פסוק א
וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה. אַחַר שֶׁסִּיֵּם אָמְרו "כּה תאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם" (לעיל כ, יט), וּפֵרֵשׁ שֶׁלּא יַעֲלוּ אֵלָיו בְּאֶמְצָעִיִּים, וְשֶׁיַּסְפִּיק מִזְבַּח אֲדָמָה, עִם שְׁמִירַת מִצְותָיו שֶׁפֵּרֵשׁ בַּדִּבְּרות וּבְפָרָשַׁת הַמִּשְׁפָּטִים, אָמַר הַכָּתוּב שֶׁכָּל אֵלֶּה אָמַר וְצִוָּה בִּכְלָל לְיִשְׂרָאֵל, "וְאֶל משֶׁה אָמַר" שֶׁיַּעֲלֶה, כְּמו שֶׁיָּעַד אֵלָיו קדֶם מַתַּן תּורָה בְּאָמְרו "לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרן עִמָּךְ" (שם כד).

פסוק ג
וַיָּבא משֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'. מִתְּחִלַּת "כּה תאמַר" (שם יט, ג) עַד "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" (כ, כג).

וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים. מִתְּחִלַּת "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" (כא, א) עַד "וְאֶל משֶׁה אָמַר" (כג, לג).

פסוק ו
וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. עָשָׂה אֶת הַמִּזְבֵּחַ כִּשְׁלִיחַ הָאֵל יִתְבָּרַךְ לִכְרת הַבְּרִית, וּבְכֵן קִבֵּל חֲצִי הַדָּם, וְחֶצְיו הָאַחֵר נִזְרַק עַל הָעָם הַנִּכְנָסִים עִמּו לַבְּרִית.

פסוק ז
סֵפֶר הַבְּרִית. הַסֵּפֶר שֶׁכָּתַב בּו דִּבְרֵי ה' וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁעֲלֵיהֶם יִכְרְתוּ הַבְּרִית, כְּאָמְרו לְמַעְלָה "וַיִּכְתּב" (פסוק ד).

וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם. שֶׁיֵּדְעוּ מָה הֵם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם, שֶׁלּא יִהְיוּ כְּמֻטְעִים.

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. נַעֲשֶׂה לְתַכְלִית שֶׁנִּשְׁמַע בְּקולו, כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס (ע"פ אבות א, ג), כְּעִנְיַן "עשֵׂי דְבָרו לִשְׁמעַ בְּקול דְּבָרו" (תהלים קג, כ).

פסוק ט
וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרן. אַחַר שֶׁקִּיֵּם מַה שֶּׁצִּוָּהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרו "כּה תאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לעיל כ, יט), קִיֵּם מַה שֶּׁצִּוָּהוּ אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרן" (לעיל פסוק א).

פסוק י
וְתַחַת רַגְלָיו. בָּאָרֶץ, שֶׁהִיא שֵׁפֶל הַכּל, כְּאָמְרו "וְהָאָרֶץ הֲדם רַגְלָי" (ישעיה סו, א).

כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר. עֶצֶם נֶעְדָּר כָּל הַצּוּרות הַשִּׂכְלִיּות וּמוּכָן לְקַבְּלָם, כְּמו הַסַּפִּיר הַלָּבָן הַנֶּעְדָּר מִכָּל הַמַּרְאות. וְהוּא עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ הָאֱנושִׁית הַשִּׂכְלִית, הַנֶּעְדֶּרֶת מִכָּל מַדָּע וּמוּכֶנֶת לְקַבְּלָם בְּעִיּוּן בְּחִירִיִּי.

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטהַר. וְרָאוּ שֶׁזֶּה הָעֶצֶם הוּא נִבְדָּל מִן הַחמֶר הָאֱנושִׁי וְטָהור מִמֶּנּוּ, כְּמו שֶׁעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, וְהוּא נֶפֶשׁ הַגַּלְגַּל, בִּלְתִּי מְערָב עִם חמֶר הַגַּלְגַּל או גוּפו כְּלָל, אֲבָל טָהור וְנָקִי מִמֶּנּוּ, בְּאפֶן שֶׁזֶּה הָעֶצֶם הוּא כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וְנַפְשׁו בְּעִנְיַן הַטּהַר וְהַנְּקִיּוּת מֵחמֶר.

פסוק יא
וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא שָׁלַח יָדו. לְהוצִיאָם מֵחוּשֵׁיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּנָּבְאוּ, כָּעִנְיָן בִּשְׁאָר הַנְּבִיאִים בִּהְיות עֲלֵיהֶם "יַד ה'", כְּאָמְרו בִּיחֶזְקֵאל "וַתִּפּל עָלַי שָׁם יַד ה'" (ח, א), כִּי אָז יִבָּטְלוּ פְּעֻלּות חוּשֵׁיהֶם, כְּמו שֶׁקָּרָה לְשָׁאוּל בְּהִנָּבְאו, כְּאָמְרו "וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפּל עָרם כָּל הַיּום הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה" (שמואל א יט, כד). אָמְנָם לְאֵלֶּה הָאֲצִילִים לא שָׁלַח יָדו לְהוצִיאָם מֵחוּשֵׁיהֶם כְּדֵי לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁרָאוּ אָז.

וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלהִים. בְּמַרְאֶה נְבוּאִי.

וַיּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. עָשׂוּ מִשְׁתֶּה אַחֲרֵי כֵן בִּלְתִּי הִשְׁתַּנּוּת בְּחוּשֵׁיהֶם, וְזֶה עָשׂוּ לְשִׂמְחָה עַל מַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ.

פסוק יב
עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה. לְראשׁ הָהָר, אַחַר שֶׁנִּגַּשׁ יותֵר מִן הָעולִים עִמּו, כְּאָמְרו "וְנִגַּשׁ משֶׁה לְבַדּו" (פסוק ב), וְעִם כָּל זֶה לא עָלָה אֶל ראשׁ הָהָר, וּבְאותו הַמַּעֲמָד הִשִּׂיגוּ הַזְּקֵנִים אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדול (פסוקים י יא), אָמַר לְמשֶׁה שֶׁיַּעֲלֶה אֶל ראשׁ הָהָר, שֶׁשָּׁם הָיָה מַרְאֵה כְּבוד ה', כְּאָמְרו "וּמַרְאֵה כְּבוד ה' כְּאֵשׁ אכֶלֶת בְּראשׁ הָהָר" (פסוק יז). וְכָךְ בְּמַתַּן תּורָה אָמַר "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל ראשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה' אֶל משֶׁה אֶל ראשׁ הָהָר" (לעיל יט, כ).

וֶהְיֵה שָׁם. עֲמד שָׁם אֵיזֶה זְמַן אָרךְ, כְּמו "וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'" (דברים י, ה).

וְהַתּורָה. הַחֵלֶק הָעִיּוּנִי מִמֶּנָּה.

וְהַמִּצְוָה. הוּא חֵלֶק הַמַּעֲשִׂי מִמֶּנָּה.

אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי. כִּי לוּלֵא חָטְאוּ בָעֵגֶל הָיְתָה כָּל הַתּורָה נְתוּנָה חֲתוּמָה מִיַּד הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ כְּמו הַלּוּחות, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "וְאָתָה מֵרִבֲבת קדֶשׁ מִימִינו אֵשׁ דָּת לָמו" (שם לג, ב). וּמֵאָז שֶׁחָטְאוּ בָעֵגֶל לא זָכוּ לְכָךְ, אֲבָל כְּתָבָהּ משֶׁה בְּמִצְוָתו, כְּאָמְרו אַחַר כָּךְ "כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (להלן לד, כז). וְלא הֵבִיא משֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַלּוּחות אֶלָּא כְּדֵי לְשַׁבְּרָם לְעֵינֵיהֶם, לְשַׁבֵּר אֶת לִבָּם הַזּונֶה, כְּדֵי שֶׁיַּחַזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

לְהורתָם. אֶתְּנֵם לְךָ כְּדֵי שֶׁתּורֶה אותָם. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַכּל בִּכְתָב, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: "מִי אִיכָּא מִידֵי בִּנְבִיאֵי וּכְתוּבֵי דְּלָא רָמְזָהּ משֶׁה בְּאורַיְתָא" (תענית ט, א), וּכְמַאֲמַר קְצָתָם זַ"ל "רב בִּכְתָב וּמִעוּט בְּעַל פֶּה" (גיטין ס, ב), הִנֵּה הָרְמָזִים אֲשֶׁר בָּהּ בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה לא יוּבְנוּ אֵצֶל רב יִשְׂרָאֵל זוּלָתִי עַל יְדֵי מורֵה צֶדֶק. וּבָזֶה צָדַק גַּם כֵּן מַאֲמַר קְצָת רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה בְּאָמְרָם "רב בְּעַל פֶּה וּמִעוּט בִּכְתָב" (גיטין שם).

פסוק יד
וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר. בְּנָסְעו מֵהֶם לַעֲלות אֶל ראשׁ הָהָר, כְּמו שֶׁצִּוָּהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרו "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה".

פסוק יח
וַיְהִי משֶׁה בָּהָר. בְּכָל פַּעַם שֶׁעָלָה שָׁם מִכָּאן וְאֵילָךְ, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים יום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, כִּימֵי יְצִירַת הַוָּלָד, לִקְנות תַּחְתֶּיהָ שָּׁם הֲוָיָה נִכְבֶּדֶת, רְאוּיָה לִשְׁמעַ מִפִּי הָרַב מַה שֶּׁלּא יַשִּׂיגֵהוּ זוּלָתו, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "כִּי קָרַן עור פָּנָיו בְּדַבְּרו אִתּו" (להלן לד, כט), וְקִלְקֵל זֶה חֶטְאָם בְּסוף אַרְבָּעִים יום רִאשׁונִים, בְּעֵת שֶׁהָיָה רָאוּי לְהַשִּׂיגו, כְּאָמְרו "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (להלן לב, ז) ; וּבָאֶמְצָעִיִּים, כְּפִי הַקַּבָּלָה שֶׁהָיוּ בְּכַעַס וְלא זָכוּ לֵהָנות מִקַּרְנֵי הַהוד, וְהֻשַּׂג זֶה בְּאַרְבָּעִים יום אַחֲרונִים, וּבָהֶם נִצְטַוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמו שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרו "וְאֶל הָאָרן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (להלן כה, כא), וְזֶה לא נִתְקַיֵּם בְּלוּחות רִאשׁונות, שֶׁלּא בָאוּ לְשׁוּם אָרון אֶלָּא שִׁבְרֵיהֶם בִּלְבַד בִּלְתִּי 'עֵדוּת', כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "לוּחות נִשְׁבְּרוּ וְאותִיּות פּורְחות" (פסחים פז, ב). וְזֶה בְּעַצְמו בֵּאֵר בְּאָמְרו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוכָם" (להלן כה, ח), לא כְּמו שֶׁיָּעַד קדֶם לָכֵן בְּאָמְרו "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי.. בְּכָל הַמָּקום אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוא אֵלֶיךָ" (לעיל כ, כא), אֲבָל עַתָּה יִצְטָרֵךְ לְכהֲנִים, וְזֶה בְּעַצְמו הִתְבָּאֵר בְּאָמְרו "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרן אָחִיךָ" (להלן כח, א), וְהִנֵּה לא נִבְחַר שֵׁבֶט לֵוִי לְשָׁרֵת עַד אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי.. לְשָׁרְתו וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמו" (דברים י, ח). אָמַר אִם כֵּן, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁעָלָה משֶׁה לָהָר שָׁהָה אַרְבָּעִים יום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְהַפַּעַם אֲשֶׁר בָּהּ הֻשַּׂג זֶה הַתַּכְלִית הָיְתָה הַפַּעַם הָאַחֲרונָה לְכֻלָּם, שֶׁבָּהּ צִוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּבִגְדֵי כְהֻנָּה וְהַקְּטרֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בֵּאֵר שֶׁבְּסוף הָרִאשׁונִים נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַלּוּחות הָרִאשׁונות (להלן לא, יח), וְלא סִבֵּב הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוּם אִחוּר, "כִּי לא עִנָּה מִלִּבּו" (איכה ג, לג), אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל הִשְׁחִיתוּ עִנְיָנָם כְּאָמְרו "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (להלן לב, ז), וּבָאֶמְצָעִיִּים כְּפִי קַבָּלַת רַבּותֵינוּ זַ"ל הָיְתָה פָּרָשַׁת "רְאֵה אַתָּה אמֵר אֵלַי" (להלן לג, יב), וּ"פְסָל לְךָ" (להלן לד, א), וּבַשְּׁלִישִׁית הָיָה כָּל הָעִנְיָן שֶׁסִּפֵּר בְּאָמְרו "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה.. וַיִּכְתּב עַל הַלֻּחת" (להלן לד, כח), וְיָרַד אָז עִם קַרְנֵי הַהוד (להלן לד, כט) וְצִוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (פר' ויקהל פקודי, לה מ).