ראב"ע ויקהל פרק לח

[לח, ח]
ובי"ת במראות. תחת מ"ם כי נכון הוא בלשון הקדש כמו: והנותר בבשר ובלחם. וככה בלשון ישמעאל.

וטעם הצובאות –
כי משפט כל הנשים להתיפות לראות פניהם בכל בקר במראות נחושת או זכוכית, לתקן הפארות שעל ראשיהם. הם הנזכרים בספר ישעיה כי מנהג ישראל היה כמנהג ישמעאל עד היום. והנה היו בישראל נשים עובדות השם שסרו מתאות זה העולם ונתנו מראותיהן נדבה כי אין להם צורך עוד להתיפות. רק באות יום יום אל פתח אוהל מועד להתפלל ולשמוע דברי המצות. וזהו אשר צבאו פתח אוהל מועד. כי היו רבות.
ולא הזכיר הכתוב מידת הכיור כאשר הזכיר מידת הכיורים שעשה שלמה. רק נעשה בכל המראות שהביאו. והכן שהוא המכונה לעולם הוא כמדת הכיור וכן המשפט. ובעבור שפתח אהל מועד למזרח כמו הפנים, על כן קרא לפאת ים ירכים וקרא הקרובים אל הפתח כתפיים ככתפות איש.

חסלת פרשת ויקהל

ראב"ע לפרשת פקודי


הקדמה

תנה עוז אב המון לשם והודה.
בהגיעך לראש אלה פקודי.
[לח, כא]
אלה פקודי -
הטעם פקודי הכלים. כי מלת משכן כוללת הכל. ופירש למה נקרא משכן בעבור הארון ששם לוחות העדות. והנה אחז דרך קצרה. וזהו האמת בעבור מכתב אלהים.

וטעם עבודת הלוים –
שהם נושאים את המשכן ואת כל כליו שהיה מפקיד עליהם איתמר, כי הגרשונים והמררים הלוים על יד איתמר, שהיה פוקד בשמות כלי משאם.

[לח, כב]
ובצלאל -
הזכיר הכתוב כי בצלאל ואהליאב שהם הראשונים עשו כל מעשיהם כהוגן.

[לח, כד]
כל הזהב -
אמר הגאון:
למה הזכיר מה עשו בכסף ולא הזכיר מה עשו בזהב התנופה. והוא השיב הנה הזכיר כי המנורה הייתה ככר זהב גם ככה הכפורת וזהב הארון ומזבח הקטורת ואין זה נכון כי המנורה כולה הייתה זהב ולא כן הארון רק צפוי זהב הוא מבית ומחוץ. וכן מזבח הקטורת והשלחן והבדים והקרשים והבריחים מצופים זהב, הם כולם והכפורת הייתה זהב כלה וכפי מה שקבלנו מאבותינו ככר אחד הייתה כי ארכה רב ורחבה רב.

ולפי דעתי שהזכיר מה עשו בכסף שהוא כסף הכפורים והנה הזכיר כי על כסף החיוב היה עומד המשכן שהוא הכולל לכל הכלים וזה לזכרון לבני ישראל. ומי יוכל לשער כמה זהב צפוי כל כלי המשכן.

[לח, כה]
וכסף -
הנה ידענו מזה המספר כי הככר שלשת אלפים שקלים והעד: וכסף פקודי העדה.

[לח, כו]
בקע -
חצי שקל וטעמו כאשר יבוקע השקל הנה חציו.

לכל העובר –
שעברו עליו עשרים שנה שלמות. וכבר הזכרתי טעם זה.

[לח, כז]
לצקת -
מבעלי היו"ד כמו לרדת.

[לח, כח]
ואת -
שלא השלים ככר.

[לח, כט]
ונחשת -
גם הזכיר כלי הנחשת.


הפרק הבא    הפרק הקודם