ראב"ע עמוס פרק ט

[ט, א]
ראיתי -
במראות הנבואה ראה כבוד השם נצב על המזבח וצוה לאחד מן המלאכים: הך כפתור פתח בית ה' כי כן המנהג לשום כפתור למעלה מן הפתח והוא כעין תפוח, אשר יסמכו עליו הספים.

ובצעם -
כמו ופצעם מטעם המקום, כי יפצעו כל אנשי הבית הם הכהנים.

ואחריתם -
בניהם, כמו: ולא לאחריתו.

[ט, ב]
אם יחתרו בשאול -
למטה וכתוב ערום שאול נגדו.

בראש הכרמל -
יערו וכרמלו ואם בקרקע הים ישכנו נחש, והוא דג גדול דומה לנחש, וכתוב: נחש בריח, נחש עקלתון.

[ט, ג]
ואם -
כל זה דיבר הנביא להפחיד מי שאין לו לב להבין גבורת השם.

[ט, ד]
ושמתי עיני -
פירוש לראותו והנה נכון הוא לטובה גם לרעה.

[ט, ה]
ואדני -
הטעם שיגזור גזירה עליה.

ותמוג -
הפך תולדתה כי היא יבישה.

ואבלו כל יושבי בה -
כדור המבול.

ועלתה –
וטעם ועלתה כיאור - שיעלה בתמוז.

[ט, ו]
הבונה -
הטעם להזכיר זה, כי הוא ברא הארץ וכל יושביה ואנה יוכלו להסתר ולברוח מפניו, והנה בכל הארץ יגע ומיד תמוג ואף כי חלק מאלפי אלפים הם בני אדם היושבים בה.
ושב ואמר: כי הארץ לא תעמוד כי אם בכח שמים, והמעלות הם גלגלי הרוח והקור והאש, כי הם כולם גלגלים זה למעלה מזה, והנה אלה בין הארץ ובין השמים.

ואגדתו -
הם החיים.

על ארץ יסדה -
שהם כאגודות והזכיר פעם אחרת: הקורא למי הים, לצורך החיים להוריד מטר.
והטעם: כי אני הכינותי לבני האדם כל צרכם והנה איטיב להם - אם ישמעו בקולי, ואם מרדו בי - לא ימלטו כי הכל בידי.

[ט, ז]
הלא -
אמר יפת:

נשי הכושים הפקר ואין איש יודע מי אביו ואתם בני אב אחד הייתם אינכם כמו הפלשתים מכפתור וארם מקיר שנתערבו.
ויתכן: כי טעם הלא את ישראל העליתי הנה כבר ידוע כי אני אביכם.
וכן אמר משה: הלא הוא אביך קנך.

ומ"ם מארץ –
ישרת בעבור אחרת וככה הוא, העליתיך ממצרים ומפלשתים ומכפתור וארם מקיר.

[ט, ח]
הנה -
מי גרם לכם להיותכם כבני כושיים שלא תדעוני?
המלכים שלכם, כי כל מלכי ישראל עשו הרע, על כן אשמיד ממלכת ישראל ולא יהיה עליהם מלך עוד בגלות שומרון והשבטים ביד מלך אשור.

[ט, ט]
והניעותי בכל הגוים -
שגלו בחלח וחבור וערי מדי.

וטעם לא יפול צרור ארצה –
כאשר אמר: כי לא ישמיד בית יעקב רק מקצתו לבדו.

ויפת אמר:
כל ממלכות הארץ ישמיד רק ישראל לבדו ישאר.
ופירוש סוכת דוד –
על חזקיהו שנמלט מיד סנחריב ויצא שמו עד למרחוק, וכן כתוב:

[ט, י]
בחרב -
כאשר יפול מה שאיננו דגן מהכברה שאין בו תועלת, ככה יאבדו רשעי ישראל שהם אומרים בעבור רשעם לא תקריב הרעה לבוא.

ורבי ישועה אמר:
כי בעדינו כמו אלינו.
[ט, יא]
ביום -
יום יאמר על העת.

[ט, יב]
למען -
זה הפסוק הפוך הוא וככה פירושו למען יירשו ישראל את שארית אדום, וכל הגוים אחרי מות סנחריב ואם על המשיח ברור הדבר הוא.

[ט, יג]
הנה -
עתה יספר שובע הארץ.

תתמוגגנה -
בחלב דרך קצרה.

[ט, טו]
ונטעתים -
ואני אנטעם על אדמתם כעץ שלא יזוז ממקומו, וככה: תביאמו ותטעמו וככה אשתלנו.
נשלם ספר עמוס.


הפרק הבא    הפרק הקודם