ילקוט שמעוני, עמוס                פרק א
	
סימן תקלח
כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל -
אמר רבי יוסי:
 
עבר אדם עבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית מוחלין לו, רביעית אין מוחלין, שנאמר: 
ועל ארבעה לא אשיבנו. 
ואומר:
 הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר.
מאי ואומר? 
וכי תימא: הני מילי בצבור אבל ביחיד לא? 
תא שמע:
 הן כל אלה יפעל אל וגו'. ההוא דקאמר ואזיל אתרתי תלת גברא לא מקטיל. 
א"ר שמואל לר' יהודה: 
קרא כתיב:
 על שלשה פשעי ישראל וגו'. 
סימן תקלט
כה אמר ה' על שלשה פשעי צור וגו' -
הדא הוא דכתיב:
 פן ינכרו צרימו - בשעת צרתן של ישראל עובדי אלילים מנכרין אותם ועושים כאלו אינם מכירים אותם. 
וכן מצינו כשבקשו ישראל לברוח כלפי צפון, היו מסגירים אותם, שנאמר:
 על שלשה פשעי צור. 
בקשו לברוח כלפי דרום, היו מסגירים אותם, שנאמר: 
על שלשה פשעי עזה. 
כלפי מזרח היו מסגירים אותם, שנאמר: 
על שלשה פשעי דמשק. 
כלפי מערב היו מסגירים אותם, שנאמר: 
משא בערב. 
ובשעת טובתן של ישראל, עובדי אלילים מכחישים להם ועושים עצמם כאלו הם אחים. 
וכן עשו אמר ליעקב: 
אחי יהי לך אשר לך.
וכן חירם אומר לשלמה: 
מה הערים האלה אשר נתת לי אחי. 
הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם -
לפי שנאמר:
 ויעקב איש תם יושב אהלים. 
א"ל הקב"ה: אתה התחלת באהלים, חייך, שנשוב אל ירושלים באהלים בזכותך. 
א"ר שמואל בר נחמני: 
שבות אהלי אברהם ויצחק אין כתיב כאן, אלא
 אהלי יעקב, 
וכן הוא אומר: 
מה טובו אהליך יעקב.