[ט, א]
ראיתי את ה' ניצב על המזבח -
כבר אמר (למעלה ג' י') כי ביום פקדי פשעי ישראל ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח, ובארתי כי הושע בן אלה רצה לבטל עבודת העגלים ובטל השומרים שהיו שומרים שלא יעלו ישראל לרגל וגדע קרנות המזבח, ועי"ז עמד מרד בין העם ונחלקו לשתי כתות, וזה היה סבה שהלשינו את הושע לפני מלך אשור ויעצרהו בבית כלא ויצר על שומרון ועי"ז הגלה אותם, וכמו שהתבאר אצלי בפירוש הושע בכל מקום וצייר שדבר זה היה בהשגחת ה', כאילו ה' ניצב על מזבח שבבית אל, ויאמר הך הכפתור הוא משקוף בית המזבח שהיה עליו כמין כפתור, ועי"ז ירעשו הספים ונהרס בית המזבח והוא עצמו מה שאמר ונגדעו קרנות המזבח, ובצעם בראש כולם עי"ז נבצעו כולם ונתחלקו לכתות שונות, וזה היה בראש רצה לומר ראשית מפלתם, כי אחריתם אחרית המהומה יהיה שאהרוג אותם בחרב ע"י מלך אשור, לא ינוס להם נס שלא ינצלו ע"י ניסה, וגם מי שיפלט מחרב אויב לא ימלט כי תשיגהו החרב אח"כ כמו שמפרש.

[ט, ב]
אם יחתרו -
מפרש מה שאמר אל ינוס להם נס, שלא יועיל להם כל אופני הניסה, אם יעשו מחתרת בחפירה עמוקה כשאול להסתתר שם, משם ידי תקחם ואמסרם ליד אויב, ואם יעלו השמים, רצה לומר לראש ההרים הגבוהים אשר ראשם בשמים, משם אורידם ליד האויב.

[ט, ג]
ואם יחבאו בראש הכרמל -
ששם היו מחילות רבות ומערות גדולות היו מסתתרים שם, משם אחפש אנכי אותם ולקחתים ע"י האויב, ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים, רצה לומר באיים השוממים והמפורדים בים שאין בני אדם מגיעים לשם משם אצוה את הנחש, כי שם מצויים נחשים והם ינשכו אותם.

[ט, ד]
ואם ילכו בשבי -
זה פירש למה שאמר: ולא ימלט להם פליט גם הפלטים שישאיר האויב בחיים ויקחם לשבי גם הם לא ימלטו מחרב, כי משם אצוה את החרב, ששם יגזור עליהם שמדות והריגות, ולא שאניחם שם ביד המקרה רק תהיה השגחתי עליהם, אבל מה שאשים עיני עליהם יהיה לרעה ולא לטובה, שאשגיח עליהם להענישם עונש השגחיי.

[ט, ה]
וה' צבאות הנוגע בארץ ותמוג -
נגד מה שאמר למעלה (ח' ח') העל זאת לא תרגז הארץ, שמרמז על המרד שנתהוה ביניהם, והלשון מורה שהארץ רגזה מעצמה, יאמר פה שזה היה ע"י ה', שמרד העם שהמשיל לרוגז הארץ, ושטיפת האויבים את העם לגולה שהמשיל לעליית היאור המכסה את הארץ, כ"ז לא היה מקרה, רק ע"י ה'. הוא נוגע בארץ ותמוג ונעשה המרד. כמו שאמר: ראיתי ה' ניצב על המזבח, וכן ע"י ה' עלתה כיאור כולה וכסוה האויבים כנ"ל שם כ"ז היה ע"י השגחת ה'.

[ט, ו]
הבונה בשמים מעלותיו -
הוא ע"פ מה שאמר נוטה שמים כיריעה המקרה במים עליותיו וכו' יסד ארץ על מכוניה, והתבאר אצלי בפירוש מעשה בראשית, כי אחר שתחלה היה העולם כולו מים במים ברצות ה' שתתגלה היבשה נטה שמים כיריעה, היינו מה ששם בטבע המים שיעלו באדים אל הרקיע שהוא עגול הנשימה, ושם נפרדו המים אשר היו מעורבים עם האויר ונשארו בעיגול הנשימה, כמו שאמר: המקרה במים עליותיו, שהוא החק ששם אל המים שיעלו עד שם ושם ישארו צרורים בעבים, ועי"ז נתגלה היבשה וההרים עלו מתוך התהום, שעל זה אמר: יסד ארץ על מכוניה, וזה שאמר שבנה בשמים מעלותיו וששם הוא עליית האדים והמים, ועל ידי כך אגודתו על ארץ יסדה נאגדה היבשה, ושם לים גבול בל יצא מן האגד ולחוץ, והוא בעצמו אשר עצר בעד המים בל יכסו היבשה, הוא הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ויחזור העולם שיהיה מים במים, כמו שעשה בדור המבול שירד הגשם מן השמים ויכסו המים את היבשה, בענין שהעושו יגיש חרבו להשיב את הבריאה אל רחם התהו.

[ט,] ז]
הלוא כבני כושיים -
אחר שנבא פורעניות, סיים את ספרו בדברי תנחומין, אומר אתם מיוחדים לי כבני כושיים שהם מצויינים ונכרים תמיד ומיוחדים לאבותיהם ע"י שחרות עורם, שהגם שיגלו ויתערבו בין עמים אחרים בל יתערבו עמהם, כן אתם הגם שתגלו ותתערבו בין העמים תמיד תהיו נכרים כי אתם לי. כי אתם בני ישראל, וכל רואיהם יכירום כי הם בני אל חי, ומביא ראיה לזה הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים שהגם שהייתם במצרים ימים רבים גולים ומשועבדים, בכ"ז לא התערבתם עם המצריים והעליתי את ישראל מופרד וניכר בשמו וביחוסו, אבל הכי פלשתים (העליתי) מכפתור וארם מקיר בתמיה?!

פלשתים שנכבשו בימים קדמונים ע"י הכפתורים כמו שאמר: והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, ואח"כ חזרו הגולים לארץ פלשתים כמו שאמר כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור, בכ"ז הכי העליתי את פלשתים, או כשאעלה את ארם מגלותם לקיר (שלשם הגלה אותם מלך אשור) וכי אעלה את ארם, הלא בגלותם יתערבו עם העמים ויתבטלו בתוכם ולא יהיו עוד פלשתים וארמים רק כפתורים ואנשי קיר, כי כבר חדלו מהיותם הגוי אשר היו מקודם שגלו, רק ישראל נשארו ישראל ולא התחתנו ולא התערבו עמהם, כמו שאמר: ונודע בגוים זרעם וכו', ובאר הדבר.

[ט, ח]
הנה עיני ה' בממלכה החטאה -
בעת ישים ה' פניו להעניש את ממלכה על חטאתיה, אז והשמדתי אותה מעל פני האדמה תשמד האומה ההיא ותחדל מהיות עם, אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב, שהם הגם שיעניש ה' אותם לא ישמד עצמותם ויהיו תמיד בית יעקב נכרים במשפחותיהם ונמוסיהם.

[ט, ט]
כי הנה אנכי מצוה -
באר ענייני ההשגחה בזה שיניע אותם בכל הגוים עד שיהיו נעים ונדים ומפוזרים בין כל האומות שזה צדקת פזרונו בישראל כמו שפירשו חז"ל, שעל ידי כך לא יתבטלו בשום מקום וכן על ידי כך לא תשלוט עליהם שום אומה לכלותם, כי יתהלכו מגוי אל גוי, זאת שנית שידמו כאשר ינוע בכברה שמניחים שם חטים ושעורים ומניעים הכברה לנקותם מן הפסולת, שהפסולת הדק נופל דרך נקבי הכברה, אבל הצרור היינו הגרעינים המלאים שצרור בהם קמח, לא ייפול ארץ, וישאר בכברה, כן ע"י הפיזור והגליות יפלו מהם הרשעים ויטמעו בין האומות, אבל הצדיקים הצרורים בצרור התורה והמצוה ואחדות ישראל לא יפלו ארץ וישארו באמונתם, ומפרש ומי הוא הפסולת שיפול ארץ ויצא מן הכברה?.

[ט, י]
בחרב ימותו כל חטאי עמי -
שהם הפסולת, האומרים לא תגיש רצה לומר שהם אומרים שהרעה הבאה היא מקרית ולא השגחיית ע"י ה' בעבור מעשיהם, וע"כ יאמרו שלא תגיש בעדינו הרעה, שהרעה אשר תגש לבא לא תבא בעדינו כדי להעניש אותנו, רק הוא דבר מקרה, ומוסיפים לאמר שגם לא תקדים בעדינו, שאף לא יאמינו שע"י מעשיהם תקדים הרעה לבא, כי יאמרו שביאת הרעה וזמן בואה הכל עינן מקרה, ואינה מקדמת לבא על הרשעים קודם הצדיקים שהוא כפירת ההשגחה והעונש.

[ט, יא]
ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת -
תחלה היה בית דוד בנוי ומשוכלל בבית קבוע, משתלשלת בבני דוד מדור דור, ואח"כ לא היה בית קבוע רק סוכת ארעי וזה היה בבית שני שנבטלה מלכות בית דוד, ומלכו החשמונאים והורדוס, ובכ"ז היו עדיין נשיאים מזרע בית דוד שזה דומה כסוכה עראי, ואח"כ נפלה גם סוכת דוד, כי בגלות החל הזה בטלו גם הנשיאים ואין זכר ונשיאות לזרע בית דוד, ואז יקים ה' סוכת דוד, היינו שיעמוד איש מזרע בית דוד וינהיג את העם כהנהגת הנשיאים, וכבר התבאר (יחזקאל סי' ל"ד כ"ג כ"ד) שתזרח שמש לבית דוד בג' מדרגות, כמו שאמר שם הוא ירעה אותם והוא יהיה להם לרועה ואני ה' אהיה להם לאלהים ועבדי דויד נשיא בתוכם, שתחלה האיש מבית דוד ירעה אותם, רצה לומר שינהיג אותם ויכוף אותם לעשות משפט וצדקה, שבזה תקים סוכת דוד שהיא הנשיאות מזרעו, אבל עדיין תהיה הסוכה מהורסת, אבל אח"כ יקבלו ישראל מלכות שמים ויקבלו הנהגתו ברצון, ואז הוא יהיה להם לרועה ברצונם, ועל זה אמר: וגדרתי את פרציהן ע"י שיוגדרו פרצות הדור עי"ז הריסותיו אקים, ותהיה הסוכה שלמה לא מהורסת, כי יקבלו אותו לרועה ברצון, ואח"כ תתגלה מלכות שמים כמו שאמר: ואני ה' אהיה להם לאלהים ואז ועבדי דויד נשיא בתוכם, שהוא יהיה מלך המשיח, ואז לא תהיה סוכת ארעי רק בנין קבוע, ועל זה אמר: ובניתיה כימי עולם שתהיה מלכות קבועה כמקודם.

[ט, יב]
למען יירשו את שארית אדום -
כי רוב בני אדום יפלו אז במלחמת גוג ומגוג, והשארית שישארו מהם וכן כל הגוים שישארו בעת ההיא, אשר נקרא שמי עליהם שהם יכירו שם ה' ויקבלו אמונות האמת עד שיקרא שם ה' עליהם, כל אלה יהיה ירושה להמשיח.

[ט, יג]
הנה ימים באים -
באר עוד שאז יתרבו התבואות והפירות, עד שהקציר יתארך זמן רב עד שיגיע עת החרישה, ודריכת הענבים יתארך עד בא זמן הזרע, מרוב התבואה והענבים כמו שאמר והשיג לכם דיש את בציר, וההרים יטיפו עסיס מדבש הפירות, והגבעות ששם ירעו הבקר והצאן תתמוגגנה מרוב החלב, כמו שאמר בסוף יואל: והגבעות תלכנה חלב.

[ט, יד]
ושבתי את שבות עמי -
הוא השבת מעלתם ומדרגתם, ובנו הערים שהיו נשמות ויטעו כרמים וכו'.

[ט, טו]
ונטעתים על אדמתם -
מאז יהיו כעץ הנטוע במקומו שא"א לעקרו מאדמתו כן לא ינתשו עוד מעל אדמתם, כי לא ילכו עוד בגלות לעולם.