פרק מ, ב
ביום החדש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אהל מועד. כתיב בפרשה שלשה פעמים לשון הקמה,
א' תקים את המשכן,
ב' הוקם המשכן,
ג' ויקם משה,
ואמרו רבותינו ז”ל (ויקרא רבה נב ד):

שהיו ישראל וכל חכמי לב מקימים את המשכן ולא יכלו להקימו אמר הקב"ה עסוק אתה בהקמתו והוא עומד מאליו, שנאמר הוקם מאליו משמע.

ויש בזה רמז לכל המעשים אשר האדם עושה, כי קצרה יד האדם להשלימם החל וגמור, אלא האדם הוא המתחיל וה' יגמור על ידו, וכן אמרו רבותינו ז”ל (קידושין ל): כנגד היצר הרע, אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו כו'. וצוה שתהיה הקמת המשכן על ידי משה, מסכים לדברי המדרש האומר שהעולם נברא בזכות משה, שנאמר בראשית ברא אלהים, בזכות משה שנקרא ראשית, שנאמר (דברים לג כא): וירא ראשית לו. ואם כן דומה כאילו משה הקים את העולם, כך המשכן שהיה בנוי בתבנית העולם הוקם על ידי משה, וכמו שבראשית ברא העולם כך ביום החדש הראשון הוקם המשכן. ולדעת רז"ל (תו"כ שמיני א): היה יום זה שמיני למלואים, ואותו יום נטל עשרה עטרות ראשון למעשה בראשית כו' עיין בילקוט פרשת שמיני (תקכ).

ובשלשה הקמות אלו אמרו מקצת מפרשים שהם כנגד שלשה מקדשים. ויש לי כדמות ראיה לדבריהם כי מקדש ראשון ושני היו תלוין בזכותם של ישראל, כי מתוך הזכות והתשובה זכו לבנין זה, על כן נאמר תקים ויקם כי זה מדבר בהקמה התלויה בפעולה אנושית, אבל מקדש שלישי אינו תלוי בזכות שהרי אפילו בדור שכלו חייב יבא הגואל, ואם כן אינו תלוי בפעולה אנושית אלא מאליו יבנה לכך נאמר הוקם, מאליו משמע.

פרק מ, לד
ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. נראה מזה שכבוד ה' אינו הענן, אלא שהאש והאור דהיינו כבוד ה' היה נראה מתוך הענן, כי זולת הענן לא היה אפשרי להסתכל בו, כי באור השמש לא יוכל האדם להסתכל, קל וחומר באור זוהר שכינתו יתברך, על כן היה האור הקדוש ההוא תמיד נראה מתוך הענן, וכשהוקם המשכן נבדלו זה מזה, כי האור האלהי היה נכנס לתוך המשכן, כי שם מקום קדושתו יתברך, והענן נשאר מבחוץ, וזה הוא שאמר סוף פרשת משפטים (כד טז): וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים, רצה לומר הענן כסה את כבוד ה' כדי שיוכלו לראות הכבוד ההוא, כמו שכתוב שם: ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל, כי על זה האופן יכלו לראות הכבוד. ולכך אמר כאן: ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא המשכן, כי אלו היה כבוד ה' מעורב עם הענן היה יכול לבא שמה, כמו שנאמר סוף פרשת משפטים ויבא משה בתוך הענן, כי לפי שאז היה כבוד ה' מכוסה בענן היה אפשרי למשה לבא בתוך הענן, אבל עכשיו שנבדלו זה מזה, שהענן היה מבחוץ וכבוד ה' היה בלא ענן תוך אהל מועד, על כן היה מן הנמנע למשה לבא תוך אהל מועד, משמע אבל עד האהל מועד סמוך לו ממש היה יכול לבא אף על פי ששכן עליו הענן, ועל פי דברינו אלה יתורצו הרבה ספיקות בענין זה אשר נתעוררו עליהם המפרשים.
חסלת ספר שמות.
בעזר נותן עוז ותעצומות.