ילקוט שמעוני, עמוס פרק א
סימן תקלח
כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל -
אמר רבי יוסי:
עבר אדם עבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית מוחלין לו, רביעית אין מוחלין, שנאמר:
ועל ארבעה לא אשיבנו.
ואומר:
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר.
מאי ואומר?
וכי תימא: הני מילי בצבור אבל ביחיד לא?
תא שמע:
הן כל אלה יפעל אל וגו'. ההוא דקאמר ואזיל אתרתי תלת גברא לא מקטיל.
א"ר שמואל לר' יהודה:
קרא כתיב:
על שלשה פשעי ישראל וגו'.
סימן תקלט
כה אמר ה' על שלשה פשעי צור וגו' -
הדא הוא דכתיב:
פן ינכרו צרימו - בשעת צרתן של ישראל עובדי אלילים מנכרין אותם ועושים כאלו אינם מכירים אותם.
וכן מצינו כשבקשו ישראל לברוח כלפי צפון, היו מסגירים אותם, שנאמר:
על שלשה פשעי צור.
בקשו לברוח כלפי דרום, היו מסגירים אותם, שנאמר:
על שלשה פשעי עזה.
כלפי מזרח היו מסגירים אותם, שנאמר:
על שלשה פשעי דמשק.
כלפי מערב היו מסגירים אותם, שנאמר:
משא בערב.
ובשעת טובתן של ישראל, עובדי אלילים מכחישים להם ועושים עצמם כאלו הם אחים.
וכן עשו אמר ליעקב:
אחי יהי לך אשר לך.
וכן חירם אומר לשלמה:
מה הערים האלה אשר נתת לי אחי.
הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם -
לפי שנאמר:
ויעקב איש תם יושב אהלים.
א"ל הקב"ה: אתה התחלת באהלים, חייך, שנשוב אל ירושלים באהלים בזכותך.
א"ר שמואל בר נחמני:
שבות אהלי אברהם ויצחק אין כתיב כאן, אלא
אהלי יעקב,
וכן הוא אומר:
מה טובו אהליך יעקב.