[ד, א]
שמעו, פרות הבשן -
בשן הוא מקום מרעה שמן והבהמות הרועות בו שמנות וטובות, ודמה נשי המלכים והשרים הגדולים לפרות הבשן, לפי שהן בעלות תענוג והן שמנות ויפות.

העושקות דלים -
שהן מסבבות העשק והמרוצה שאומרות לאדוניהם שהם בעליהן הביאה ונשתה ואם אין לבעליהם הכסף משלהם בהזמנה עושקים החלושים, שאין להם כח להמלט מידם, גם רוצצים אותם אם לא יתנו מיד על פיהם.

רוצצות -
ענין שבירה, כמו קנה רצוץ, כלומר מכים אותם.

לאדוניהם -
האל"ף נעה בחטף פתח והוא אחד משבעה שהן מפיק בלשון אדנות.

[ד, ב]
נשבע, בקדשו -
הוא השמים, והוא על דרך כי אשא אל שמים ידי.
וכן אמר למעון קדשו לשמים.

ונשא אתכם בצנות -
נשא מבנין פועל הדגוש והמנשא הוא האויב.

וכן תירגם יונתן:

ויטלון יתכון עממיא על תריסיהון.

תרגם:

צנות - כמו צנה וסוחרה.

וכן תרגם:

ואחריתכן בסירות דוגה - ובנתכון בדוגית ציידין,

והוא ספינה קטנה.

וכן במשנה סומכוס אומר:

המוכר את הספינה מכר את הדוגית.

ואמר סומכוס:

דתנא דארעא דישראל קרי ליה דוגית, דכתיב: ואחריתכן בסירות דוגה.

ועוד פירשו:
במלות צנות וסירות שמיני קוצים הם, ואמר דרך משל, כן ישאו אותם וימשכו אותם כמו שמושכין את הדגים בקוץ, כמו שאמר ובחוח תקוב לחיו.

ואחריתכן -
כמו בניכן ובנותיכן.
וכן: ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו, כלומר לא תישאר המלכות לבנו.

[ד, ג]
ופרצים -
כי האויבים יפרצו בחומת שומרון פרצים רבים עד שתצאנה אשה נגדה דרך הפרצים, שלא יצטרכו לבקש שערים, על דרך שאמר: ויעל העם העירה איש נגדו.

והשלכתנה ההרמונה -
כמו הארמונה הה"א תמורת אל"ף.

ופירשו אדוני אבי ז"ל:
כי תשלכנה ארמון המלך שבצד החומה ותצאנה כמו שעשה צדקיהו כשברח מירושלים.

ויונתן תירגם:

ויגלון יתהון להלאה מן טורי חרמיני.

[ד, ד]
באו בית אל ופשעו -
זה הצווי אינו על דרך מצוה רצונית אלא על דרך גזום, כמו: שמח בחור בילדותיך, וזכר בית אל כי שם היה העגל, וזכר הגלגל כמו שאמר כל רעתם בגלגל, ואמר: בגלגל שורים זבחו, לפי שהיה המשכן תחלה בגלגל אחר שעברו הירדן והיה המקום ההוא נבחר והיו אומרים להם נביאי הבעל שיעבדו שם הבעל לפי שהוא מקום נבחר, לפיכך אמר הרבו לפשוע, כי לא דייכם שקבעתם עכו"ם בבית אל כי גם בגלגל הרביתם לפשוע.

והביאו לבקר זבחיכם -
הפכתם עבודתי לאלהים אחרים כמו שהיה לכם להביא זבחיכם בביתי, כן אתם מביאים אותם לבית עכו"ם.

ופירוש לבקר –
כל בקר ובקר, כלומר יום יום תביאו שם זבחיכם.

לשלשת ימים מעשרותיכם -
ימים, ר"ל שנה, כמו: ימים תהיה גאלתו כמו שאמר בתורה מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך, כלומר כל דברי הקרבנות והמעשרות תביאו לבית עכו"ם כמו שהיה להם להביא אלי, וכן מה שאמר: וקטר מחמץ תודה, כמו שאמר בתורה על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו והם עושים זה לעכו"ם ואע"פ שלא היו מקטירים מהחמץ מהקרבן שהוא בא על חמץ והוא התודה היו מקטירים מהקרבן ההוא האימורים,

ויש מפרשים:
כל זה הפך מה שאמרה תורה:
התורה אמרה: ולא ילין חלב חגי עד בקר והם מביאים לבקר זבחיהם כלומר מלינים אותם ומקריבים אותם לבקר.

ועוד מפרשים:
והביאו לבקר זבחיכם -
שמקדימים זבחי שלמים לעולה, והתורה אמרה כי העולה קודמת לכל קרבן.

לשלשת ימים מעשרותיכם -
מעשר בהמה שהיא קדשים קלים והתורה אמרה בקדשים קלים ביום זבחכם יאכל וממחרת, והם אוכלים אותו לשלשת ימים.

וכן וקטר מחמץ תודה - הפך מה שאמרה תורה: כי כל שאור וגו', כי אע"פ שאמרה תורה להקריב על חלות לחם חמץ קרבן תודה, לא אמרה שיקטרו מהחמץ.

[ד, ה]
וקטר מחמץ תודה -
כבר פירשנו.

ויונתן תירגם:

חמץ - מן אשרו חמוץ.

שתרגם:

ומגבא מן אניס תודתן.

וקראו נדבות השמיעו -
אתם עושים כמו מקרא קדש לעכו"ם. שאתם קוראים ומשמיעים שיביאו העם נדבות ליום החג.

כי כן אהבתם -
עבודת אלהים אחרים אהבתם ולא עבודתי.

[ד, ו]
וגם אני -
כמו שחסרתם הקרבנות והמעשרות מביתי כן חסרתי מכם לחם ובשר בכל עריכם ומקומותיכם שאתם יושבים, מדה כנגד מדה ועם כל זה לא שבתם עדי.

נקיון שנים -
זהו חסר לחם, והענין כפול במ"ש, כי עם המאכל השנים מלאות, כלומר בין השנים, על דרך שאמר הבשר עודנו בין שניהם ובחוסר המאכל השנים נקיות.

ויונתן תירגם:

אקהיות שנין,

כי השנים קהות כשלא יתמידו האכילה.

[ד, ז]
וגם אנכי, בעוד שלשה חדשים לקציר -
כי שלשה חדשים טרם הקציר צריכה הארץ מטר והמטרתי להיות לאות ולמופת כי מאתי נהיה הדבר שעיר אחת יהיו מטרותיה בעתם ועיר אחרת אפילו סמוכה לה לא אמטיר עליה, שאם לא אעשה כן יאמרו מקרה הוא והשנה שנת מניעת גשמים כפי מערכת הככבים, אבל כשאמטיר על עיר אחת ועל עיר אחרת לא אמטיר על כרחם יודו כי מאתי נהיה הדבר, עונש מעשיהם הרעים ומופת יותר גדול מזה, חלקה אחת תמטר וחלקה אחת לצדה שלא ירד בה מטר והיא תיבש.

תמטר -
מבנין נפעל.

תמטיר -
מבנין הפעיל, ופירושו אשר לא תמטיר העב עליה, ויהי והמטרתי מן אמטיר פעל יוצא לשלשי. ויהיה תמטיר פועל יוצא לשני.

[ד, ח]
ונעו -
אל עיר אחת לשתות מים אל אותה העיר שאמטיר עליה והנה תחסרו לחם ומים ואעפ"כ לא שבתם עדי.

[ד, ט]
הכיתי -
עוד שנה אחרת שיהיה מטר אכה אתכם במכה אחרת שיחסר לחמכם והוא השדפון והירקון ושנה אחרת שיאכל הגזם הפירות, ועם כל זה לא שבתם אלי.

הרבות גנותיכם -
מה יועיל לכם שתרבו לטעות גנות כרמים ותאנים וזתים, כי הגזם יאכל אותו אעפ"י כן לא שבתם עדי.

[ד, י]
שלחתי, בדרך מצרים -
שהיו הולכים שם מפני הרעב להביא משם תבואה ולא חשבתם כי אני הוא המביא עליכם הרעב ותשובו אלי, אלא לא פניתם אלי והלכתם למצרים ואני שלחתי בכם דבר וחרב האויב בדרך ואעפ"כ לא שבתם אלי.

בחוריכם -
כי הבחורים היו שולחים להביא התבואה.

עם שבי סוסיכם -
האויבים שהיו יוצאים עליכם בדרך היו הורגים הבחורים הרוכבים על הסוסים ההולכים למצרים או השבים משם, והיו שובים הסוסים.

ואעלה באש מחניכם ובאפכם -
המחנה שלכם שהיו הולכים למצרים היו הרוגים בדרך ופגריכם היו באש וסרחון לעוברים, ומה שאמר באפכם, כלומר כי גם באפכם היה עולה הביאוש כי היו הולכים מחנה אחר מחנה למצרים והאחרונים היו מוצאים הראשונים הרוגים ועולה באשם באפם ואעפ"י כן לא שבתם עדי.

[ד, יא]
הפכתי בכם -
מקצת ארצכם בעודכם בה היא שממה כסדום ועמורה ואתם שנשארתם מעט הרי אתם כאוד מוצל משרפה, וכל זה אתם רואים ואינכם שבים עדי.

ויונתן תירגם:

רחיק מימרי וגו'.

[ד, יב]
לכן כה אעשה לך ישראל -
כל אלה הרעות אני עושה לך ישראל.

עקב כי זאת אעשה לך -
ובעבור שאני עושה לך כל זאת בעיניך.

הכון לקראת אלהיך ישראל -
הכון לצאת לקראתו בתשובה ובמעשים טובים ויוטיב לך, ויהפוך לך הרעות לטובה, כי הוא אלהיך ומשגיח עליך לרעה ולטובה כפי מעשיך ואינך כשאר הגוים.

[ד, יג]
כי הנה יוצר הרים ובורא רוח -
אלהיך הוא יוצר הרים ובורא רוח ועושה ביצורים כרצונו.
וזכר הרים - שהם קיימים וחזקים ביסוד העפר.
וזכר רוח - שהוא דבר חזק בנבראים ואינו נראה.

והנה הוא יוצר ההרים החזקים הנראים לעין ובורא הרוח שאינו נראה שמפיל אותם, כמו שאמר הפך משרש הרים, וזה שאמר ודורך על במתי ארץ, וההרים הם במתי הארץ, והנה הוא דורך עליהם ומפילם על ידי הרוח הנכנס בבטן הארץ ובצאתו ממנה בוקע הארץ ופותחה, ואפילו יהיה מקום צאתו הרים גבוהים, וזהו הרעש, לפיכך זכר הרים ורוח.ו

כן הוא מגיד לאדם מה שיחו –
מה ענינו ומעשיו ולא יחשב שאינו רואה אותם כמו שהיו אומרים הכופרים: אין ה' רואה אותנו כי הנה הוא מגיד לכם מעשיכם ע"י נביאו.
שיחו -בצר"י אתם ידעתם את האיש ואת שיחו בחיר"ק ושניהם ענין האדם ומעשיו.

עושה שחר עיפה -
וכן הוא עושה השחר שהוא נוגה וכשירצה ישימנו חשך והוא קדרות השמש.
עיפה - חשך כמו ארץ עיפתה, הנה הוא עושה ביצורים כרצונו וכן יעשה בכם אם תריעו - ירע לכם ואם תטיבו - ייטיב לכם, כי הוא יודע מעשיכם, ושמו: השם אלהי הצבאות שהוא שופט צבאות מעלה ומטה ועושה בהם כרצונו, לכן הטוב לך ישראל שתכון לקראתו במעשים טובים והוא ייטיב לך, אם הרע לך עד כה בגלל מעשים הרעים עשה מה שעשה.

ויונתן תירגם:

ארי הא מתגלי וגו'.