פרשה ח: נקמה בפרעה
פרשה ט: המופתים שעשה משה
פרשה י: מכת צפרדע



ויהי ביום דבר ה' וגו' ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה
הדא הוא דכתיב: (תהלים כד, ז) שאו שערים ראשיכם.
שלמה אמר הפסוק הזה בשעה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים.
עשה ארון של עשר אמות כיון שהגיע לפתח בית המקדש היה הפתח של עשר אמות והארון של עשר אמות ואין עשר אמות יכולין להכנס בתוך עשר אמות.
ועוד, שהיו טעונין בו.
כיון שבא להכניסו לא היה יכול. עמד שלמה והיה מתבייש ולא היה יודע מה לעשות.
התחיל להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא.
מה עשה שלמה?
אמרו רבותינו זכרונם לברכה:
הלך והביא ארונו של דוד, ואמר: (דה"ב ו, מב) ה' אלהים אל תשב פני משיחך.

אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו:
באותה שעה חיה דוד והכל ממך לדרוש שכן דוד אומר: (תהלים ל, ד) ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מירדי בור.
והיה שלמה אומר: רבון העולמים! עשה בזכותו של זה, שנאמר: (דה"ב שם, שם) זכרה לחסדי דויד עבדך.
מיד נענה.

מה כתיב אחריו?
(שם ז, א) וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העולה והזבחים וכבוד ה' מלא את הבית, ורוח הקדש צווחת ואומרת: (קהלת ד, ב) ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה.
התחיל שלמה אומר: (תהלים כד, ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד.
אמרו לו השערים (תהלים כד, י) מי הוא זה מלך הכבוד?
אמר להם: (שם שם, שם) ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה.
כיון שאמר להם כן מיד שככו, אלולי כן, בקשו לרוץ את ראשו להמיתו.

דבר אחר:
מי הוא זה מלך הכבוד
למה קרא להקדוש ברוך הוא מלך הכבוד?
שהוא חולק כבוד ליראיו.

כיצד?
מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו.
והקדוש ברוך הוא הושיב לשלמה על כסאו, שנאמר: (דה"א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך.

והרכיב לאליהו על סוסו.
ומהו סוסו של הקדוש ברוך הוא?
סופה וסערה, שנאמר: (נחום א, ג) ה' בסופה ובסערה דרכו לו וענן אבק רגליו.
וכתיב: (מ"ב ב, יא) ויעל אליהו בסערה השמים.

מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו.
והקדוש ברוך הוא מסר שרביטו למשה, שנאמר: (שמות ד, כ)ויקח משה את מטה האלהים בידו.

מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו.
והקדוש ברוך הוא עתיד להלביש עטרה שלו למלך המשיח.

ומהו עטרה של הקדוש ברוך הוא?
כתם פז, שנאמר: (שיר ה, יא) ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שחורות כעורב.
וכתיב: (תהלים כא, ד) תשת לראשו עטרת פז.

מלך בשר ודם אין לובשין לבושו,
וישראל לובשין לבושו של הקדוש ברוך הוא.

ומהו לבושו של הקדוש ברוך הוא?
עוז שנאמר: (שם צג, א) לבש ה' עוז התאזר.
ונתנו לישראל, שנאמר: (שם כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

מלך בשר ודם אין נקראין בשמו קיסר אגוסטא ואם נקראין בשמו היו ממיתין אותו,
והקדוש ברוך הוא קרא למשה בשמו, שנאמר: ראה נתתיך אלהים לפרעה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: פרעה הרשע עשה עצמו אלוה, שנאמר: (יחזקאל כט, ג) לי יאורי ואני עשיתני, לפיכך, יראה אותך ויאמר שזה אלוה.


פרעה היה אחד מארבעה בני אדם, שעשו עצמן אלהות והרעו לנפשם, ואלו הן:
חירם,
ונבוכדנצר,
ופרעה,
ויואש מלך יהודה.

חירם מנין?
שנאמר: ( שם כח, ב) אמור לנגיד צור וגו', ותאמר אל אני.

ומנין ששחת לנפשו?
שנאמר: (שם שם, יז) גבה לבך ביופיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך.

נבוכדנצר מנין שעשה עצמו אלוה?
דכתיב: (ישעיה יד, יד)אעלה על במתי עב אדמה לעליון.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: (שם שם, טו) אך אל שאול תורד אל ירכתי בור.

מה עשה לו הקדוש ברוך הוא?
הגלהו למדבר עד שהוא במלכותו והאכילו עשב כבהמות, שנאמר: (דניאל ד, ל) ועשבא כתורין יאכל והיו הבהמות והחיות רואין אותו בדמות נקבה, שנאמר: (חבקוק ב, יז) ושוד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וגו' כענין שנאמר: (דברים ז, ג)ולא תתחתן בם.
ועל כל זאת: (דניאל ז, ד) ולבב אינש יהיב לה,דכתיב: (שם ד, לא) ולקצת יומיא, אנא נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב.

ופרעה מנין שעשה עצמו אלוה?
שנאמר: (יחזקאל כט, ג)לי יאורי ואני עשיתני, מסרו הקדוש ברוך הוא ביד אויביו, שנאמר: (ירמיה מד, ל) כה אמר ה' הנני נותן את פרעה חפרע מלך מצרים.

מהו חפרע?
כענין שנאמר: (במדבר ה, יח)ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון.
וכתיב: (ישעיה יט, טז) ביום ההוא יהיה מצרים כנשים.

יואש מנין שעשה עצמו אלוה?
דכתיב: (דה"ב כד, יז) ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם.

מהו וישתחוו למלך?
שעשאוהו אלוה.
אמרו לו: אלולי שאתה אלוה, לא היית יוצא לאחר שבעה שנים מבית קדשי הקדשים.
אמר להן: כך הוא! וקבל על עצמו ליעשות אלוה והשחית לנפש, שנאמר: (שם שם, כג)ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם.
וכתיב: (שם שם, כד) ואת יואש עשו שפטים, אל תקרי שפטים, אלא שפוטים.
וכתיב: (שם שם, כה)ובלכתם ממנו כי עזבו אותו במחלויים רבים וגו' וימת ולא קברוהו בקבורת המלכים.

ומי גרם לפרעה שילקה?
על שאמר: לי יאורי ואני עשיתני, לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: ראה נתתיך אלהים לפרעה (קהלת ה, ז) כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם.
לך ועשה מי שעשה עצמו אלוה שחץ בעולם על שהגביה עצמו, שנאמר: (איוב מא, כו)את כל גבוה יראה, הוא מלך על כל בני שחץ.
וכי גבוה יראה ושפל אינו רואה, והכתיב: (זכריה ד, י) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ?!

אלא, אמר רבי ברכיה:
אלו הגיותנין, שעושין עצמן אלוהות והקדוש ברוך הוא עושה מהן שחצים בעולם.

וכן סנחריב נתגאה ונעשה שחץ בעולם, שנאמר: (מ"ב יט, לה) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף איש, לכך כתיב: את כל גבוה יראה, שהקדוש ברוך הוא מראה שחץ של גוותנין לכל הבריות.

אמר הקדוש ברוך הוא (ירמיה כג, כד)אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'.

אמר רבי בנימין בר לוי:
אם ישב אדם בזוית ועוסק בתורה אני מראהו לבריות, אם יטמין אדם עצמו לעבודת כוכבים, אני מראהו לבריות, שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו?!

אמר רבי חמא בר חנינא:
אני ממלא ממנו העליונים והתחתונים ומראה שחצו לבריות, לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: ראה נתתיך אלהים לפרעה.


ראה נתתיך אלהים לפרעה
לך והפרע ממנו.
אמר לו היאך אביא עליו עשר מכות?
אמר לו (שמות ד, יז) ואת המטה הזה תקח בידך.

אמר רבי יהודה:
המטה משקל ארבעים סאה היה ושל סנפרינון היה, ועשר מכות חקוקות עליו נוטריקון: דצ"ך עד"ש באח"ב.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בטכסיס הזה הבא עליו את המכות.

ואהרן אחיך יהיה נביאך
כשם שהדורש יושב ודורש והאמורא אומר לפניו, כך, אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה, ועל ידי שניהם נעשו כל הדברים, שנאמר: (שמות יא, י) ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה.



כי ידבר אליכם פרעה
רבי פנחס הכהן בר חמא פתח:
(ישעיה מו, י) מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה.
הקדוש ברוך הוא מגיד מראשית מה יהא בסוף, שכן הוא אומר למשה: (דברים לא, טז) וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ, מה שעתידין לעשות אחר מיתתו של יהושע (דברים לא, טז) ועזבני והפר את בריתי.
(שופטים י, ו) ויעזבו את ה' ולא עבדוהו.
הוי,מגיד מראשית אחרית.

אמר רבי פנחס הכהן בר חמא:
כל הקורא פסוק זה סבור שמא פלינקרא יש למעלה שהוא אומר עצתי תקום.

מהו וכל חפצי אעשה?
שהוא חפץ להצדיק בריותיו, שנאמר: (ישעיה מב, כא)ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. ואינו חפץ לחייב בריה, שנאמר: (יחזקאל לג, יא) אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה לכך נאמר:וכל חפצי אעשה.

וכן אתה מוצא שהגיד הקדוש ברוך הוא למשה מראשית אחרית.
אם ידבר אליכם פרעה אין כתיב כאן, אלא כי ידבר, עתיד הוא לומר לכם כן.

ורבי יהודה בר רבי שלום אמר:
כהוגן הוא מדבר: תנו לכם מופת.

וכן אתה מוצא בנח, אחר כל הנסים שעשה לו הקדוש ברוך הוא בתיבה והוציאו ממנו.
אמר לו: (בראשית ט, טו)ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר, התחיל מבקש סימן, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית ט, יג) את קשתי נתתי בענן.
ומה נח הצדיק היה מבקש סימן פרעה הרשע על אחת כמה וכמה!

וכן אתה מוצא בחזקיה בשעה שבא ישעיה ואמר לו (מ"ב כ, ה) כה אמר ה' הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה' התחיל לבקש סימן, שנאמר: (מ"ב כ, ח) ויאמר חזקיה: מה אות כי אעלה בית ה'?
ומה חזקיהו הצדיק בקש אות פרעה הרשע לא כל שכן.

חנניה מישאל ועזריה, כשירדו לכבשן האש לא ירדו, אלא בסימן.
כיצד?
(תהלים קטו, א) לא לנו ה' לא לנו, אמר חנניה.
(שם שם, שם) לשמך תן כבוד, אמר מישאל.
(שם שם, שם) על חסדך ועל אמתך, אמר עזריה.
וגבריאל היה עונה אחריהן (שם שם, ב)למה יאמרו הגוים איה וגו'.
כיון ששיגרו כל הלילה בפיהם, נטלו אותו סימן וירדו.
ואם אין לך ללמוד מיכן למוד ממקום אחר, דכתיב: (זכריה ג, ח) שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה.
ומי היו?
אמר רבי יהודה בר רבי שלום:
אלו חנניה מישאל ועזריה שנעשה להן הסימן הזה.
ומה אם הצדיקים מבקשים סימן הרשעים על אחת כמה וכמה!


ואמרת אל אהרן קח את מטך
הדא הוא דכתיב: (תהלים קי, ב) מטה עוזך ישלח ה' מציון.
אין הקדוש ברוך הוא רודה את הרשעים אלא במטה.

ולמה?
לפי שנמשלו לכלבים, שנאמר: (שם נט, טו) יושבו לערב יהמו ככלב.
כשם שדרכו של כלב ללקות במקל כך הם לוקים, לכך נאמר: מטה עוזך.
אמר להן הקדוש ברוך הוא: פרעה רשע הוא אם אומר לכם: תנו מופת, הכה אותו במקל, שנאמר: אמור אל אהרן קח את מטך.


והשלך לפני פרעה יהי לתנין
תנן:

העומד להתפלל אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק.

מה ראו חכמים להקיש כריכת נחש למלכות מצרים?
אמר רבי שמעון בן פזי:
דכתיב: (ירמיה מו, כב) קולה כנחש ילך.
מה הנחש מלחש והורג.
אף מלכות מצרים מלחשת והורגת, כי הוא נותן בבית האסורים ומלחש עליו להורגו.

דבר אחר:
מה ראה הקדוש ברוך הוא להקיש מלכות מצרים לנחש?
מה הנחש מעוקם.
אף מלכות מצרים מעקמת דרכיה.
לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: כשם שהנחש מעוקם אף פרעה מעוקם, כשיבא להתעקם אמור לאהרן ויתלה את המטה כנגדו, כלומר, מִזֶּה אתה לוקה:


דבר אחר:
למה אמר להם נס של תנין?
לפי שפרעה נדמה לתנין, שנאמר: (יחזקאל כט, ג) התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו, כשהיה משה יוצא מאצל פרעה, היה אומר: אם יבא אצלי בן עמרם, אני הורגו אני צולבו ואני שורפו, וכשהיה משה נכנס מיד נעשה פרעה מטה.


ויבא משה ואהרן אל פרעה
והלא אהרן היה לו ליכנס תחלה שהרי גדול היה ממנו בשנים.
ולמה משה?
שהיה גדול ממנו בארץ מצרים, שנאמר: (שמות יא, ג) גם האיש משה גדול מאד.

דבר אחר:
לפי שעשה הקדוש ברוך הוא אלהים למשה על אהרן, שנאמר: ( שם ד, טז) ואתה תהיה לו לאלהים.
ודרך ארץ הרב נכנס תחלה.

ויעשו כן כאשר צוה ה' אותם
שלא עשו עד ששאל פרעה מהן מופת כשם שאמר הקדוש ברוך הוא, ואותה שעה וישלך אהרן את מטהו.


ויקרא פרעה לחכמים ולמכשפים
באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת, ואומר להם: כך אותותיו של אלהיכם?!
בנוהג שבעולם בני אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין להם, כלום מביאין מורייס לאספמיא דגים לעכו, אין אתם יודעין שכל הכשפים ברשותי הן?!
מיד שלח והביא תינוקות מן אסכולי שלהם ועשו אף הם כך.
ולא עוד, אלא קרא לאשתו ועשתה כך, שנאמר: ויקרא גם פרעה.

מהו גם?
שאף לאשתו קרא ועשתה כן.

ויעשו גם הם חרטומי מצרים
מהו גם?
אפילו התינוקות של ארבע וחמש שנים קרא ועשו כן.


וישליכו איש מטהו
אמרו יוחני וממרא למשה: תבן אתה מכניס לעפריים?!
אמר להם: למתא ירקא ירקא שקול.

ויבלע מטה אהרן את מטותם
הדא הוא דכתיב: (משלי כט, יא) כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה.
הכסיל מוציא כל דבריו בפעם אחת כשיבא לריב עם חבירו, וחכם באחור הוא מסלקו.

דבר אחר:
כל רוחו יוציא כסיל
הרשע הזה משהוציא כל עצתו, אחר כן חכמו של עולם.
באחור ישבחנה
שכן אתה מוצא באחשורוש שעמד ובטל מלאכת בית המקדש, לפיכך לא מלך אלא על חציו של עולם.

מה כתיב בו?
(אסתר א, ד) בהראותו את עושר כבוד מלכותו וגו'.
אמרו רבותינו זכרונם לברכה:
ששה גיסין היה מראה להם בכל יום ויום ואין אחד מהן דומה לחבירו, ואחר כך הוא משלח לכל גדולי המלכות.

ורבי חייא בר אבא אמר:
מיני יציאות הראה להם.

רבי לוי אמר:
בגדי כהונה הראה להם.
נאמר כאן: (אסתר שם, שם) תפארת גדולתו.
ונאמר להלן: (שמות כח, ב) ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך וגו'.
מה תפארת האמור להלן בגדי כהונה גדולה, אף תפארת האמור כאן, בגדי כהונה גדולה.

וחכם באחור ישבחנה
שהפיל הקדוש ברוך הוא עצתו, והרג את ושתי.

דבר אחר:
כל רוחו יוציא כסיל
זה פרעה, שהיה מלעיג על הקדוש ברוך הוא, שהיה סבור שמעשה כשפים הן, מה שעשו משה ואהרן, וקרא לכל בני ביתו לעשות כמותם.
הוי, כל רוחו יוציא כסיל, זה פרעה.

וחכם באחור ישבחנה
זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר: (איוב ט, ד) חכם לבב ואמיץ כח.
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: אם יבלע תנין את תניניהם של מצרים מנהגו של עולם הוא נחש בולע נחש, אלא יחזור לברייתו ויבלע את תניניהם.

מהו ויבלע מטה אהרן את מטותם?
אמר רבי אלעזר:
נס בתוך נס.
מלמד, שחזר המטה מטה כברייתו ובלע אותן, כשראה פרעה כן, תמה ואמר: ומה אם יאמר למטה בְּלַע לפרעה ולכסאו עכשיו הוא בולע אותו!

אמר רבי יוסי בר רבי חנינא:
נס גדול נעשה במטה שאף על פי שבלע כל אותן המטות שהשליכו, שהיו רבים לעשות מהן עשרה עומרים ולא הועבה, וכל מי שרואה אותו אומר: זה מטה אהרן.
מכאן, שהיה מטה אהרן סימן טוב לעשות בו נסים ונפלאות לדורות.


ויחזק לב פרעה, ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה
כועס הוא.
מה הכבד כועס אף לבו של זה נעשה כבד, אינו מבין כסיל הוא. (קהלת ז, ט) כי כעס בחיק כסילים ינוח.
במה מייסרים את הכסיל?
במטה, שנאמר: (משלי כו, ג) ושבט לגו כסילים, אף משה ייסר פרעה במטה, שנאמר: והמטה אשר נהפך לנחש וגו'

דבר אחר:
כבד לב פרעה
אמר לו הקדוש ברוך הוא: רשע, בלשון שהכבדת בו, בלשון אני מתכבד עליך, שנאמר: (שמות יד, יח) בהכבדי בפרעה.

לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה
לא היה יוצא אלא המימה [בבוקר], לפי, שאותו רשע היה משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו, לפיכך היה יוצא בבקר בשעה שהוא נצרך, תפוש אותו.

והמטה אשר נהפך לנחש
תקח בידך, כדי שיתיירא ממנו:


ואמרת אליו ה' אלהי העברים וגו' כה אמר ה' בזאת תדע
הדא הוא דכתיב: (איוב לו, כב) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה.
בנוהג שבעולם בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו פתאום מביא עליו, עד שלא ירגיש בו, והקדוש ברוך הוא מתרה לפרעה על כל מכה ומכה כדי שישוב בו, הדא הוא דכתיב: בזאת תדע כי אני ה'.
(שמות ז, כז) הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים.
(שם ט, יט) שלח העז.

על המים אשר ביאור ונהפכו לדם
למה לקו המים תחלה בדם?
מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור, אמר הקדוש ברוך הוא: אכה אלוה תחלה ואחר כך עמו.
משל להדיוט אומר מחי אלהייא ויבעתון כומריא.

וכן הוא אומר: (ישעיה כד, כא) יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה ואחר כך והדגה אשר ביאור תמות.


ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן
אמר רבי תנחום:
למה לא לקו המים על ידי משה?
אמר לו הקדוש ברוך הוא: המים ששמרוך כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך חייך, לא ילקו אלא על ידי אהרן.

ונטה ידך על מימי מצרים
הכל מה שביאור ובאגמים ובנהרות ועל כל מקוה מימיהם.

ויהיו דם
מה שבקיתון.

והיה דם בכל ארץ מצריים וגו'
אפילו מה שמצרי רוקק דם היה.

מפני מה הביא הקדוש ברוך הוא עליהן דם?
מדה כנגד מדה שכך אמר לאברהם: (בראשית טו, יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו'. לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן, כדי שלא יהו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם.


ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה ה', והדגה אשר ביאור מתה
אמר רבי אבין הלוי ברבי:
ממכת דם העשירו ישראל.

כיצד?
המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם, וישראל שותה מים מתוך הגיגית.
והמצרי אומר לו: תן לי בידך מעט מים, ונותן לו ונעשו דם.
ואומר לו: נשתה אני ואתה מן קערה אחת, וישראל שותה מים והמצרי דם.
וכשהיה לוקח מישראל בדמים, היה שותה מים, מכאן העשירו ישראל:

ויעשו כן חרטומי מצרים
מלמד שהיו סבורין שהיו מעשה כשפים.

בלטיהם
אמר רבי איבו בר נגרי אמר רבי חייא בר אבא:
בלטיהם
אלו מעשה שדים, (שמות ז, יא)

בלהטיהם
אלו מעשה כשפים.
וכן הוא אומר: (בראשית ג, כד) את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים.

ויפן פרעה
לא חשש ולא הרגיש במכת האלהים.

ויחפרו כל מצרים סביבות היאור
רבי יהודה אומר:
שביאור לקו.

ורבי נחמיה אמר:
מלמעלה ומלמטה לקה וכל מצרים לקו מימיה בדם.

אמר לו רבי יהודה:
ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאר?
אמר לו: לפי שהיו המצריים אומרים: כל המים שהיו רואין משה ואהרן, נעשין דם והיו חופרין להוציא מים לשתות, ממה שאין עיניהן רואין.

אמר רבי ברכיה:
מאי דכתיב: (שמות ז, כ) ויהפכו כל המים אשר ביאור וגו'
משל לעבד שהיה לוקה לפני רבו מה שהיה לוקה על מעיו, היה הופך על עצמו ולוקה על גופו. כך היה היאור מהפך עצמו, כדי שלא תשלוט בו המכה ולא היה מועיל, שכולו נהפך לדם.

אמר רבי יוסי בר אבין:
כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט.
(שמות ז, יט) ועל מימי מצרים, הרי זה כלל.
(שמות ז, יט) על נהרותם ועל יאוריהם ועל אגמיהם, פרט
(שמות ז, יט) ועל כל מקוה מימיהם, הרי כלל אחר.
מה אתה מרבה, כל הדומין להן.
מהו (שמות ז, יט) ובעצים ובאבנים?

רבותינו ז"ל אומרים:
אף עבודת כוכבים שלהם לקה בדם, שנאמר: (ירמיה ב, כז) אומרים לעץ אבי אתה.

דבר אחר:
ובעצים ובאבנים
שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד או בכלי עץ או בכלי אבן נהפכין בפיו לדם.

ויש אומרים:
אף בימסאות ובתי כסאות שלהם לקו בדם, וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידין את בגדיהם בדם.
וכן הוא אומר: (שמות ז, כא) ויהי הדם בכל ארץ מצרים:


וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור
רבי יהודה ורבי נחמיה:
אחד מהם אומר:
עשרים וארבעה ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה, ושבעה ימים המכה משמשת בהם.

ואחד מהם אומר:
שבעה ימים מתרה בהם ועשרים וארבעה ימים היתה המכה משמשת בהם.

על דעתיה דהאיך דאמר עשרים וארבעה ימים היה מתרה בהם, וימלא שבעת ימים, להכאה. ועל דעתיה דמאן דאמר שבעת ימים היה מתרה בהם, וימלא שבעת ימים אחרי הכות וגו', שהיה מתרה בהן על מכה אחרת.


אמר רבי אלעזר בן פדת:
כשם שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים כך הוא עתיד להביא על צור, שנאמר: (ישעיה כג, ה) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור.

אמר רבי אלעזר:
כל צר שבמקרא חסר במלכות הרשעה הכתוב מדבר.
וכל צור מלא בצור המדינה הכתוב מדבר.
מצרים לקו בדם, אף כאן (שם לד, ט) ונהפכו נחליה לזפת.
(שם שם, י) לילה ויומם לא תכבה, לפי שבטלה ישראל מן התורה, שכתוב בו: (יהושע א, ח) והגית בו יומם ולילה. לפיכך הקדוש ברוך הוא פורע ממנה באש שלא תכבה לעולם, ביום ובלילה.
ולפי ששרפה ביתו של הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו: ( ישעיה ו, ד) והבית ימלא עשן, לפיכך: (שם לד, שם) יעלה עשנה.

וכן הוא אומר: (שם סו, ו) קול שאון מעיר, קול מהיכל, קול ה' משלם גמול לאויביו, בשביל קול שאון מעיר, קול מהיכל, כמה דאת אמר: (איכה ב, ז) קול נתנו בבית ה', כיום מועד. לפיכך, קול ה' משלם גמול לאויביו:



ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה אם מאן אתה לשלח הנה אנכי נוגף וגו'
הדא הוא דכתיב: (קהלת ה, ח) ויתרון ארץ בכל הוא.
(ראה המדרש בויקרא רבה וכן בזאת חוקת התורה).

רבותינו אמרין:
מהו ויתרון ארץ בכל היא?
אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הם מיותרין בעולם, כגון: זבובים ופרעושים ויתושין הן היו בכלל ברייתו של עולם, שנאמר: (בראשית א, לא) וירא אלהים את כל אשר עשה.

ורבי אחא בר רבי חנינא אמר:
אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הן מיותרין בעולם, כגון: נחשים ועקרבים הן היו בכלל ברייתו של עולם.
אמר להן הקדוש ברוך הוא לנביאים: מה אתם סבורים אם אין אתם הולכין בשליחותי וכי אין לי שליח?!

ויתרון ארץ בכל היא
אני עושה שליחותי, אפילו על ידי נחש אפילו על ידי עקרב ואפילו על ידי צפרדע.
תדע לך שכן, שאלולי הצרעה היאך היה הקדוש ברוך הוא פורע מן האמוריים?!
ואלולי הצפרדע היאך היה פורע מן המצריים?!
הדא הוא דכתיב: הנה אנכי נוגף וגו':


מהו הנה אנכי נוגף?
אמר הקדוש ברוך הוא: הריני דוחק עליך את המכות, כמה דכתיב: (שמות כא, לה) וכי יגוף שור את איש.

רבי יהושע בן לוי אמר:
כל מכה ומכה שהיתה באה על המצריים במצרים היה הדבר ממשמש ובאה עמה, שנאמר: הנה אנכי נוגף.

הנה
זה הדבר, כמה דאת אמר: (שם ט, ג) הנה יד ה' הויה במקנך.

את כל גבולך בצפרדעים
רבותינו זכרונם לברכה אמרו:
המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם.

כיצד?
היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים.
המצריים אומרים: עד כאן תחומנו!
והכושים אומרים: עד כאן תחומנו!
כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו, שנאמר: את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים.

ועלו ובאו בביתך
אמר רבי יהודה בר שלום:
המעולות שבהם, יהיו בביתך.
בנוהג של עולם מלך בשר ודם נכנס במדינה כל אחד נותנין לו מדור לפי כבודו, אבל המלך לתוך הפלטרין שלו הוא דר במקום מישור.
אם כן למה נאמר ועלו ובאו בביתך?
המעולות שבהן היו בביתו של פרעה.

ובתנוריך ובמשארותיך
כשהיתה המצרית לשת את העיסה ומסקת את התנור באין הצפרדעים ויורדין לתוך העיסה, ואוכלין את הבצק ויורדין לתוך התנור ומצננין אותו ונדבקות בפת, שנאמר: ובתנוריך ובמשארותיך.

ואימתי עונתה של עיסה להדבק בתנור?
הוי אומר: בשעה שהוא מוסק מן הצפרדעים.
נשאו חנניה מישאל ועזריה קל וחומר בעצמן, וירדו לתוך כבשן האש.

ומהו ושרך היאור צפרדעים?
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת: (יחזקאל כט, ג) לי יאורי, אראה אותך אם הוא שלי או שלך שמכתו ממני תבא עליו, ואני גוזר עליו והוא יעלה צפרדעים כשם שגזרתי על המים. שבתחלה אמרתי: (בראשית א, כ) ישרצו המים, ועשו צוויי, כן היאור יעשה גזירתי:


ובכה ובעמך
פרעה התחיל בעבירה תחילה, שנאמר: (שמות א, ט-י) ויאמר אל עמו.
ובו התחילה המכה תחלה, שנאמר: ובכה.
ואחר כך, ובעמך.
ואחר כך, ובכל עבדיך.

אמר רבי אחא:
ובכה
ראיה שהיה שותה מים וטפה אחת יורדת על לבו, ונעשה צפרדע ונבקעת.

שם רבי יוחנן אמר:
כל מקום שהיה שם עפר והיה טפה של מים בו, היה נעשה צפרדע.

חזקיה ברבי אמר:
אם כשיטה הזו לא לקו בתיהם של גדולים שהיו עשויין בשיש ובפסיפס.
אלא מלמד, שהיה הצפרדע עולה מן התהום ואומרת לשיש: עשה לי מקום שאעלה ואעשה רצון בוראי, והיה נבקע השיש ועולה ונוטלת בית הסתרים שלהם ומסרסן, שנאמר: (תהלים עח, מה)וצפרדע ותשחיתם, כמה דאת אמר: (ויקרא כב, כה) כי משחתם בהם.