פרק ח, א
כלוב קיץ. סל מלא סופי תאנים שאינם טובות.

פרק ח, ג
שירות היכל. שהם משוררים בתוך היכלי הם במשתאותיהם. רב הפגר. סגי פגרי קטולין. בכל מקום השליך הס. בכל אתר יימר רמי וסליק השליכו מכאן (בס"א הסירו מכאן) הפגרים האלה.

פרק ח, ד
השואפים. הבולעים אביון. ולשבית. כמו ולהשבית ודוגמא לשמיד מעוזניה (ישעיה כג) ללכת לגיד ביזרעאל (מלכ"ב ט).

פרק ח, ה
מתי יעבור החדש. זו היא השאיפה מצפים עת תייקר התבואה וימכרו לעניים ברבית ויטלו שדותיהם, יעבור החדש תרגם יונתן מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ולשון העברה הוא כמו (ירמיה מו) העביר המועד ולפי שדוחין את הקרבת העומר והשנה נמשכת והישן מתייקר. והשבת ונפתחה בר. מתי תבוא השמיטה ותייקר התבואה ונפתח אוצרות בר שלנו. להקטין איפה. למכור במדה קטנה ואת כספינו נקבל בשקל גדול.

פרק ח, ו
בעבור נעלים. בדיל דיחסנון. ומפל בר נשביר. ומהממת עיבורא נזבין, את הפסולת שנפל מן החטים בנפה נמכור ביוקר לעניים.

פרק ח, ח
העל זאת לא תרגז הארץ. וכי אין עון זה כדאי שתחרב עליו הארץ. ועלתה כאור כלה. ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט), ויונתן תרגם שניהם בשוה: זיסק עלה מלך במשריתיה דסגיאין כמו נהרא ויחפינה כולה, וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב לז) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה. ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים. נילוס עולה אחת למ' שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלה רפש וטיט על שפתו וכשחוזר מהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללין והוא קרוי שיקוע שהטיט העוכר את מימיו נשקע ונגרש, כמו (ישעיה כז) ויגרשו מימיו רפש וטיט אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה ואחר כך תנוח.

פרק ח, ט
והבאתי השמש בצהרים. כשיהא להם שלום גדול תבא מפלה פתאום, ואמרו רבותינו (מועד קטן כה) זה יומו של יאשיהו שמת בחרב של שלום, כמו שאמרו רבותינו (תענית כב) אין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה, שאמר לו ליאשיה (דברי הימים ב ל"ה) מה לי ולך לא עליך אתה היום לא עליך אני בא היום כי אם לעבור דרך ארצך אל בית מלחמתי וגו'. השמש. מלכות בית דוד נמשלה כשמש שנאמר (תהלים פט) וכסאו כשמש נגדי.

פרק ח, י
והפכתי חגיכם לאבל. כענין שנאמר (דברי הימים ב לה) וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו. וכל שיריכם לקינה. כענין שנאמר (שם) ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם. כאבל יחיד. כאב שמתאבל על בן יחיד.

פרק ח, יא
כי אם לשמוע. שתפסוק מכם רוח הקדש.

פרק ח, יג
תתעלפנה. תפרח רוחם כמו ויתעלף (יונה ד), וכן עצי השדה עולפו (יחזקאל לא), וכן בלשון משנה נתעלפה פשמיי"ר בלע"ז.

פרק ח, יד
חי אלהיך דן. אחד מן העגלים שהעמיד ירבעם בדן.