[לט, א]
בגדי שרד -
הם הנזכרים בפרשת במדבר סיני. כי ציווה השם שיכסו הארון בפרכת בעבור כבודו. ועל הפרוכת כסוי עור תחש. ועל זה הכסוי בגד כליל תכלת. ועל דרך הסברא כי התכלת בעבור כבוד הארון אם היה האויר זך. ואם ירד גשם יסירהו ויעמוד עליו כסוי עור תחש. ועל שלחן הפנים בגד תכלת ובגד תולעת שני ולמעלה כסוי עור תחש ובגד תכלת על המנורה ועל מזבח הזהב וארגמן על מזבח העולה ועל הכל עור תחש. ואחר שהזכיר בגדי שרד, הזכיר בגדי הקדש שהם לאהרן שהוא הכהן הגדול והחל לפרש אותה.

[לט, ב]
ויעש את האפוד -
איך שמו הזהב בתוך התכלת.

[לט, ו]
וטעם ויעשו את אבני השוהם –
כדרך תיקון כמו: וימהר לעשות אותו.

[לט, כב]
ומלת כליל תכלת –
כולו תכלת והוא סמוך.

[לט, כח]
ואת המצנפת שש -
שהוא לאהרן.

ואת פארי המגבעות -
לבניו כי אין דרך המצנפת כמו המגבעות.

[לט, לב]
ותכל -
כמשקל ותרב משאת בנימין.

[לט, לג]
ויביאו את המשכן -
והנה את מתריו ויתדותיה. כמו: את קלעי החצר ואת עמודיו ואת אדניה.