[ג, א]
ויהי דבר ה' אל יונה שנית -
כבר פירשנו למעלה א, א טעם שנית.

[ג, ב]
קום, אשר אנכי דובר -
שדברתי אליך כבר וגם עתה אני דובר אליך שתקרא אליה, שתהיה נהפכת על רעתם.

[ג, ג]
ויקם, עיר גדולה לאלהים -
כל דבר שרוצה להגדילו סומך אותו לאל דרך הגדלה כמו: כהררי אל ארזי אל שלהבת יה מאפליה.

[ג, ד]
ויחל יונה -
כי העיר היתה מהלך שלשה ימים מן הקצה אל הקצה והחל יונה להכנס בעיר עד מהלך יום ובלכתו בעיר היה קורא ואומר: עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת רוצה לומר כמהפכת סדום ועמורה, כי מעשיה היו כמעשיהם.

[ג, ה]
ויאמינו -
כי אנשי האניה היו בעיר והעידו עליו כי הטילוהו אל הים וכל ענינו כמו שהיה, לפיכך האמינו בנבואתו ושבו בתשובה שלמה.

ויקראו צום -
קודם אזהרת המלך עשו תשובה מעצמם והתענו ולבשו שקים.

[ג, ו]
ויגע הדבר -
הדבר אשר דבר הנביא וקרא על העיר.

אדרתו -
אדרת המלוכה שעליו.

ויונתן תרגם:

לבוש יקריה.

[ג, ז]
ויזעק -
העביר כרוז בעיר על התשובה ואע"פ שהעם היו נזהרים מאליהם הוסיף עוד ענוי הבהמה והשבת הגזל.

מטעם המלך -
רוצה לומר מעצתו ושכלו הוא וגדוליו כלם הסכימו בזה וכן וטעם זקנים יקח, בשנותו את טעמו והדומים להם.

ותרגם יונתן:

מגזרת מלכא.

[ג, ח]
ויתכסו, בחזקה -
בכל לב.

מדרכו הרעה -
שאר עבירות.

ומן החמס -
הוא כנגד כולם ועליו נגזרה גזרתם.

[ג, ט]
מי יודע -
אולי ישוב ונחם האלהים בשובינו ממעשינו הרעים.
או פירש מי שיודע דרכי התשובה ישוב והאלהים יתברך ינחם.

ותרגם יונתן:

מאן ידע דאית ביה חובין יתוב מנהון ויתרחם עלנא מן קדם ה'.

ונחם -
פתח כי הוא פעל עבר מוסב לעתיד מפני הוי"ו והוא מבנין נפעל.

[ג, י]
וירא, מדרכם הרעה -
כלל כל הרעות ומן החמס שבו בתשובה שלמה.

כמו שאמרו רבותינו ז"ל:

מי שגזל מריש ובנאו בבירה גדולה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו.

וינחם האלהים -
כי כל דבריו שאמר להרע לבני האדם בתנאי אם לא ישובו אבל אם ישובו יסלח וזו המדה היא ממדותיו יתרך, כמו שאמר בתורה וכן אמר ירמיהו רגע אדבר וגו'.
וכן אמר יחזקאל ובשוב רשע מרשעתו וגו'.