[ט, א]
ראיתי את ה' נצב על המזבח -
אמר שראה במראה הנבואה כבוד ה' נצב על המזבח בבית המקדש.

ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים -
אמר למלאך שיכה כפתור ההיכל והספים הם שתי מזוזות השער והכפתור הוא המשקוף אשר עליהם ונקרא כפתור לפי שמציירים בו כפתורים ופרחים ואמר לו שיכה הכפתור וממכת הכפתור ירעשו הספים.

ובצעם -
המלה מלעיל בשני פשטין והוא צווי ופתח העי"ן מקום צר"י כי המנהג בצר"י כמו שמעם שלחם,

כן כתבו רבי יונה וכן כתבו אדוני אבי ז"ל:

לפי שאמר הך צווי ובצעם גם כן צווי ויתכן שיהיה פעל עבר מוסב לעתיד מפני הוי"ו ר"ל ויבצעם האל יתברך או האויב אם יאמר על האל יתברך כמו שאמר אחר כן אהרוג טוב ואף על פי שאמר מתחלה ובצעם לשון נסתר ואחר כך אמר אהרוג, כן מנהג המקרא בהרבה מקומות ונפתחה עי"ן ובצעם מפני שהמלה מלעיל ופירש בצעם ענין חתיכה וכריתה כמו מן הדגוש יתר ידו ויבצעני.

ותרגם:

פתות אותה פתים - בצע יתה בצועין.

ופירוש בראש כולם -
מי שהוא בראש כולם והם הכהנים ואמר שיבצעם האל יתברך כי גם הם פשעו בו.

ואחריתם -
שאר העם. כמו ואחריתך בחרב יפול כמו עמך.
וקרא העם אחרית, לפי שהם אחרית לראשי העם והכפתור שאמר הוא משל לראשים, כמו שהוא ראש השער וכן מה שאמר שראה שהיה נצב על המזבח לומר שלא רצה בעבודת הכהנים.

לא ינוס להם נס -
מאותם שנתחייבו הריגה כי מהם שנתחייבו הריגה מהם שנתחייבו גלות.

ולא ימלט -
שיחבא, או שיניחו האויב מלהרגו.

ויונתן תרגם:

כן אמר עמוס נביא חזיתי וגו'.

ובדרש:

ראיתי את ה' נצב על המזבח שהיה עומד על הדור לזובחו ויאמר הך הכפתור - זה יאשיה וירעשו הספים - אלו סנקליטין שלו.

ובצעם בראש כולם -
א"ר פנחס א"ר יוחנן:

משל לסאה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בה גזל וזהו ובצעם מן ובוצע ברך והגזל הוא בראש כל העונות.

ור' יהודה אומר משמיה דר' יוחנן:

משל לבני אדם שהיה בהם עכו"ם וגלוי עריות ושפיכות דמים, הגדול שבהם שקול כנגד כולם.

[ט, ב]
אם יחתרו -
אין להם מנוס ומפלט ממני לא למעלה ולא למטה ומפני זה זכר שאול ושמים, כמו שאמר דוד אם אסק שמים וגו' וענין חתירה כענין חפירה, כמו: ואחתור בקיר.

[ט, ג]
ואם יחבאו בראש הכרמל -
יש מערות בראש הכרמל שיתחבא האדם בהם.

ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים -
ואם יחשבו להסתר בקרקע הים.

את הנחש -
הוא התנים הגדולים אשר בים והוא לויתן.

ויונתן תרגם:

ואם ידמון וגו'. ונסי ימא הם איי הים.

[ט, ד]
ואם ילכו -
גם אותם שילכו בשבי כאותם שהלכו למצרים, יוחנן בן קרח ואשר עמו שהלכו שם מרצונם וחשבו להינצל שם מהרעב ומהחרב ועברו על דברי ירמיהו ושם השיגתם החרב, כמו שאמר להם ירמיהו.

[ט, ה]
ואדוני ה' הצבאות -
הוא שהוא אלהי הצבאות צבאות מעלה ומטה ובידו הכל הוא יחריב ארצם והוא הנוגע בארץ ותמוג, כמו שאמר למעלה תרגז הארץ ורגוז הארץ הוא הרעש ובמקום הרעש יהיו מים, כמו שפירשנו למעלה וזהו שאמר ותמוג הארץ שהוא מסיסת הארץ במים, כמו: ברביבים תמוגגנה.

והוסיף עוד ואמר: ועלתה כיאור כולה ואמר: ואבלו כל יושבי בה כלומר ישחתו ויאבדו כל יושביה ולמעלה אמר ואבל כל יושב בה לשון יחיד דרך כלל, והנה אמרו ואבלו כל יושבי בה לשון רבים דרך פרט.

ועלתה כיאור -
ולמעלה אמר ועלתה כאור בהעלם היו"ד:

ושקעה -
ולמעלה ונשקה.

[ט, ו]
הבונה בשמים מעלותיו -
כתיב מעלותו בלא יו"ד הרבים וקרי ביו"ד וכמוהו רבים והשמים הוא כלל לכל הגלגלים, והנה הוא בנה מעלות בשמים והם ט' גלגלים שהם זה למעלה מזה.

ואגדתו על ארץ יסדה -
ואגדה הוא האש והרוח והמים שהם לאגדה אחת זה למעלה מזה והם על הארץ והנה זכר יצירת כל העולם מעלה ומטה, והטעם איך לא יראו מפניו ואיך יוכלו להסתר מנגד עיניו והוא ברא כל העולם ושופט ומשגיח על הכל, כמו שאמר: ה' צבאות והוא ברא הכל וישחית הכל כשירצה, היא הארץ אשר יסדה על מכוניה והיושבים עליה, אם ירבו לחטוא - ישחית בנינו כמו שעשה במבול ובסדום ועמורה, והנה הכל בידו כחומר ביד היוצר שיעשה כלי וישחיתהו ויעשה כלי אחר, כן הוא יתברך ישחית בנינו כשירצה ויעשה בהם דבר והפכו גם בקיום העולם עשה הפכים כמו שהוא קורא למי הים וישפכם על פני הארץ כמו שפירש למעלה.

והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש:

בשמים האויר המעלות הם שלשה היסודות שהם גלגלים זה למעלה מזה ואגודתו הם החיים על ארץ יסדה שהם האגודות.

[ט, ז]
הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל -
כבני כושיים שהם עבדים והם השחורים מבני כוש בן חם שהם נמכרים לעבדים, כן היה ראוי שתהיו אתם עבדים לי כי מבית עבדים קניתי אתכם והעליתי אתכם מארץ מצרים.

ופלשתיים מכפתור וארם מקיר -
זה נפרש בענין תמה וכי העליתי פלשתים וארם מגלותם כמו שהעליתי אתכם מארץ מצרים כי אני הגליתי אותם מארצם בעבור אהבתכם לפי שהיו שכניכם והרעו לכם מאד והגליתי אותם מארצם ואחר כך לא העליתי אותם מגלותם כמו שהעליתי אתכם מגלותכם ואף על פי שעדיין לא גלו ארם ופלשתים כשנאמרה נבואה זאת כי ארם גלו בימי אחז שהגלה אותם מלך אשור אל קיר, כמו שכתוב: ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה וכן התנבא זה הנביא על גלותם כמו שאמר וגלו עם ארם קירה ופלשתים גלו בימי צדקיהו, כמו שכתוב בספר ירמיהו שהתנבא הוא על חרבנם ועל גלותם אף על פי כן זכרם הנבואה, כן כי דברי הנבואה הם במקומות רבים עבר במקום עתיד שהרי הוא כאלו נעשה כי דברי האל יתברך אמת ופירוש מכפתור פלשתים שהגלתי מכפתור, כי פלשתים וכפתורים אחים היו כמו שאמר אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים.
וכן כתוב בנבואת ירמיהו על פלשתים כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור, ואמר פלשתים שגלו מכפתור העליתי אותם מגלותם אחר כן וכן ארם העליתי אותם מקיר אחר שגלו אליה כמו שהעליתי אתכם מגלותכם ממצרים, זהו הפירוש הנראה לי בפסוק הזה כי קשה הוא לפרשו.
ואכתוב גם כן מה שפירשו בו המפרשים והבוחר יבחר לו הטוב.

רש"י ז"ל פירש:
הלא כבני כושיים -

למה אמנע מלהפרע מכם אחרי שאינכם שבים אלי הלא מן בני נח באתם כשאר האומות ככושים אשר אינם שבים אלי ונדמיתם להם כענין שנאמר: היהפוך כושי עורו וגו' גם אתם תוכלו להטיב הלא בטובתי תחלה בחרתי בכם והיא ההוצאה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ומה לי בכך, אף פלשתים כן הוצאתים מכפתור כשבאו כפתורים על העוים, כענין שנאמר: והעוים היושבים בחצרים עד עזה וגומר כבשו גם את בני עזה ושאר סרני פלשתים היושבים תחתיהם והוצאתים מידם ואף על פי כן לא עשיתים לי לעם.

וארם מקיר -
וכן אני עתיד להעלות ארם מקיר שסנחריב הגלה אותם מארצם לשם ולקץ הימים כשתבטל מלכות אשור יצא משם.

והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב:

כן אמר יפת: כי נשי הכושיים הם הפקר ואין איש מהם יודע מי אביו ואתם בני אב אחד הייתם ואינכם כמו פלשתים מכפתור וארם מקיר שהתערבו זה בזה.

ויתכן כי טעם הלא את ישראל העליתי הנה דבר ידוע כי אני אביכם וכן אמר משה הלא הוא אביך קנך ומ"ם מארץ ישרת בעבור אחר וככה הוא העליתי אתכם ממצרים ומפלשתים ומכפתור וארם מקיר.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

הלא כבני כושיים אתם - שאינם משתנים בעורם כל ימיהם, כך אינכם סרים מדרכיכם הרעים הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים משעבודם ופלשתים מכפתור באו להם המשחיתים שהחריבו אותם וכן אמר בתורה והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, אם כן נראה שהעוים בחצרים וגבולם היה עד עזה ועזה מערי פלשתים והכפתורים היוצאים מכפתור השמידום, וכל הנבואות שאמר מהממלכות והאומות באותה הפרשה לימים רבים ושנים ארוכים היו וכן וארם מקיר מקיר בא תגלת פלאסר שהגלם שם כמו שאמר: ויעל מלך אשור אל דמשק וגומר וכן אמר בתחילת נבואה זו שהיא נבואת עמוס וגלו עם ארם קירה וכן אמר בכאן ופלשתיים מכפתור כי פלשתים מכפתור בא להם השודד וארם מקיר בא להם השודד כמו כן.

ויונתן לא חדש בזה הפסוק דבר אלא שתרגם כבני כושיים:

כבנין רחימין

כושיים –
נכתב בשני יודי"ן ונקראת הראשונה וכן ופלשתיים:

[ט, ח]
הנה עיני ה', בממלכה החטאה -
הוא מלכות אפרים כי כל המלכים היו רעים וחטאים מירבעם בן נבט עד הושע בן אלה.

והשמדתי אותה -
פירוש המלכות אשמיד שלא יהיה עוד מהם מלך, אבל בית יעקב לא אשמיד.

[ט, ט]
כי הנה אנכי מצוה -
זה אני גוזר עליהם שאניע אותם בכל הגוים כאשר ינוע בכברה, כמו שינוע גרגיר החטה בכברה כשכוברים אותה ויפול לארץ העפר והפסולת שבה והגרגרים הטובים שהם גסים ישארו למעלה וכן הצרורות שבה שהם גסים והם מתנועעים בכברה אילך ואילך כשכוברין אותה, כן ישראל יתנועעו ויטלטלו בכל הגוים ולא יפלו לארץ אלא חטאים שבהם הדומים לעפר ולפסולת, שאין להם תקוה בגאולה ולא ישובו מחטאתם אותם יפלו לארץ והאחרים החיים שיהיו בזמן הגאולה, וכן אותם שימותו בגולה ומתו בתשובה - כלם יראו הגאולה וישובו לארצם ולא יפלו לארץ.

[ט, י]
בחרב ימתו כל חטאי עמי -
על אותם חטאים שבדורו אמר הנביא ולא כל החטאים, כי רבים מהם גלו אלא החוטאים שהיו אומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה, שהיו מתיאשים מן הפורענות והיו אומרים לא תקרב ותמהר בעדינו הרעה ונעשה כתאות לבינו ואם תבא הרעה לא תבא בעבור מעשינו אלא מקרה הוא בעולם, כמו שאמר בתורה: והלכתם עמי בקרי.

[ט, יא]
ביום ההוא -
ביום הגאולה אקים את סוכת דוד הנופלת לפי שאמר מלכות אפרים תבטל, אמר כי מלכות דוד תקום והיא הסוכה על דרך משל כי היא סוככת על העם.

וגדרתי את פרציהן -
פרצי ישראל ואמר והריסותיו דרך כלל ואמר ובניתיה על הסוכה.

[ט, יב]
למען ירשו -
הפסוק כמו הפוך למען ירשו אשר נקרא שמי עליהם את שארית אדום, ר"ל אותם שנקרא שמי עליהם את אדום וטעם למען אמר אבנה אותה כימי עולם למען ירשו את אויביהם שכניהם והם אדום ופלשתים ומואב ועמון וזהו שאמר וכל הגוים וזהו שאמר כימי עולם, כי דוד מלך ישראל שם באדום נציבים וכן השאר כולם הכניעם לפניו וכן יהיה לעתיד שירשו ישראל את הגוים ההם, כמו שאמר בנבואת עובדיה: וירשו הנגב את הר עשו.

וכן אמר בנבואת ישעיה: אדום ומואב משלוח ידם.

ומה שאמר: את שארית אדום.
ועובדיה אמר: ולא יהיה שריד לבית עשו כן יהיה, כי עם עשו לא יהיה להם שריד כי כולם יכלו לימות המשיח אבל את ארצם יירשו ישראל ולא כולה אלא שארית, מה שלא יהיה ממנה חרבן עולם כי קצתה יהיה חרבן עולם לאות לדורות, על שהרעו לישראל והם או אחיהם וקצתה ירשו אותה ישראל וישבו בה.

עושה זאת -
הגזרה אני שאמרתיה אעשנה, כי הכח בידי לעשות.

[ט, יג]
הנה ימים באים, חורש בקוצר -
כל כך תהיה התבואה רבה עד שיתעסקו בקצירת התבואה עד עת החרישה ויפגשו זה בזה החורש בקוצר, על דרך שאמר בתורה והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע אבל זה הוא יותר:
ודורך ענבים במושך הזרע -
כמו שאמר בתורה ובציר ישיג את זרע.
ופירש מושך הזרע נושא הזרע אל השדה לזורעו.
ומה שאמר מושך הוא בלשון שאמר נושא משך הזרע והוא ענין יקר כמו משך חכמה והזרע יקר לזורעו

ויונתן תרגם:

במפק בר זרעא.

והטיפו ההרים עסיס -
על דרך משל מרוב היין והפירות על דרך זבת חלב ודבש.
ועסיס - הוא שם כלל לכל משקה שיוצא מן הענבים ומשאר פירות שיוצא המשקה מהם ונקרא עסיס, לפי שיוצא המשקה מהם על ידי סחיטה וכתישה מן ועסותם רשעים:

תתמוגגנה -
על דרך משל כאלו הגבעות נמוגו ומתמוססת מרוב החלב שזב עליהן מן הצאן, ואף על פי שלא זכר חלב כן, ר"ל אלא שסומך על המבין בחסרון המלה וכן דרך המקרא בהרבה מקומות כמו שזכרנו רבים מהם מספר מכלול בחלק הדקדוק ממנו.
וכן אמר בנבואת יואל: יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב.

ויתכן שהכל דרך משל על שפע רוב הטובה שהיתה להם לישראל מבלי עמל ויגיעה, כמו שפירשנו שם ושם אמר יטפו מן הקל והנה אמר והטיפו מן הכבד והענין אחד אלא שהכבד מורה רב הפעולה.

[ט, יד]
ושבתי -
מבואר הוא.

ומה שאמר ושתו את יינם ואכלו פריהם –
ר"ל שלא יהיה יגיעם לריק שיעבדו אדמתם ויאכלו אויביהם השכנים להם, כמו שעשו בהיותם על אדמתם קודם חרבנה כאשר לא היו עושים רצון האל יתברך.
וכן אמר בנבואת ישעיה ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו את פרים ומה שאמר: ואכלו פרים והנה אמר ושתו את יינם כוונת הענינים אחת, כי הענבים אם לאכילה ולשתיית היין היוצא מהם והוא הדין לשאר תבואות ושאר אילנות השדה.

[ט, טו]
ונטעתים -
כעץ הנטוע שלא יזוז ממקומו והענין שלא יגלו עוד מארצם וזה שיהיו תמיד עובדים האל יתברך ועושין את רצונו.

אמר ה' אלהיך -
הוא מאמר האל יתברך כנגד הנביא.