[ה, א]
שמעו -
כיון שאין אתם רוצים לשוב אלי שמעו הקינה שאני נושא.

[ה, ב]
נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל -
לא תוסיף קום לזמן ארוך, וזה אמר על עשרת השבטים שגלו בימי הושע בן אלה על ידי מלך אשור שלא שבו עדיין לארצם, כי בשוב גלות בבל לא שבו הם אבל עוד עתידים לחזור, כי כמה נביאים נבאו עליהם שישובו, והנה מצאנו כמו לא תוסיף זה שאינו ר"ל לעולם, אף על פי שכתוב בו עוד והוא מה שאמר: ולא יספו עוד גדודי ארם לבא בארץ ישראל.
ואחריו כתיב: ויהי אחרי כן ויקבוץ בן הדד את כל מחנהו וגו',
וכן: ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו.
ונאמר: וחיל פרעה יצא ממצרים.

בתולת ישראל -
בתולה היתה עד שלא בעלוה אדונים זרים.

נטשה על אדמתה -
בעודה על אדמתה נטשה בארץ שהולכה ודלה ביד אויביה.

אין מקימה -
שאין מלכיה ושריה מחזירים אותה לשוב אל ה', כי התשובה היתה לה תקומה.

[ה, ג]
כי כה אמר ה', היוצאת -
שיוצאים ממנה אלף אנשים לצבא תשאיר מאה כי לא ישארו בה אלא אחד מעשרה, כי כלם יכלו בחרב ברעב ובדבר והנשארים יגלו.

היוצאת -
אינו פועל יוצא כמו המוציאה אלא פעל עומד היא כמשפטו וכן דרך הלשון לומר ענין אנשי העיר בלשון העיר, כמו: ותבא העיר במצור, ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה,

תשאיר מאה -
כיון שנשארים בה כאלו העיר תשארי אותם.

[ה, ד]
כי כה -
אע"פ שנגזרה עליכם גזרה עוד תחיו בארצכם אם תדרשוני.

[ה, ה]
ואל תדרשו -
כבר פירשנו למה זכר בית אל והגלגל, וזכר גם כן באר שבע, לפי שהיתה סוף תחום ארץ ישראל כמו שאמר: מדן ועד באר שבע, היו מורים אותם נביאי השקר לבנות שם מזבחות לעכו"ם, וכן אמר: חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע.

כי הגלגל גלה יגלה -
דרך צחות, כמו עקרון תעקר.

ובית אל יהיה לאון -
כמו שהיו קוראים אותו לגנאי בית און כי לאון ולאין תהיה, ואון זה כמו: ורהבם עמל ואון,

וכן תרגם יונתן:

ודפלחין לטעותא דבית אל יהון ללמא,

ולמא היא לשון הבל, כי כן תרגם הבל.

[ה, ו]
דרשו, פן יצלח כאש בית יוסף -
יבקע.

תרגום:

ויבקע עצי העולה – וצלח,

כמו האש הגדולה שבוקעת כל דבר שעובר בו ומכלה אותו.
ובית יוסף - הוא מלכות אפרים.

[ה, ז]
ההפכים ללענה משפט -
כי המלכים והשופטים מטים הדין ונושאים פני הגדולים במשפט, והנה משפטם לעשוקים, כמו הלענה שהוא דבר מר, והנה הוא הפך, כי המשפט כאשר הוא על כנו הוא דבר ערב וטוב וכשהוא מעוות הוא מר.

וצדקה לארץ הניחו -
שלא יעשו צדקה אלא יניחוה מוטלת לארץ לא יחושו עליה ולא זכרו עושה כימה וכסיל שהוא עושה בהם משפט וצדקה בארץ ולמד לבני אדם שיעשו גם הם כן, כמו שאמר: אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'.

[ה, ח]
עושה כימה וכסיל -
זכר אלו הכוכבים כי בהם קיום התבואות בזמניהם וזה הפך זה ושניהם קיום העולם, ולא זכר שמש וירח אע"פ שבהם קיום העולם, לפי שהם מושלים כל השנה, ואלה שני הכוכבים מושלים בזמנים ידועים בשנה, והם צורך העולם ומשפטו וכן אמר התקשר מעדנות כימה מושכות כסיל תפתח.

ואמרו ז"ל:

כי כימה יש בה צנה גדולה ומקטרא לפירי, וכסיל יש בה חמימות גדול ומכבשא לפירי.

ואמרו:

כי כימה הוא זנב טלה.

והנה הם שהופכים המשפט לרע ולא זכרו מי שהופך הדברים במשפט לטוב העולם ולקיומו, וכן היום והלילה בתקופות עושה אותם הפכים לטוב.

והפך לבקר צלמות -
בימי הקיץ הופך החושך לאור שהימים ארוכים והלילות קצרים ובימי החורף בהפך, כי החשיך היום ושמו לילה שהלילות ארוכים והימים קצרים וכל זה ההפך הוא קיום העולם ותקונו.

וכן קורא למי הים –
שהם מלוחים ומעלה אותם בעבים ושופכים על פני הארץ להשקותה והם מתוקים, הנה הוא הופך הדברים לטוב העולם ולא זכרתם אותו ואתם הופכים משפטיו הטובים לרעה.

ה' שמו -
הוא מה שאמר למעלה ה' אלהי הצבאות שמו כמו שפירשנו.

[ה, ט]
המבליג שד על עז -
ואם תאמר שתבטחו על מבצריכם, האל יתברך הוא המחזיק האויב השודד על עם עז, וכן יבא השודד על מבצר חזק ברצונו וילכדנו, וכן יבא עליכם מי שילכד מבצריכם.

שד -
תאר בשקל לחם חם.

המבליג -
פעל יוצא, מן ואבליגה מעט והוא פועל עומד:

[ה, י]
שנאו -
מי שמוכיחם בשער כלומר ברבים ישנאו אותו, והמוכיחים הם נביאי האמת והחסידים שבהם ומוכיחים אותם ברבים, לפי שהם רבים והם יושבי שער, תמורת השופטים הישרים.

ודבר תמים -
זכר תמים וישר כי הוא תאר או הוא שם, כמו: אם באמת ובתמים.

ויונתן תירגם:

ולדמלל כיונתא מעקמין.

[ה, יא]
לכן יען בושסכם על דל -
אין למלה הזאת חבר וענינה לפי מקומה עמסכם והטריחכם ואמר זה כנגד השרים והשופטים,

ויונתן תירגם:
הבי"ת שמוש, ולא יתכן זה לפי דרך הדקדוק, ופירש שסכם ענין בזה כמו שוסים את הגרנות, שוסי נחלתי.

וכן תירגם יונתן :

במבזכון ית מסכינא,

ואדוני אבי ז"ל פירש:
כי השי"ן במקום סמ"ך, כמו ובולס שקמים שהוא כמו בולש מתרגום ויחפש ובלש, והמלה מקור מבנין פועל מרובע, בוססכם, בפלס טענכם, וענין המלה ענין רמיסה, כמו: ועל הרי אבוסנו.

ומשאת בר תקחו ממנו -
מה שיגע ונשא על כתפו מהתבואה לביתו לחיות בה אתם תקחו אותה ממנו, לפי שהוא עני ואין לו כח להנצל מידכם, ומה יהיה ענשכם על זה שתבוזו בית העני.

בתי גזית בניתם -

ולא תשבו בם, בתיכם שבניתם אותם גזית מעושק וחמס לא תשבו בם לזמן ארוך כי בקרוב יבא האויב ויוצא אתכם מהם ויחריבם, וכן לא תשתו יין הכרמים שנטעתם בעשק, כי תגלו בקרוב מארצכם.

כרמי חמד -
שהם נחמדים וטובים כמ"ש בתי גזית שהוא בנין נאה וטוב.
או יהיה פירוש כרמי חמד שחמדתם אותם וגזלתם אותם מן העניים, על דרך שאמר: וחמדו שדות וגזלו.

[ה, יב]
כי ידעתי -
לא תחשבו כי אינני רואה ויודע מעשיכם הרעים כי הכל אני יודע והשוחד שתקחו בסתר לצרור הצדיק בדינו ולהרע לו בעבור השוחד שלקחתם בסתר והוא הכופר שתקחו להציל הרשע מיד בעל דינו, שהוא צדיק במשפטו.

ואביונים בשער הטו -
כפל הענין במ"ש כי האביונים הם צדיקים בדינם ברוב כי הם עשוקים ואינם עושקים, כי אין להם כח לעשוק, ומה שאמר בשער כי שמה ישבו למשפט כמו: השערה אל הזקנים.

[ה, יג]
לכן המשכיל בעת ההיא ידום -
לפי שהם שונאים המוכיח אותם אמר מי שהוא משכיל מן הטובים יהיה דומם ולא יוכיחם, שלא ישמע חרפתו שהם משיבים.

כי עת רעה היא -
שיד הרעים תקפה.

[ה, יד]
דרשו טוב -
עוד שב הנביא להוכיחם אולי ישמעו.

ויהי כן -
אם תדרשו הטוב ותרחיקו הרע יהיה ה' אתכם כאשר אמרתם, כלומר בכל ענין שחשבתם ההצלחה והטובה שתהיה לכם, כן תהיה.

כן ה' אלהי צבאות אתכם -
וכפל הענין עוד ואמר:

[ה, טו]
שנאו רע, והציגו בשער משפט -
ר"ל העמידו המשפט בשער שהוא מקום מושב השופטים והזקנים.

אולי יחנן ה' -
אעפ"י שחטאתם אליו הרבה אולי יחנן ה' על השארית הנשארת אם תשובו אליו, כי חנון ורחום הוא.

שארית יוסף -
הוא מלכות אפרים.
ואמר שארית כי רובם גלו קודם מלכות ירבעם בן יואש וכלו בחרב וברעב ובדבר, כמ"ש: כי ראה ה' את עוני ישראל מורה מאד ואפס עצור ועזוב וגו'.

[ה, טז]
לכן -
אם לא תשובו אלי רעות יבואו עליכם עד שיהיה מספד בכל רחובות.

הו הו -
הוא קול המספד כמו הוי הוי.

וקראו אכר אל אבל -
אכר הוא עובד השדות ויקראו לו לבא אל האבל כי עבודתו וטרחו לשוא, כי לקו הזרעים והצמחים וזרעו ולא יקצרו.

ומספד אל יודעי נהי -
כמו הפוך ויודעי נהי אל מספד.
וכן הידעת כי אז תולד כמו הידעת אז כי תולד,
מקום שם קבר כמו מקום קבר שם והדומים להם

ויונתן תירגם:

בחסרון ועביד מספדא לידעי איליא.

[ה, יז]
ובכל כרמים מספד -
שלא יהיו בהם ענבים.

כי אעבור בקרבך –
להרע לך, כמו: ועברתי בארץ מצרים:

[ה, יח]
הוי המתאוים -
כמו שאמר בישעיה האומרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה וגו'.

[ה, יט]
כאשר ינוס איש -
כלומר תצאו מצרה אל צרה.

[ה, כ]
הלא חושך, ולא אור -
אפילו קצת אור אין בו כי כלה חשך והחושך הוא משל לצרה.

[ה, כא]
שנאתי -
אמר כנגד מלכות בית יהודה כי בימי עזיהו מלך יהודה נתנבא כמו שכתוב וכן יאמר בסמוך הוי השאננים בציון, והם היו מקריבים בבית המקדש, אעפ"י כן האל יתברך מאס אותן הקרבנות כיון שמעשיהם רעים.

חגיכם -
קרבנות חגיכם וכן בעצרותיכם בקרבנות עצרותיכם והענין כפול במ"ש כי החג הוא עצרת כמו שאמר עצרת תהיה לכם עצרת לרבים עצרות, כמו מן עטרת עטרות, ובסמוך עטרות וכן עצרות, ודגש הצדי בעצרותיכם לתפארת הקריאה כדגש קו"ף מקדש, וצד"י עצביכם תנגושו, והדומים להם.

[ה, כב]
כי אם תעלו -
כמו שאמר בנבואת ישעיה: למה לי רוב זבחיכם וכל הענין.

ושלם מריאכם -
אחד מן שלמי מריאכם, כמו שאמר שם: וחלב מריאים והם המפוטמים.

[ה, כג]
הסר מעלי המון שיריך -
רבוי שיריך שהלוים היו משוררים על הקרבן בפה ובכלי ואיני רוצה לא בקרבנות ולא בשירים כי אינם לרצון, כי מעשיכם רעים ומה יועילו הקרבנות אם תעבדוני מצד אחד ותמרדו בי מצד אחר.

[ה, כד]
ויגל כמים משפט -
מענין גלות מים, כי הגימ"ל פתוחה ויורה שהוא משרש גלל, כלומר ילך המשפט כמים.

וצדקה כנחל איתן -
כנחל חזק שהוא נגר במרוצה בזה ארצה אני שילכו המשפט והצדקה, לא שתעצרו ותעכבו אותם ותניחום לארץ ותקריבו לפני זבחים אינני רוצה בזה.

[ה, כה]
הזבחים -
הה"א ה"א השאלה, אמר אם זבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל כמו שאמר בנבואת ירמיהו כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח, ושם פירשנו הענין.

ארז"ל:

העשוים בהר סיני.

ר' אליעזר אומר:

מעשה עולה נאמרו בסיני והיא עצמה לא קרבה.

רבי עקיבא אומר:

קרבה ושוב לא פסקה. אלא מה אני מקיים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל שבטו של לוי שלא עבדו עכו"ם הם הקריבוה.

ועוד בדבריהם:

ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא עשו במדבר אלא פסח זה בלבד, וכה"א הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה.

רבי שמעון בן יוחאי אומר:

ישראל לא היו מקריבים, ומי היה מקריב שבטו של לוי שנאמר ישימו קטורה באפך וגו', ואמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי ישראל שעבדו עכו"ם לא הקריבו שבטו של לוי שלא עבדו עכו"ם הקריבו.

[ה, כו]
ונשאתם -
אמר מצות האל יתברך לא קבלתם ותקבלו ותסבלו עבודת סכות מלככם, וסכות שם עכו"ם, ומלככם אמר על כוכב שנעשה עכו"ם על שמו וקורא אותו מלך, לפי שהם חושבים אותו למלך עליהם, או שהוא כוכב גדול בצבא השמים שהוא כמלך על צבאו, וכן: לקטר למלכת השמים כמו שפירשתי בספר ירמיהו.

ויש מפרשים:
סכות - ענין הסכת ושמע, כלומר מאזינים לעבודת עכו"ם,

ויונתן תירגם:

ונטלתון ית סכות פת כומריכון,

וכן וקלל במלכו
ויבזו פת –

כומריכון, נ"א פתכריכון,

וכן תרגם הנשבעים במלכם וענין עכו"ם הוא.

ואת כיון צלמיכם -
יש מפרשים:

כיון כמו לעשות כוונים.

וכבר פירשנו בספר ירמיהו שהם מיני מאכלים שמכינים לעכו"ם, לפיכך נקראו כונים.
ועוד פירשנו כיון שהוא כוכב שבתי, וכן נקרא בלשון ישמעאל ופרס כיואן, ועשו דמותו לעבדו.

כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם -
כוכב סמוך כי הוא פתוח, כלומר עשיתם צלם כוכב של אלהיכם והכוכב הוא ששמו אותו עליהם לאלוה ועשו צלם כוכב לו.

[ה, כז]
והגלתי אתכם מהלאה לדמשק -
רחוק מדמשק והוא חלח וחבור שגלו שם עשרת השבטים, וזכר דמשק לפי שמלך דמשק הרע לישראל מאד כמו שכתוב, ואמר אל תחשבו כי תגלו לדמשק שהיא קרובה לארצכם, אלא רחוק מדמשק.

אלהי צבאות -
מעלה ומטה ואותם שאתם עובדים - שלוחיו הם.