{א} לך עלה מזה. הזכיר לשון עליה, אולי שירמוז למה שאמרו ז''ל (שבת פ''ח.) שהעדי שהתנצלו ישראל נטל משה, והוא העליה שרמז לו באומרו עלה מזה, פירוש מזה שעבר, ולזה דקדק לומר גם כן תיבת אתה, שלא היה צריך לומר כיון שעמו היה מדבר, אלא לומר אתה תעלה ולא זולתך, שאדרבה ירידה היתה להם, ואומרו והעם פירוש ילך עמך.

לאמר. טעם אומרו לאמר, כי לשון זה האמור בדברי ה'. לא היה שוה לכולם, יש מהם שאמר לו בלשון זה, ויש מהאבות שאמר לו בלשון אחר, כמבואר מן הכתובים, לזה אמר לאמר, פירוש שכוונת האמירה לכולם הוא לזרעך וגו'.

{ב} ושלחתי לפניך מלאך. מכאן מוכח כי עד עתה הנה דעת קדוש מסכמת לכניסת משה לארץ ולהנחילה לישראל, והגם שאמר (לעיל ו' א') עתה תראה, שהרי הוא אומר עלה וגו' ושלחתי לפניך מלאך לגרש הז' אומות, ואולי כי בשביל שנתן נפשו על ישראל במעשה העגל, נתבטל גזירת עתה תראה וגו'.

{ג} פן אכלך וגו'. שאינו דומה המכעיס את רבו בפניו, לשלא בפניו. ואומרו בדרך, כאן רמז, שלא לכל הזמנים הוא אומר כן אלא לזמן היותם בדרך, אבל בעיר עז לנו יעלה בקרבנו.

או ירצה ע''פ מאמר אנשי אמת, כי המדבר היה מקום מושבו של ס''מ הרשע, ולזה היה כמה פעמים מתגבר והורג מהם לסיבה המזדמנת להם מהחטא, ועיין בדברי הזוהר (ח''ב קנ''ז.) בפירוש פסוק המדבר הגדול והנורא, ולזה אמר פן אכלך בדרך, פירוש באמצעות המזדמן בדרך, והבן.

{יא} ודבר ה' וגו' פנים אל פנים. הכוונה בזה הוא כפי שיעור ההכנה שהיה עושה משה להקבלת פני שכינה, לאותו שיעור תהיה ההשגה מפנים העליונים, כי כפי אשר יכין אדם עצמו להשפעת הקדושה ישיג, ואומרו כאשר ידבר איש אל רעהו, יתבאר לדרכנו על דרך אומרו (משלי כ''ז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, פירוש כי הלבבות ישכילו בנעלם, אם לאהוב אם לשנוא, כי כפי אשר יכין האדם לבו לאהוב חבירו, כמו כן יתבונן לב חברו לאהוב אותו, והוא אומרו כאשר ידבר איש אל רעהו, שלא יאהבהו אם לא יכין לבו להיות גם הוא רעהו, כמו כן דבר ה' פנים אל פנים, ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו, אם לבבו יתאוה ויחשוק בה' ובעבודתו, הנה זה סימן כי ה' אהבו.

{יב} ראה אתה אומר וגו'. כוונת הענין הוא כי לצד שעשאו שליח להעלות ישראל אל הארץ, והוא אומרו אתה אומר אלי העל וגו' ושתף עמו עוד שליח א' מהעליונים, דכתיב ושלחתי לפניך מלאך ומן הראוי היה להודיעו לדעת את מי ילך, לזה אמר ואתה לא הודעתני מי הוא המלאך אשר ילך עמי, לדעת אם אסכים על הדבר, או לא. כי אין אדם משתתף בדבר, עם מי שאינו מכירו. ואם תאמר שבעל כרחך אסכים ללכת עם המלאך שתתן לי, בין אם יהיה נוח לי או לא, הלא אתה אמרת ידעתיך בשם, פירוש אמרת לי שאותי גדלת מכל אשר אהבת, מאומרו (לעיל ו' ג') וארא אל אברהם וגו' ושמי ה' לא נודעתי להם, הא למדת שאלי נודע בשמו יתברך המיוחד, והוא מה שאמר כאן ידעתיך בשם, ושיעור תיבת ידעתיך, תאיר לְמוּלְךָ כשיעור נודעתי במקומה, והבן.

ואמר עוד, וגם מצאת חן בעיני, תתבאר על פי דבריהם ז''ל (ילקוט קע''ג) שאמרו:

כשעלה משה למרום, מצא רבי עקיבא שהיה דורש וכו'.

אמר משה לפני המקום: שלח שליחות זה ביד ר' עקיבא, שהוא יותר ממני.

והשיבו ה': כי אינו חפץ אלא במשה.

והנה הענין יגיד שאין זה אלא מציאות חן, ולא לצד ההשגה במושכלות, שהרי הכיר משה בעיני שכלו כי ר' עקיבא עצום הוא ממנו, ואף על פי כן לא רצה ה' אלא במשה, וזה סימן לחן. ומעתה איך תתנהג עמי במדה זו, אין זה אלא שעדיין לא נודע לי מדותיך, לזה שאל להודיעו מדותיו.

{יג} ואדעך למען אמצא חן. פירוש לצד שאין מהמוסר לומר עבד לאדונו שרוצה לדעת אותו, לזה גמר אומר למען וגו', פירוש כדי שנעשה הנהגה ישרה בתמידות לפניך, והוא מציאות חן המושג בעיני ה'.

וראה כי עמך הגוי הזה. כאן דבר משה בנעלם מעיני אדם, והודע אליו. והוא טענה הנשמעת לפני הבורא מכל הטענות שאמר, והוא כי נשמות ישראל הם חלק ה' כמו שפירשתי בשירת האזינו בפסוק (ל''ב ט') כי חלק ה' עמו, והוא גם כן מה שרמז ה' באומרו (לעיל כ' ב') אנכי ה' אלהיך וכמו שפירשתי שם והוא מה שטען באומרו וראה פירוש ראה בפרט זה כי עמך הגוי הזה, פירוש סמוכים ודבוקים עמך ואיך תמאס חלק עליון?! והבן.

{יד} ויאמר פני ילכו וגו'. הרבה פירושים נאמרו בפסוקים אלו. ונראה לפרש הכתוב על פי דבריהם ז''ל (תיקונים י''ח) כי שכינתו יתברך תקרא פני ה' לצד שהיא הנראית לצבא השמים, ואליה רומז אומרו (לעיל כ''ג ט''ו) ולא יראו פני ריקם, וכאן השיב ה' למשה על טענותיו, והודיעו כי ההולך עמו הוא פני ה' שהוא השכינה. ועל חששת שמא לא יהיה נוח למשה מציאות זה, אמר והניחותי לך.

ונתכוין עוד לומר לו שינוח אור עליון עליו ולא יפסק ממנו, מה שנח עליו עד עתה מן הרוח, אלא שלבחינת ישראל תהיה השכינה הולכת לפניהם, ובחינה זו בחינת דין הוא, והשם יגיד עליה אדני, ועל זה השיב משה ואמר אם אין וגו'.

{טו} אם אין פניך וגו'. לא נתרצה במאמר ה' ואמר וכי על דבר זה אני מתפלל?!

אם אין פניך הולכים מעתה אבודים הם ואין צורך בעלייתם, ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן וגו' הלא בלכתך עמנו, פירוש בחינה העליונה, שהיא סוד המאור הגדול המתכנה בשם הוי''ה ב''ה, לא פניך לבד שהוא בחינת הכסא, ומה שהבטחתני שבחינה זו תהיה לי לבדי, כאומרו והניחותי לך אני שואל שתהיה גם מנהגת כולנו יחד אני ועמך, והוא אומרו ונפלינו אני ועמך במדת הרחמים ומעלה עליונ, שאין למעלה ממנה, ונתרצה אל עליון ואמר אליו גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה להנהיגם בבחינת שם שלם המיוחד ב''ה כי מצאת וגו' פירוש לא לזכות ישראל אלא למציאת חינו.

{יז} כי מצאת חן וגו'. ומשה הקדים לומר ידעתיך בשם ואחר כך אמר וגם מצאת חן, כאן הודיעו הכתוב, כי מעלת הודעה בשם הוא עליונה מבחינת השגת החן, כי הלא נח מצא חן בעיני ה' ולא ידעו בשם, לזה אמר בתחילה מצאת חן בעיני, ולא זו בלבד אלא ואדעך בשם.

עוד נתכוון לומר לו כי מה שהודיעו בשם, גם כן היה לצד מה שמצא חן בעיניו, לזה הקדים לומר מצאת חן בעיני ואחר כך ואדעך בשם לומר שזה יצא מזה, מה שאין כן נשמע מדברי משה שהקדים ידעתיך בשם קודם מציאות חן שזה יגיד שהשיג הדבר לצד מה שזכה.

{יח} הראני נא את כבודך. והגם שאמרו ז''ל (מכילתא פסוק זה אלי) שראוהו ישראל על שפת הים וכתיב (לעיל פסוק י''א) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, אין זה אלא ראות אש אוכלה, והגם שאמר ה' לאהרן ומרים (במדבר י''ב ז') לא כן עבדי משה וגו' ומראה וגו' ותמונת ה' יביט, אין זה אלא תמונת אור עליון, ומשה רצה שתהיה לו הכרה בו יתברך ידיעה פרטית, כדי שיוכל שכלו ישכיל בחינת האלהות, כי ראה שעת הכושר והרחיב פיו לשאול.

{יט} אני אעביר כל טובי על פניך. פירוש כל מדות טובות שאני מטיב בהם לבריותי, ואומרו על פניך, פירוש טעם השגתך דבר זה ממני הוא על פניך, פירוש פנים אשר אתה מראה בעוצם הפלגת אהבתך וחשקך בי, כמו שפירשתי בפסוק פנים אל פנים.

וקראתי וגו'. פירוש אעביר מדותי ואקראם כל אחת בשמה לפניך, ואולי כי כל מדה תקרא בשמה, וכולם יקראו בשם הוי''ה ב''ה. ואין לך הודעה גדולה מזו, שהכיר בשמיעת האוזן כל מדותיו יתברך, כל אחת תקרא באזניו, ואומרו וחנותי וגו' הודיעו כי אותו שעה היא שעת רחמים וחנינה לשאול מאוויו.

{כ} ויאמר לא תוכל וגו'. פירוש לא שאני מונע הדבר ממך, אלא לצד שאין בך יכולת המשיג, כי לא יראני האדם, ואומרו וחי, פירוש וישאר חי, ואני חושש לחייך על דרך אומרו (תהלים פ''ד) כי טוב יום בחצרך מאלף, או יאמר על זה הדרך כי לא יראני האדם פירוש בשום אופן ואפילו חי, פירוש אפילו יהיה צדיק שיקרא עליו חי, על דרך אומרו (ש''ב כ''ג) בן איש חי, ואות וא''ו תשמש וא''ו המוסיף.

עוד ירצה על זה הדרך כי לא יראני האדם אפילו אחר מיתה ואתה מבקש לראות, ועוד וחי פירוש בחיים חייתך, כאן רמז שאחר מיתה ישיג מה שלא השיג אדם בעולם, שהרי לא שלל אלא לצד היותו חי, והגם שהצדיקים מסתכלים באורו יתברך אחר מותם, לא ישיגו מה ששאל משה מלפני ה' אשרי ילוד אשה.

{כג} וראית את אחורי וגו'. הנה באל עליון לא יתיחס אליו פנים ואחור, אלא כוונתו יתברך הוא לצד כי חיות העולמות, עומד בחשק הסתכלות אורו יתברך, וקיומו הוא האדון חי העולמים. ודבר זה הוא מן הנמנע שיכול שום נברא להביט אל אורו יתברך, לזה הכין ה' ועשה מסוה אשר דרך שם יביט, והוא שקרא אחוריים, כמו שעשה בחכמתו את האדם:

הגוף אחוריים,

והנפש פנים לו,

והרוח פנים לנפש,

והנשמה פנים לרוח.

כמו כן הכין אור ממנו יתברך אשר דרך שם ישקיפו ויחזו את האלהים ולו קרא אחוריים. ואור עליון שהוא מושלל מהשגת נפש כל חי, יקרא פנים, והוא אומרו וראית את אחורי ופני לא יראו, ואפשר שרמז לו באומרו סמוך לאחורי תיבת ופני, לומר כי גם שם הם פנים אלא שהכין ה' אחוריים כדי שיהיו במושג לנביאים כמו שכתבנו.

ואולי שדקדק באומרו אחורי, לומר שאין הרבה פרגודים ומסכים מפסיקים כאשר הם בערך הנביאים אשר נוכח ה' יביטו, אלא אחד דוקא, והוא אומר אחורי ולא אחורי אחורי, והמשכיל על דבר אמת יקוד וישתחוה לאל הגדול, וימעיט בעיניו כל עבודתו אשר יעבוד, כפי שיעור המושג המקווה לנפש חיה למינה.