פרק ד, א
פרות הבשן. נשי השרים והסגנים ויונתן תרגם עתירי נכסיא.

פרק ד, ב
ונשא אתכם בצנות. ויטלון יתכון עממיא על תריסהון. ואחריתכן בסירות דוגה. ובנתיכון בדוגית ציידין היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית בבבא בתרא, ואחריתכן פירוש דונש בן לברט מצינו זרעו של אדם נקראים אחריתו, כמו (דניאל יא) וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לד' רוחות השמים ולא לאחריתו כלומר ולא יניח מלכותו לבנו.

פרק ד, ג
ופרצים תצאנה אשה נגדה. ובפרצי החומה תצאנה שם לנוס. אשה נגדה. בפרצה שתמצא נגדה כמו ויעלו כל העם איש נגדו (יהושע ו) שירבו פרצות בחומה ולא יהו צריכות לבקש פתחים. והשלכתנה ההרמונה. והשלכתן מעליכון הגאוה והשררה שנטלתם ולשון ארמי הוא בגמרא (בבא מציעא פ"ג) הרמנא דמלכא הוא ציווי המלך, ויונתן תרגם: ויגלון יתכון להלאה מן טורי חרמיני והם הרי חשך לשון חרם וחרבה.

פרק ד, ד
באו בית אל וגו'. כאדם האומר לבן בליעל עשה עשה עד שתתמלא סאתך. והביאו לבקר זבחיכם. זאת אומרים להם כומרי הבעל עבודת אלילים וותרנית היא ואינה מחמרת עליכם, התורה אמרה (שמות כג) לא ילין לבקר אבל לעבודת אלילים והביאו לבקר, תורה אמרה בקדשים קלים ביום זבחכם יאכל ממחרת (ויקרא יט) ועבודת אלילים לג' ימים מעשר בהמותיכם, תורה אמרה שאור לא תקטירו (שם ב), ועבודת אלילים וקטר מחמץ תודה, תורה אמרה לא תאחר לשלמו (דברי' כג) ועבודת אלילים וקראו נדבות השמיעו הזכירו כל מי שמתנדב ושכח יתן אל לבו ויזכור, ויונתן תרגם וקטר מחמץ מן אונס כמו אשרו חמוץ (ישעיה א) מכף מעול וחומץ (תהלים עא).

פרק ד, ה
וקראו נדבות השמיעו. בקול זמר ואמרו שקרבן זה מרוצה ומקובל בנדבה כן תרגם יונתן.

פרק ד, ו
נקיון שנים. אקהיות שנים. דבר אחר: נקיון שנים זהו חוסר אכילת בשר שהוא נכנס בין השינים כמו שנאמר הבשר עודנו בין שניהם (במדבר יא).

פרק ד, ז
בעוד שלשה חדשים לקציר. עד הקציר כלומר ג' חדשים לפני הקציר. חלקה. בקעת שדה קמפנייא בלע"ז. תמטר. תהא מקום מטר (תעני' כ) אמר מר ושתיהן לקללה זו תרקב וזו תיבש. וחלקה אשר לא תמטיר עליה. לא תראה נמטרת את עצמה.

פרק ד, ט
הרבות גנותיכם. שאתם עוסקים להרבות גנותיכם. יאכל הגזם. אכל הגזם.

פרק ד, י
בדרך מצרים. כדרך ששלחתי עליכם במדבר בצאתכם ממצרים. עם שבי סוסיכם. שיהרגו גם הסוסים. ואעלה באוש מחניכם. ריח פגריכם מבאיש באפכם העליתי אותו.

פרק ד, יא
כאוד. טיסו"ן בלע"ז כלומר שחורים וחשוכים וקדרים.

פרק ד, יב
לכן. יען אשר לא שבתם עדי. כה אעשה לך. ככל הרעות האלה. עקב. כי אתה שומע מפי נביאי אשר זאת אעשה לך. הכון לקראת. לשוב מרשעתך.

פרק ד, יג
מה שיחו. כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו. עושה שחר. לצדיקים כאור נוגה. עיפה. הופך נוגהן של רשעים לחשך אפלה כמו (ישעיה ח) והנה צרה וחשכה מעוף צוקה וכן (איוב י) ארץ עיפתה תעופה כבקר תהיה (שם יא) חשכך כבקר יהי מאיר. ודורך על במתי ארץ. משפיל גבוהים וגסי הרוח.