פרק א, א
חזון עובדיה. מאי שנא עובדיה לאדום ולא ניבא נבואה אחרת? אמרו חכמים עובדיה גר אדומי היה, אמר הקב"ה מהם ובהם אביא עליהם יבא עובדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם.

פרק א, ב
הנה קטן נתתיך. כלפי שקראו אביו בנו הגדול ואמו בנה הגדול, אמר הקב"ה לפני קטן הוא, רבותינו דרשו קטן שלא היה להם לא כתב ולא לשון. בזוי. שלא היו מעמידין מלך בן מלך.

פרק א, ג
שוכני בחגוי סלע. סומך על משענת אבותיו אברהם ויצחק והם לא יועילו לו, חגוי כמו (ישעיה יט) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא ברייטיינ"א בלע"ז ואל תתמה על וי"ו של חגוי שהיא כוי"ו של קצוי (תהלים סה) וכוי"ו של כמטחוי (בראשית כא) שאין יסוד בתיבה אלא טי"ת וחי"ת.

פרק א, ה
באו לך. עליך. איך נדמיתה. למה נרדמתה דומם עד שגנבו כל רצונם. הלא בוצרים ישאירו עוללות. ואלה לא ישאירו לך כלום כי יחפשוך ויגלו וידרשו מצפוניך.

פרק א, ו
נבעו. תרגום יונתן: איתגליין ולשון ארמית נבעו נתבקשו וכן אם תבעיון בעיו (ישעיה כא).

פרק א, ז
עד הגבול שלחוך. אותם שהבטיחוך לעזרה באו עמך ולווך עד גבול ארצך עד הספר ששם באו עליך למלחמה ובזאת השיאוך והצליחו. יכלו לך. לפתותך לצאת ושבו מאחריך. לחמך ישימו מזור תחתיך. אף מאכלך שם לך אחיך יעקב למזור שנתן לך לחם ונזיד עדשים, ועל ידו בזית הבכורה. מזור. חולי.

פרק א, ט
וחתו גבוריך תימן. יחתו ויפחדו לנוס אל ארץ ישמעאל ויונתן תרגם: ויתברון גברך יתבי ארעא דרומא. למען יכרת. כל איש גבור. מהר עשו מקטל. מרוב הרג שיבא עליכם.

פרק א, י
מחמד אחיך יעקב. בשביל חמס שעשית ליעקב.

פרק א, יא
ביום עמדך מנגד. שלא באת לעזור לו. גם אתה כאחד מהם. אעלה אני עליך כאילו אתה מן הבאים עליהם.

פרק א, יב
ואל תרא ביום אחיך. לא היה לך להביט ולעמוד מנגד. ביום נכרו. ביום הסגירו ביד אויב הוא הבבליים. וכן הוא אומר בשאול (שמו"א כג): נכר אותו אלהים בידי הסגיר אותו בידי.

פרק א, יג
ואל תשלחנה בחילו. אל תשלחנה ידך בנכסיו כן תרגם יונתן ומקרא קצר הוא וצריך להוסיף עליו ידך.

פרק א, יד
ואל תעמוד על הפרק. מקום שהבורחים יוצאים דרך שם להמלט ובלשון לע"ז קוראים אותו טרו"ג אל תעמוד על הפרק. מכאן שאסור להפסיק בקריאת שמע בין פרק לפרק הג"ה דר"ע.

פרק א, טז
כאשר שתיתם על הר קדשי. כמה דחדיתון על מחת טורא דקודשי. ולעו. כתרגומו ויסתלעמון לשון מהומה ושממון וטירוף דעת אישטורדישו"ן בלע"ז.

פרק א, יז
את מורשיהם. נכסי עממיא דהוו מחסנין להון.

פרק א, יח
כי ה' דבר. והיכן דבר? (במדבר כד) וירד מיעקב והאביד שריד וגו'.

פרק א, יט
וירשו הנגב. ישראל שהיו יושבין בדרומה של ארץ ישראל ירשו את הר עשו שהוא במצר דרום, ובני השפלה ירשו את ארץ פלשתים ואת הר אפרים ואת הר שומרון. ובנימין את הגלעד ובני מנשה שהיתה ארץ גלעד. שלהם יפשטו להם מהלאה לגבולותיה של ארץ ישראל במזרחה.

פרק א, כ
וגלות החל הזה. תרגם יונתן: עמא הדין, החל לשון חיל כמו (ישעיה לו) ויבא ירושלמה בחיל כבד דרבשקה, אלא שזה חסר יו"ד ויש עוד לפרש החל הזה גלות הגיא הזה. לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת. גלות אשר הוא מבני ישראל שגלו מעשרת השבטים לארץ כנענים עד צרפת. וגלות ירושלים אשר בספרד. שהם מבני יהודה אשר גלו לספרד הם ירשו את ערי הנגב שבדרומה של ארץ ישראל ואומרים הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז ספרד תרגם יונתן אספמיא.

פרק א, כא
ועלו. שרי ישראל מושיעים בהר ציון. לשפוט את הר עשו. ליפרע מהר עשו אשר עשו לישראל לשפוט ישטיציי"ר בלע"ז. הר עשו. יונתן תרגם: כרכא רבא דעשו. והיתה לה' המלוכה. לימדך שאין מלכותו שלימה עד שיפרע מעמלק.