(א) ואל משה אמר עלה -
פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות, ובארבעה בסיון נאמר לו עלה:

(ב) ונגש משה לבדו -
אל הערפל:

(ג) ויבא משה ויספר לעם -
בו ביום:
את כל דברי ה' -
מצוות פרישה והגבלה:
ואת כל המשפטים -
שבע מצוות שנצטוו בני נח. ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה:

(ד) ויכתב משה -
מבראשית ועד מתן תורה, וכתב מצוות שנצטוו במרה:
וישכם בבקר -
בחמשה בסיון:

(ה) את נערי -
הבכורות:

(ו) ויקח משה חצי הדם -
מי חלקו, מלאך בא וחלקו:
באגנות -
שני אגנות אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם.
ומכאן למדו רבותינו:

שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים שאין הזאה בלא טבילה:

(ז) ספר הברית -
מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה:

(ח) ויזרק -
עניין הזאה.
ותרגומו:

וזרק על מדבחא לכפרא על עמא:

(י) ויראו את אלוהי ישראל -
נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד, (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה, בקצינים שבמחנה:
כמעשה לבנת הספיר -
היא הייתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל, שהיו משועבדים במעשה לבנים:
וכעצם השמים לטהר -
משנגאלו היה אור וחדוה לפניו:
וכעצם -
כתרגומו:
לשון מראה:
לטהר -
לשון ברור וצלול:

(יא) ואל אצילי -
הם נדב ואביהוא והזקנים:
לא שלח ידו -
מכלל שהיו ראוים להשתלח בהם יד:
ויאחזו את האלוהים -

היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה, כך מדרש תנחומא.

ואונקלוס לא תרגם כן.

אצילי לשון גדולים. כמו:
(ישעיה מא ט) ומאציליה קראתיך.
(במדבר יא כה) ויאצל מן הרוח.
(יחזקאל מא ח) שש אמות אצילה:

(יב) ויאמר ה' אל משה -
לאחר מתן תורה:
עלה אלי ההרה והיה שם -
ארבעים יום:
את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם -
כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן.

ורבינו סעדיה פירש:

באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצוות התלויות בו:

(יג) ויקם משה ויהושע משרתו -
לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן.
ואומר אני, שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר, שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר האלוהים, ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל ארבעים יום, שכן מצינו, כשירד משה (לקמן לב יז) וישמע יהושע את קול העם ברעה, למדנו שלא היה יהושע עמהם:

(יד) ואל הזקנים אמר -
בצאתו מן המחנה:
שבו לנו בזה -
והתעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט לכל איש ריבו:
חור -
בנה של מרים היה, ואביו כלב בן יפנה, שנאמר (דברי הימים א' ב יט) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור.

אפרת זו מרים, כדאיתא בסוטה (יא ב):

מי בעל דברים -
מי שיש לו דין:

(טז) ויכסהו הענן -
רבותינו חולקין בדבר, יש מהם אומרים:

אלו שישה ימים שמראש חודש עד עצרת יום מתן תורה:

ויכסהו הענן -
להר:
ויקרא אל משה ביום השביעי -

לומר עשרת הדברות, ומשה וכל בני ישראל עומדים, אלא שחלק הכתוב כבוד למשה.

ויש אומרים:
ויכסהו הענן

למשה שישה ימים לאחר עשרת הדברות, והם היו בתחלת ארבעים יום שעלה משה לקבל הלוחות, ולמדך, שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה שישה ימים:

(יח) בתוך הענן -
ענן זה כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה למשה שביל [חופה] בתוכו.