות הם לעולם, יוצאי דרכים וטחי גגות מצרים בו, וכן דורכי גתות, אבל לעתיד לבא הקב"ה עושה אותם סימן ברכה, שנאמר: והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וגו':

ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים -
יש מעין מגדל גיבורים,
ויש מעין מגדל חלשים,
ויש מגדל נאים,
ויש מגדל כעורים,
ויש מגדל צנועים,
ויש מגדל שטופי זמה,
ומעין שטים של זנות היה, ומשקה ארץ סדום, שנאמר: איה האנשים אשר באו אליך הלילה וגו', לפיכך נתקלקלו באותו מעין.
וכן הוא אומר: וישב ישראל בשטים וגו'.
ועתיד הקב"ה ליבשו, שנאמר: ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים.

מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי -
(ברמז קנ"ה).

ונקיתי דמם לא נקיתי -
(בישעיה ברמז תק"ג):