[ג, א]
שמעו, המשפחה -
הגוי כולו נקרא משפחה וכן ואם משפחת מצרים לא תעלה:
אשר העליתי. העליתי אבותיכם:

[ג, ב]
רק אתכם -
לפי שידעתי אתכם ובחרתי בכם מכל עם, לפיכך אפקוד עליכם את כל עונותיכם שאתם ראיתם וידעתם את כל אותותי ומופתי שעשיתי לכם והטבתי לכם, לפיכך הדין הוא שאפקוד עליכם עונתיכם כי המלך יכעוס על עבדיו העומדים לפניו אם יעברו מצותו יותר ממה שיכעס על אחרים הרחוקים ממנו, כי משפחת העכו"ם איננו חושש עליהם אם ייטיבו או יריעו אלא אם יהיה חמס גדול כדור המבול כמו שפירשנו למעלה, אבל ישראל לפי שהם קרובים אלי אענישם על עונם, כמו שאמר: בקרובי אקדש.

וכמו שפירשו רז"ל בפסוק:

וסביביו נשערה מאד.

וכן ארז"ל:

שאני עכו"ם דלא מפקיד דינא עלייהו.

ובספר יחזקאל בפסוק: והעולה על רוחכם היו לא תהיה הארכנו בזה הענין.

[ג, ג]
הילכו שנים -
כלומר אחר שפשעתם בי ראו מה קרה אתכם, כי לא יוכל אדם לצאת מן העיר מפחד האויב ולא אפילו שנים אם לא נועדו יחדיו ללכת בדרך אחד ולעמוד נגד האויב אם יפגע בהם.

ור' אברהם ז"ל פירש:

הזכיר למעלה ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו אמר: הנה טרם שאפקוד עליכם אודיעכם זאת ביד נביאי אולי תשובו אלי, לולי שנודעתי לנביא וגליתי לו סודי להוכיחכם לא היה מתנבא מלבו כי איך ידע מה שאני עתיד לעשות, וככה אין דברו דרך מקרה וראו אם יתכן שילכו שני אנשים ברגע אחד למקום אחד בעבור דבר אחד אם לא נועדו זה עם זה, וכאשר תראו שיהיה אמת דבר הנביא, דעו כי אני שלחתיו ואיך יוכל למרות את פי שלא ינבא כי אתם אומרים לו לא תנבא?!

[ג, ד]
הישאג אריה בעיר -
לפירושינו בפסוק הקודם יהיה פירושו דרך משל, כמו האריה שלא ישאג ביער שלא יהיה לו טרף כי כשמוע החיות קולו יעמדו במקומם מפחדם לו ויבא ויטרף מהם את אשר ירצה, כן האויב בבואו עליכם לא ישוב ריקם, שלא יהרג או שלא ישבה מכם.

היתן כפיר -
הענין כפול במ"ש.

והחכם ר' אברהם פירש:

היש מנהג לאריה שישאג רק על טרפו ואני שאגתי חנם?!
ועוד: הראיתם אריה שיעלה מסובכו בתתו קולו על טרפו שיוכל להמלט מידו, אם כן איך תוכלו להמלט מגזרתי?!

[ג, ה]
התפול -
והנה משל אחר ולפירושינו הוא מבואר כי לא ישוב האויב מעליכם ריקם, ולפירוש החכם עוף השמים שאין ממשלה לאדם לתפשו.

התפול צפור על פח -
אם איננו למוקש, והנה הטעם כי האדם יוכל בתחבולותיו ובערמתו להפיל הצפור שהוא למעלה ממנו והנה אני למעלה מכם ואתם למטה בידי ואין לכם חכמה נגדי איך תוכלו להינצל מהמוקש שגזרתי לכם שתתפסו בו והמוקש הוא האויב שאצוה לבא עליכם ואל תחשבו כי אחרי בואו שיעלה מעליכם, עד הנקמו מכם וזהו היעלה פח והטעם אני אעמידנו להצר לכם.

[ג, ו]
אם יתקע -
כתרגומו:

אם יתקע שופר בקרתא בלא זמניה,

כלומר כי פעמים רבות יתקע שופר בעיר שלא יחרדו העם, כמו לשמחה ולשירים או להקהיל העם על תקנת דברי העיר, לפיכך תרגם בלא זמניה שאין בעיר אחת מאלה ידוע, כי להזהיר העם מהאויב הוא ואיך לא יחרדו העם בשמעם כן אתם לא תחרדו לדברי הנביא שאני שולח לכם.

אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה -
פירוש ואיך תחשבו שתפול רעה בעירכם שלא עשה אותה האל יתברך אחרי שהנביא אמרה לכם טרם בואה וכיון שתראו שמתקיימים דברי הנביא ואיך לא תשובו אלי.

[ג, ז]
כי לא -
וכיון שגלה סודו אל עבדיו הנביאים להזהירכם ותראו שבא כמו שאמרו לכם תדעו כי מה' באה לכם הרעה ולמה לא תשובו מדרכיכם הרעים ותנצלו מהרעה,

וטעם סודו –
כי לא נודע הדבר עד שיודיעהו האל יתברך ע"י עבדיו הנביאים.

[ג, ח]
אריה שאג, מי לא ינבא -
ואיך תצוו עליהם שלא ינבאו והלא משאגת האריה יפחד כל שמעו ואיך לא יפחד ויחרד הנביא לקולי, ואיך יוכל לעמוד שלא ימלא את דברי אשר צויתיו.

[ג, ט]
השמיעו על ארמנות -
ר"ל אל מלכיהם ורוזניהם השוכנים בארמנות, וזה כענין וישמח עליך אויב, והוא הפך מה שאמר אל תגידו בגת כי הוא מאמר דוד וזה מאמר האל יתברך.

על הרי שומרון -
כי שומרון הר הוא, כמו שנאמר: ויקן את ההר שומרון, ואמר הרי לשון רבים כי אולי הרים אחרים יש סביבותיו, וארמנות בשוא המ"ם לסמיכות, כי יבא הסמיכות על אות השמוש כמו הרי בגלבוע והדומים לו.

וראו מהומות רבות -
ותדעו כי בעונותם הם לוקים מפני החמס אשר בקרבם.

[ג, י]
ולא ידעו עשות נכוחה -
ואם תאמרו יעשו פעם רעה ויעשו פעם טובה לא ידעו לעשות אפילו נכוחה אחת, ונכוחה פירוש ישרה, ומי הם אלו, האוצרים חמס ושוד בארמנותיהם, ומה יהיה סופם שיהיו לבזה אותם האוצרות, וזהו מה שאמר.

[ג, יא]
לכן, צר וסביב הארץ -
הנה הצר יבא וסביב הארץ יחנה שלא יהיה לכם מנוס ממני.

והוריד ממך עוזך -
האוצרות שאצרת בארמנותיך הגבוהות שחשבת אותם שהם יהיו לך עוז האויב יורידו ממך, ופירש ואמר: ונבזו ארמנותיך.

[ג, יב]
כה אמר ה', שתי כרעים או בדל אזן -
רב או מעט מה שיוכל להציל יציל שתי כרעים או אפילו בדל אזן שהיא דבר מועט, אם יוכל להציל יציל.

וזכר שתי כרעים –
כי אותם יאכל האריה באחרונה.

וזכר בדל אזן –
והוא הקשה שבאזן.

כתרגומו:

חסחוס דאודן,

לפי שאין בו בשר ויניחנו האריה, כן לא ינצלו מישראל אשר בשומרון אלא מעט אותם, שלא יחוש להם האויב שיהיו חולים שוכבים במטה.

וזכר שומרון –
כי היא ראש הממלכה והיא נכבשת באחרונה והצדיקים שבהם נצלו גם כן מן הדבר ומן החרב, שהרי נאמר והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל, אבל מן השבי לא ינצלו, ומה שאמר בפאת מטה כי החולה שהוא שוכב במטה כשיבוא האויב ידחיק עצמו באחת מפאת המטה כדי שלא יראה.

ובדמשק ערש -
כפל הענין במלות שונות כי דמשק כמו פאה ואם לא נמצא לו חבר במקרא, וערש כמו מטה כמו הנה ערשו ערש ברזל.

ויש אומרים:
כי דמשק הדלת נוספת והוא שוק, כמו: בן משק ביתי ושוק המטה הוא הפאה.

ויונתן תירגם:

בתקוף שלטן ועל דמשק רחיצין תרגם דמשק בשין כמו דמשק בסי"ן.

וכן בסדר עולם רבי נהוראי אומר בשם ר' יהושע:

הרי הוא אומר כאשר יציל הרועה וגו', בפאת מטה אלו קצת עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ופלטו עמהם בפאת מטה, מלמד שלא פלטו מישראל אלא אחד משמנה שבהם, ושאר ערש היכן הוא בדמשק, שנאמר: והגליתי אתכם מהלאה לדמשק.

ומה שאמר אחד משמנה, כתב רש"י ז"ל בשם רבי מנחם:

שלא נאמר פאת מטה אלא בפאת מטה באחת משתי רוחות של פאה והיא שמינית של מטה, שהרי ד' פיאות יש למטה ושתי רוחות יש לפאה.

ומה שתירגם יונתן:

בפאת מטה בתקוף שלטן

פרש"י ז"ל:

לפי שבאותו הדור בימי יהואחז בן יהוא כתוב כי אבדם מלך ארם וירבעם בן בנו הושיעם, שנאמר: והוא השיב את גבול ישראל, וזהו בפאת מטה פנת הבית הוא חזוקו של בית, וכן פאת מטה הוא חזוקו של מטה, לכן תרגום בתקוף שלטן, ר"ל שלטן של ירבעם.

ועוד ניבא כי סופם להסמך על מלכי ארם בימי פקח בן רמליהו שנתחבר עם רצין מלך ארם, וזהו שתרגם ובדמשק ערש ועל דמשק רחיצין מנוחתם ומבטחם יהיה על דמשק.

[ג, יג]
שמעו -
דברי האל יתברך אמר כנגד הנביאים שישמעו זאת הגזרה ויעידוה בבית יעקב טרם בואה.

[ג, יד]
כי ביום -
הוא יום הרעש שהיה בימי עזיהו.

ופקדתי על מזבחות בית אל -
על דרך: ובאלהיהם עשה ה' שפטים.

קרנות המזבח -
זכר הקרנות כי בנפול הקרנות יפול המזבח, כי הקרנות מעמידות הבנין כמו פנות הבית.
ועוד זכר הקרנות כי עליהם היו מקריבים וזורקים הדם.

[ג, טו]
והכיתי -
מנהג המלכים לעשות להם בית לחורף ובית לקיץ, וכן אמר ביהויקים והמלך יושב בבית החורף בחדש התשיעי, וכן אמר בעגלון מלך מואב: והוא יושב בעליית המקרה, שהיתה עשויה לימי הקיץ.
ואמר כי הרעש יפיל ארמנות המלך בית החורף ובית הקיץ ובתי השן והם אשר בנה אחאב, כמו שכתוב ואת בית השן אשר בנה, והשן הוא שן הפיל שעושין ממנו מלאכה.

בתים רבים -
רבים במספר.
או פירושו גדולים בבנין והם הארמנות.