[יז, א] ויסעו כל עדת ישראל בני ממדבר סין -
לפי שפרשו ישראל מן התורה, לכך בא שונא עליהם, שאין השונא בא אלא על החטא ועל העבירה.

[יז, ב] וירב העם עם משה -
עברו על שורת הדין.
דרך ארץ אדם כועס בביתו ואין נותן עינו אלא בבנו הקטון, אבל אלו לא נתנו עיניהם אלא בגדול, לכך נאמר: וירב העם - עברו על שורת הדין.

ויאמר להם משה מה תריבון וגו' -
אמר להם: כל זמן שאתם מריבין עמי, אתם מנסין המקום, שנאמר: מה תנסון את ה'.

דבר אחר:
כל זמן שאתם מדינין עמי, הקב"ה עושה לכם נסים ונפלאות ושמו מתגדל בעולם.

[יז, ג] ויצמא שם העם למים וגו' -
אבל כאן נגע בהם צמאון וגו'.

במקום אחר מה הוא אומר?
ויבאו מרתה.
אבל כאן נגע בהם צמאון.

וילן העם על משה -
מכאן היה ר' הושעיא אומר:
נפל ביתא אבל לסותא, השוו בהמתן לגופן, אמרין: בהמתו של אדם היא חייו.
אדם המהלך בדרך אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא.

[יז, ד] ויצעק משה אל ה' -
להודיע שבחו של משה, שלא אמר משה הואיל והם מריבין עמי איני מבקש עליהם רחמים, אלא ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה.
אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בינך לבינם אני הרוג ואתה אומר לי: אל תקפיד כנגדן?!
כי תאמר אלי שאהו בחיקיך - והם רוצין להרגני כאן!
המקום ממיך ומשה מגביה, ובמקום אחר המקום מגביה ומשה ממיך, כענין שנאמר: ועתה הניחה לי.

ואחריו מה הוא אומר?
ויחל משה.

[יז, ה] ויאמר ה' אל משה עבור -
עבור על דבריהם.

ר' יהודה אומר:
עבור מהר, שאתה מוצא להם את המים.

ר' נחמיה אומר:
עבור על חטא שלהם.

דבר אחר:
עבור לפני העם -
ודייגש ליה ימלל.

וקח אתך מזקני ישראל -
לעדות, שלא יאמרו מעיינות היו שם.

ומטך אשר הכית בו את היאור -
מפני התרעומת.
וזה אחד משלשה דברים שישראל מתרעמין עליהם והיו אומרים מיני פורענות הן, ואלו הן: הקטורת,
הארון,
והמטה.

אמרו: הקטורת הזו של פורענות היא, הרגה נדב ואביהוא, לכך ידעו ישראל שהיא של כפרה שנאמר: ויתן את הקטורת ויכפר על העם.

אמרו: הארון הזה של פורענות הוא, הכה עזא ואנשי בית שמש, שנאמר: ויך באנשי בית שמש הכה עזא, שנאמר: ויחר אף ה' בעזא - לכך ידעו ישראל של ברכה הוא עתה, שנאמר: וישב ארון ה' בבית עובד אדום ויברך ה' את עובד אדום וגו' ויגד למלך דוד וגו' וילך דוד ויעל וגו' .

אמרו המטה הזה של סנפרינון הוא, הכית עשר מכות על המצרים במצרים ועשרה על הים, לפיכך ידעו שהיא של נסין, שנאמר: ומטך אשר הכית בו וגו' מפני התרעומת.

[יז, ו] הנני עומד לפניך שם -
אמר לנו הקב"ה: מכל מקום שאתה מוצא רושם רגלי אדם, שם אני לפניך.

והכית בצור-
מכאן היה ר' יוסי בן זמרא אומר:
המטה של סנפרינין הוא.
והכית על הצור אינו אומר כאן, אלא והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם וגו'.

[יז, ז] ויקרא שם המקום ההוא מסה ומריבה -
ר' יהושע אומר:
מסה ומריבה - שנאמר: ויקרא שם המקום וגו'.

ר' אלעזר המודעי אומר:
המקום קראו מסה ומריבה, שנאמר: ויקרא שם המקום מסה ומריבה.
מכאן לבית דין הגדול שהוא קרוי מסה - על ריב בני ישראל.

ר' יהושע אומר:
אמרו ישראל: אם יש הוא רבון כל המעשים, כשם שהוא רבון עלינו נדע ואם לאו לא נדע.

ר' אליעזר אומר:
אמרו: אם מספק לנו צרכנו נעבדנו ואם לאו לא נעבדנו, לכך נאמר: על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין.


[יז, ח] ויבא עמלק -
ר' יהושע ור' אלעזר בן חסמא אומר:
המקרא הזה רשום ומפורש על ידי איוב, שנאמר: היגאה גומא בלא ביצה ישגא אחו בלי מים, וכי אפשר לגומא להתגדל בלא ביצה?!
הישגא אחו בלי מים - וכי אפשר לאחו בלי מים?!
כך אי אפשר לישראל בלא תורה ולפי שפרשו מדברי תורה, לכך בא עליהם השונא, שאין השונא בא אלא על החטא ועל העבירה, לכך נאמר: ויבא עמלק.

ר' אלעזר המודעי אומר:
ויבא עמלק -
לפי שהיה עמלק נכנס תחת ענפי כנפי ענן וגונב נפשות מישראל והורגן, שנאמר: אשר קרך בדרך וגו'.

אחרים אומרים:
ולא ירא אלהים - אלו ישראל, שלא היו בידם מצות.

ר' אליעזר אומר:
ויבא עמלק -
שבא בגלוי פנים, לפי שכל הביאות שבא לא בא אלא במטמוניות, שנאמר: אשר קרך בדרך וגו', אבל ביאה זו לא בא אלא בגילוי פנים, לכך נאמר: ויבא עמלק שבא בגלוי פנים.

רבי יוסי בן חלפתא אומר:
ויבא עמלק -
שבא בעצה, מלמד שכנס כל אומות העולם ואומר להם: בואו וסייעוני על ישראל!
אמרו לו: לא נוכל כנגדן, פרעה לא עמד כנגדן שטבעו הקדוש ברוך הוא בים סוף, שנאמר: וניער פרעה וחילו בים סוף, אבל אנו היאך נוכל לעמוד כנגדן?!
אמר להם: בואו ואתן לכם עצה מה תעשו, אם הם ינצחוני ברחו לכם ואם לאו, בואו וסייעוני על ישראל, לכך נאמר: ויבא עמלק - שבא בעצה.

רבי יהודה אומר:
חמישה עממים פסע עמלק ובא ונלחם עם ישראל, שנאמר: עמלק יושב בארץ הנגב החתי והחוי והיבוסי והאמורי יושב בהר לפי שהיה לפנים מכולן.

ר' נתן אומר:
לא בא אלא מהררי שעיר, ארבע מאות פרסה פסע עמלק ובא ונלחם עם ישראל.

אחרים אומרים:
ויבא עמלק -
כפויי טובה ויפרע מן העם כפויי טובה, שנאמר: ואלה המתקשרים עליו וגו' יבאו אלו כפויי טובה ויפרעו מן יואש כפויי טובה, שנאמר: ולא זכר יואש המלך והחסד וגו', ובמותו אמר: ירא אלהים וידרוש.

מה ענשו?
ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם וגו'.
וכתיב: וה' נתן בידם חיל לרוב מאד.

מפני מה?
כי עזבו את ה' אלהים ואת יואש עשו שפטים - אל תקרי שפטים אלא שפוטים.

ומה שפוטים עשו בו?
אמרו העמידו עליו בריונות קשים אשר לא ידעו אשה מימיהם וענו אותו במשכב זכור, כענין שנאמר: וענה גאון ישראל וגו ובלכתם ממנו, כי עזבו אותו בחלאים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי יהוידע הכהן ויהרגוהו על מטתו וימת.

וילחם עם ישראל ברפידים -
אמר ר' חנניה:
דבר זה שאלתי את ר' אלעזר במתיבתא רבא: רפידים מהו?
אמר לי: כמשמעו.

ועוד אמר ר' חנינא, שאלתי את ר' אלעזר:
מה ראו ישראל לפדות פטרי חמורים ולא פטרי סוסים וגמלים?
אמר לי: גזרת מלך היא, שלא היה בידן אלא חמורים בלבד, שאין כל אחד ואחד מישראל שלא העלה עמו תשעים חמורים טעונין כסף וזהב.

אחרים אומרים:
אין רפידים אלא רפיון ידים, לפי שרפו ישראל ידיהם מדברי תורה, לכך בא שונא עליהם, לפי שאין השונא בא אלא על רפיון ידים מן התורה, שנאמר: ויהי במלכות ירבעם ובחזקתו וגו'.

מה היה ענשו של דבר?
עלה שישק מלך מצרים וגו'.
וזה אחד משלשה דברים שחזרו למקומן:
גלות יהודה חזרה למקומה, שנאמר: בעבר הירדן ישבו אבותיכם וגו' ביתא דנא סתריה וגו' כתב שמים חזר למקומו שנאמר: התעיף עיניך בו ואנינו:

[יז, ט] ויאמר משה אל יהושע -
מכאן שהיה עושהו כמותו.
למדו כל אדם דרך ארץ ממשה, שלא אמר ליהושע, בחר לי אנשים אלא בחר לנו אנשים - מכאן שהיה עושה אותו כמותו, מכאן שיהא תלמיד חביב לפני רבו כמותו, שנאמר: ויאמר אהרן אל משה בי אדני, והלא היה גדול ממנו, מה תלמוד לומר בי אדני?
עשאו כרבו.

ומנין שמורא רבו כמורא שמים?
שנאמר: ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו אדני משה כלאם, כשם שהמקום כלאם, כך אתה כלאם.

וכן אתה מוצא בגחזי, בשעה שאמר לו אלישע: חגור מתנך וקח משענתי בידך, התחיל לסמוך על מקלו ולילך.
אמרו לו: להיכן אתה הולך גחזי?
אמר להם: להחיות מת.
אמרו לו: וכי אתה יכול להחיות מת, והלא ה' ממית ומחיה?!
אמר להם: אף רבי ממית ומחיה.

בחר לנו אנשים -
ר' יהושע אומר:
בחר לנו אנשים - גבורים.

ר' אליעזר המודעי אומר:
בחר לנו - יראי חטא.

וצא הלחם בעמלק -
ר' יהושע אומר:
אמר לו משה ליהושע: צא מתחת הענן והלחם בעמלק.

ר' אליעזר המודעי אומר:
אמר לו משה ליהושע: יהושע, למה אתה משמר את ראשך לא לכתר, צא מתחת הענן והלחם בעמלק.

מחר אנכי נצב -
מחר נהיה עמכם מעותדים ועומדים על ראש הגבעה, דברי ר' יהושע.

רבי אליעזר המודעי אומר:
מחר נגזור תענית ונהיה מעתדים על מעשה אבות.

ראש -
אלו מעשה אבות.

גבעה -
אלו מעשה אמהות.

ומטה האלהים בידי -
אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם:
במטה הזה הוצאת ישראל ממצרים,
במטה זה קרעת להם הים,
במטה זה עשית להם נסים וגבורות,
במטה זה תעשה להם נסים וגבורות בשעה הזאת.

איסי בן יהודה אומר:
חמשה דברים יש שאין להם בתורת הכרע:
שאת,
ארור,
מחר,
משוקדים,
וקם.

שאת מנין?
הלא אם תיטיב שאת - או שאת ואם לא תיטיב.
ארור אפם כי עז - או כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור ארור.
מחר אנכי נצב על ראש הגבעה - או צא והלחם בעמלק מחר.
משוקדים כפתוריה ופרחיה - או במנורה ארבעה גביעים משוקדים.
וקם העם הזה וזנה - או הנך שוכב עם אבתיך וקם.
אלו חמשה דברים יש בתורה, שאין להם הכרע:

[יז, י] ויעש יהושע כאשר אמר לו משה -
מה שנפקד לא עבר על גזירת משה ואהרן.

ומשה ואהרן וחור -
לענין שאמרנו, להזכיר מעשה אבות ומעשה אמהות, שנאמר: כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו.

[יז, יא] והיה כאשר ירים משה ידו וגבר -
וכי ידיו של משה מגברות ישראל או ידיו שוברות עמלק?!
אלא כל זמן שמגביה ידו כלפי מעלה היו ישראל מסתכלין בו ומאמינין במי שפקד משה לעשות כן והקב"ה עשה להם נסים וגבורות.

כיוצא בו: ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף.
וכי נחש ממית ומחיה?!
אלא כל זמן שהיה עושה כן, היו ישראל מסתכלין בו ומאמינין במי שפקד את משה לעשות והקב"ה עשה להם רפואות.

כיוצא בו: והיה הדם לכם לאות וגו'.
וכי מה הדם מהנה למלאך או מה מהנה לישראל?!
אלא כל זמן שהיו ישראל עושין כן ונותנין מן הדם על פתחיהם, הקב"ה חס עליהם, שנאמר: ופסח ה' על הפתח.

ר' אליעזר אומר:
מה תלמוד לומר וגבר ישראל או יגבר עמלק?
אלא כל זמן שהיה משה מגביה ידיו כלפי מעלה, עתידין ישראל להגביר בדברי תורה, שהם עתידין להנתן על ידיו וכשהוא ממיך ידיו, עתידין ישראל להמיך כדברי תורה, שהן עתידים להינתן על ידיו.

[יז, יב] וידי משה כבדים -
מכאן שלא ישהה אדם במצות, לולא שאמר משה ליהושע: בחר לנו אנשים לא היה מצטער בו. אמרו: יקרו ידיו של משה באותה שעה, כאדם שתלויין לו כדין של מים.

ויקחו אבן וישימו תחתיו -
וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת או קלוקרק שיניח תחתיו?!
אלא אמר משה: וכו', אהרן וחור תמכו בידיו שהיה מעלן ומורידן.

ויהי ידיו אמונה עד בא השמש -
מגיד שהיה בתענית, דברי רבי יהושע.

רבי אליעזר המודעי אומר:
יוקר חטא על ידיו של משה, באותה שעה לא היה יכול לעמוד בו משה.

מה עשה?
הפנה על מעשה אבות, שנאמר: ויקחו אבן וישימו תחתיו - אלו מעשה אבות.

וישב עליה -
אלו מעשה אמהות.

ואהרן וחור מזה אחד ומזה אחד -
ומה תלמוד לומר אחד אחד?
אחד שהיה אהרן מזכיר מעשה יהודה וחור מעשה לוי.

מכאן אמרו:
אין פוחתין משלשה בני אדם עוברין לפני התיבה בתענית ציבור.

ויהי ידיו אמונה -
בידו אחת שלא קבל בה מישראל כלום.
ובידו אחת אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, על ידי הוצאת את ישראל ממצרים ועל ידי קרעת להם את הים ועל ידי עשית להם נסים וגבורות, כך על ידי תעשה להם נסים וגבורות בשעה הזאת, עד בא השמש, לפי שלמדנו על כל המלכיות כלם, שאין עושין מלחמה אלא עד שש שעות, אבל מלכות חייבת זו הייתה עושה מלחמה משחרית לערבית.

[יז, יג] ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו -
ר' יהושע אומר:
ירד וחתך ראשי גבורים שעמו עומדים בשורות מלחמה.

ר' אלעזר אומר:
בא לשון נוטריקון ויחל וישבר את עמלק, כשמעו את אלו אשתו ובניו עמו, אלו חיילות שעמו וכשהוא אומר את אלו, חיילים שעם בניו

לפי חרב -
ר' יהושע אומר:
לא נוולם אלא דנם ברחמים.

ר' אליעזר אומר:
לפי חרב -
למה נאמר?
למד בו, שהמלחמה הזאת לא היתה אלא על פי הגבורה.

אחרים אומרים:
נתקיים עליהם המקרא הזה: לכן חי אני נאם ה' אלהים כי לדם אעשך ודם יראת אם לא דם שנאת ודם ירדפך.



[יז, יד] ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע -
זקנים הראשונים אומרים: כך מדה מהלכת על פני כל הדורות, שוט שישראל לוקין בו סופו ללקות.
ילמדו כל אדם דרך ארץ מעמלק, שבא להזיק את ישראל ואבדו הקדוש ברוך הוא מחיי עולם הזה ומחיי העולם הבא, שנאמר: כי מחה אמחה.

וכן פרעה הרשע ששעבד את ישראל טבעו הקדוש ברוך הוא בים סוף, שנאמר: וניער פרעה וחילו בים סוף.
וכן כל אומה ומלכות שבא להזיק את ישראל, בו בדין דנן לעולם.
אמרו: במדה שאדם מודד בה מודדין לו, שנאמר: כי בדבר אשר זדו עליהם

ונאמר: כתוב זאת זכרון בספר וגו' -
זאת - מה שכתוב בספר זה.
זכרון - מה שכתוב בנביאים.
בספר - מה שכתוב במגלה.

ושים באזני יהושע -
מגיד שאותו היום נמשח יהושע, דברי ר' יהושע.

ר' אלעזר המודעי אומר:
זה אחד מארבעה צדיקים שנתן להם רמז, שנים חשו ושנים לא חשו.
משה נתן לו רמז ולא חש.
יעקב נתן לו רמז ולא חש.
דוד ומרדכי נתן להם רמז וחשו.

משה מנין?
ושים באזני יהושע -
אמר: יהושע מנחיל ישראל את הארץ, ובסוף משה עומד ומתחנן, שנאמר: ואתחנן אל ה'.
משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס עמו לפלטרין שלו, נכנס פתח ראשון ושתקו לו, בשני ושתקו לו, בשלישי ונזפו לו.
אמרו לו: דייך, עד כאן!
כך כשכבש משה ארץ שני עממים סיחון ועוג ונתנה לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה, אמרו לו: דומה שלא נגזרה גזרה אלא על תנאי, אף אנו אין אנו נידונין אלא על תנאי.
אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, שמא דרכיך כדרכי בשר ודם?!
אפטרופוס גוזר גזירה קליריקוס מבטל,על ידו,
קליריקוס גוזר גזירה דיקוריון מבטל על ידו.
דיקוריון גוזר גזירה הגמון מבטל על ידו,
הגמון גוזר גזירה איפיטיקוס מבטל על ידו.
איפיטיקוס גוזר גזירה, בא המושל הגדול ובטל על ידי כלם.

מפני מה?
שהן ממונין זה למעלה מזה, שנאמר: כי גבוה מעל גבוה שומר וגו'
שמא דרכיך כדרכיהם?! אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך - כמעשיך על הים.
וכגבורותיך על נחלי ארנון.
אעברה נא ואראה - ואין נא אלא לשון בקשה.
את הארץ הטובה - זו ארץ ישראל.
ההר הטוב הזה - זה הר המלך.
והלבנון - זה בית המקדש, שנאמר: פתח לבנון דלתיך.
וכתיב: והלבנון באדיר יפול.

ויתעבר ה' בי למענכם -
ר' אלעזר בן שמוע אומר:
בי דבר בקשה הוא, מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן.

שמא תאמרו בגיני?
תלמוד לומר: למענכם - בגינכם ולא בגיני, אתם גרמתם לי שלא אכנס לארץ.

ויאמר ה' אלי רב לך -
אמר לו: דייך, עד כאן!

ר' יהושע אומר:
רב לך! דייך העולם הבא, עדיין היה עומד ומבקש כל אותן הבקשות.
אמר משה לפניו: ריבונו של עולם, כלום נגזרה גזרה שלא אכנס לה, לכן לא תביאו את הקהל הזה במלכות, אכנס לה בהדיוט.
אמר לו: אין המלך נכנס בהדיוט.
עדיין היה עומד ומבקש כל הבקשות ההם.
אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, הואיל ונגזרה גזרה שלא אכנס לארץ לא כמלך ולא כהדיוט, אכנס לה במחילת קסריון, שהוא מתחת לפני לפנים.
אמר לו: ושמה לא תעבור!
אמר לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ונגזר עלי שלא אכנס, לא מלך ולא הדיוט ולא במחילה של קיסריון שהוא מתחת לפנים, מעתה עצמותי יעברו את הירדן.
אמר לו: כי לא תעבור את הירדן הזה!

שמעון בן יוחאי אומר:
אינו צריך.
והלא כבר נאמר: כי אנכי מת בארץ הזאת ואנני עובר את הירדן, וכי אי אפשר למת לעבור?! אלא שאמרו לו למשה: אף עצמותיך לא יעברו את הירדן.

ר' חנניה בן אידי אומר:
משה היה בוכה על עצמו, שנאמר: כי אנכי מת בארץ הזאת.
ואומר: כי אתם עוברים ואני איני עובר.

אחרים אומרים:
משה מטה על רגליו של אלעזר ואומר לו: אלעזר בן אחי, בקש עלי רחמים כשם שבקשתי על אהרן אביך, שנאמר: ובאהרן התאנף ה' להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן.
אמר לפניו: ריבונו של עולם, אם כן אראנה במראית העין.
ובדבר זה נאמר: עלה ראש הפסגה.

ר' חנניא בן עקביא אומר:
חביבה ראיתו של אברהם אבינו, יותר מראיתו של משה, שבאברהם לא בטוהו ומשה לבטוהו.

באברהם מה הוא אומר?
שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה.

ובמשה מה הוא אומר:
עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך - עלה והביט וראה

ומניין לכל הבקשות כלן שבקש משה הראהו הקדוש ברוך הוא?
שנאמר: ויראהו ה' את כל הארץ מן הגלעד עד דן (ארץ ישראל).
בקש לראות בית המקדש והראהו, שנאמר: ואת כל הגלעד, ואין גלעד אלא בית המקדש, גלעד אתה לי ראש הלבנון.

מנין שהראהו אף שמשון בן מנוח?
שנאמר: עד דן.
ולהלן הוא אומר: ויהי איש מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח.

דבר אחר:
עד דן -
עדין לא באו שבטים לארץ ולא נתחלקה ארץ ישראל לישראל.

ומה תלמוד לומר עד דן?
אלא שאמר לו לאברהם: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מחלציך וזה חלקו של אחד מהם. כיוצא בו: וירדוף עד דן - עדין לא באו השבטים לארץ ולא נתחלקה ארץ ישראל.

ומה תלמוד לומר עד דן?
אלא שאמרו לו לאברהם אבינו: במקום הזה עתידין בניך לעבוד ע"ז ותשש כחו מעליו.

ומנין שהראהו לברק?
שנאמר: ואת כל נפתלי.
ולהלן הוא אומר: ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי.

ומנין שהראהו יהושע במלכותו?
שנאמר: ואת ארץ אפרים ומנשה.
ולהלן הוא אומר: למטה אפרים הושע בן נון.

ומנין שהראהו גדעון?
שנאמר: ומנשה.
ולהלן הוא אומר: הנה אלפי הדל במנשה.

ומנין שהראהו דוד במלכותו?
שנאמר: ואת כל ארץ יהודה.
ולהלן הוא אומר: ויבחר ה' בי מכל בית אבי להיות למלך על עמי כי ביהודה בחר לנגיד.

ומנין שהראהו את כל המערב כלו?
תלמוד לומר: עד הים האחרון.

ומנין שהראהו אף קברי אבות?
תלמוד לומר: ואת הנגב.
למדנו על קברי אבות שהם בנגב, שנאמר: ויעלו בנגב ויבא עד חברון.

ומנין שהראהו מהפכת סדום ועמורה?
שנאמר: ואת כל הככר.
ולהלן כתיב: ויהפוך את כל הערים האל ואת כל הככר.

ומנין שהראהו גוג וכל המונו?
שנאמר: בקעת יריחו.
ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו.

דבר אחר:
בקעת יריחו -
והלא ההדיוט רואה בקעת יריחו, אלא מה בקעה זו מיושבת שדה מלאה חטים כל שהוא, שדה מלאה שעורים כל שהוא, כך הראהו כל ארץ ישראל בבקעת יריחו.

ומנין שהראהו לדבורה?
שנאמר: עיר התמרים עד צוער.
ולהלן הוא אומר: והיא יושבת תחת תומר דבורה.

ומנין שהראהו אשת לוט?
שנאמר: עד צוער.
ולהלן הוא אומר: ולוט בא צוערה.

יעקב נתן לו רמז ולא חש, שנאמר: והנה אנכי עמך ושמרתיך והוא היה מפחד ויירא, שנאמר: ויירא יעקב מאד וייצר לו.
אדם שהקב"ה הבטיחו היה ירא ומפחד?!
אלא שאמר יעקב אבינו: אוי לי, שמא גרם יגרום החטא!

דוד נתן לו רמז וחש, שנאמר: גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך.

וכי מה אני ספון שהכתי חיות רעות אלו?
אלא שמא עתיד לאירע לישראל דבר והם עתידין לינצל על ידי.

מרדכי נתן לו רמז וחש, שנאמר: ובכל יום ויום מרדכי מתהלך וגו'
אלא אמר מרדכי: אפשר חסידה זו תינשא לערל זה?!
אלא שמא עתיד לאירע לישראל דבר והם עתידין להנצל על ידה.

כי מחה אמחה -
מחה - בעולם הזה.
אמחה - לעולם הבא.
את זכר - זה המן.
עמלק ֿ כשמועו.

דבר אחר:
מחה ֿ
לו ולתולדותיו.

אמחה -
לו ולמשפחותיו, דברי ר' יהושע.

ר' אלעזר המודעי אומר:
זכר - זה אגג.

ועמלק - כשמועו.

דבר אחר:
מחה -
לו ולכל תולדותיו.

אמחה -
לו ולכל הדור ההוא.

מתחת השמים -
שלא יהא נין ונכד לעמלק תחת השמים.

ר' יהושע אומר:
כשבא עמלק להזיק את ישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים, אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, רשע זה בא לאבד בניך מתחת כנפיך, ספר תורה שנתת להם מי יקרא בו?!

רבי אלעזר המודעי אומר:
כשבא עמלק להזיק את ישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים, אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בניך שאתה עתיד לפזרן תחת רוחות השמים, שנאמר: כי בארבע רוחות השמים וגו' רשע זה בא לכלן מתחת כנפיך, ספר תורה שנתת להם מי יקרא בו?!


ר' אלעזר המודעי אומר:
אימתי יאבד שמן של אלו?
בשעה שנעקר ע"ז היא ועובדיה ויהא המקום יחידי בעולם ותהי מלכותו לעולם ולעולמי עולמים. באותה שעה ויצא ה' ונלחם בגוים ההם והיה ה' למלך וגו'.
תרדוף באף תשמידם .

ר' יהושע אומר:
לא בא המן אלא זכר לדורות, שנאמר: וימי הפורים לא יעברו וגו'.

[יז, טו] ויבן משה מזבח ויקרא -
אמר משה: הנס הזה שעשה המקום בגיני עשאו.

וכן אתה מוצא כל זמן שישראל בנס, כביכול הנס לפניו, שנאמר: ה' נסי.
צרה לישראל כאלו צרה לפניו, שנאמר: בכל צרתם לו צר.
שמחה לישראל כאלו שמחה לפניו, שנאמר: שמחתי בישועתך.

[יז, טז] ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' וגו' -
ר' יהושע אומר:
לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו. ותהי ממלכתו, באותה שעה מלחמה לה' בעמלק.

ר' אלעזר המודעי אומר:
נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו, אם אניח נין ונכד של עמלק תחת כל השמים, שלא יאמרו גמל זה של עמלק, (אם אניח נין ונכד לעמלק).

ר' אליעזר אמר:
נשבע המקום בכסא הכבוד שלו, שאם יבא מכל האומות שיקבלוהו ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו, שנאמר: ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי. נזכר לדוד באותה שעה מה שנאמר למשה רבנו: אם יבא מכל האומות שבעולם להתגייר שיקבלוהו ומביתו שלא יקבלוהו. מיד, ויאמר אליו דוד דמך על ראשך כי פיך ענה בך. לכך נאמר: מדור דור.

דבר אחר:
מדור דור -
ר' יהושע אומר:
מדור - אלו חיי העולם הזה.
דור - אלו חיי העולם הבא.

ר' אליעזר המודעי אומר:
מדורו של משה ומדורו של שמואל.

ר' אליעזר אומר:
מדורו של משיח, שהם ג' דורות.

ומנין לדורו של משיח שהן שלשה דורות?
שנאמר: ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים.