פסוק ב
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. אֱמר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁחָפַצְתִּי שֶׁגַּבָּאִים יִגְבּוּ בַּעֲדִי תְּרוּמָה. וְכֵן עָשָׂה משֶׁה בְּרִדְתּו מִן הָהָר א, כְּאָמְרו "וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִתּו בְּהַר סִינָי" ב (להלן לד, לב), וְאַחַר כָּךְ "וַיּאמֶר משֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שֶׁהֵם הַסַּנְהֶדְרִין "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה" (להלן לה, ד ה), וּבָזֶה צִוָּה לָהֶם שֶׁיִּגְבּוּ. וְיִשְׂרָאֵל לא הִמְתִּינוּ שֶׁיִּגְבּוּ הַסַּנְהֶדְרִין, אֲבָל תֵּכֶף יָצְאוּ מִלִּפְנֵי משֶׁה וְהֵבִיאוּ עַד בְּלִי דַי (להלן לו, ה ז), וּלְפִיכָךְ לא נִשְׁאַר עַל הַנְּשִׂיאִים שֶׁחָשְׁבוּ לִגְבּות זוּלָתִי הָאֲבָנִים וְהַשֶּׁמֶן (להלן לה, כז כח) שֶׁלּא הֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן.

מֵאֵת כָּל אִישׁ. צִוָּה שֶׁלּא יִגְבּוּ בִּזְרועַ כְּעִנְיַן שֶׁמְּמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה, אֲבָל יִגְבּוּ מִן הַמִּתְנַדְּבִים בִּלְבָד.

פסוק ג
וְזאת הַתְּרוּמָה. צִוָּה שֶׁלּא יְקַבְּלוּ כָּל שְׁוֵה כֶסֶף כְּגון פֵּרות וּמַרְגָּלִיּות וַאֲבָנִים טובות שֶׁאֵינָן מֵאַבְנֵי הָאֵפוד וְהַחשֶׁן, אֲבָל יְקַבְּלוּ תְּרוּמָה שֶׁגּוּפָהּ נִכְנֶסֶת בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהֵם י"ג דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.

פסוק ח-ט
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוכָם כְּכל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אותְךָ וְכוּ'. אֶשְׁכּן בֵּינֵיהֶם לְקַבֵּל תְּפִלָּתָם וַעֲבודָתָם בְּאותו הָאפֶן שֶׁאֲנִי "מַרְאֶה אתְךָ" שְׁכִינָתִי בָּהָר עַל הַכַּפּרֶת בֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים עִם "תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן" וְעִם "תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו". כִּי אָמְנָם תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן תּורֶה עַל כְּרוּבִים, שֶׁהֵם "שְׂרָפִים עמְדִים מִמַּעַל לו" (ישעיה ו, ב), הַנִּרְאִים לַנְּבִיאִים ; וּמֵהֶם בַּקּדֶשׁ, וּמֵהֶם בְּקדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, בִּשְׁנֵי מַחְבָּרות מְחֻבָּרות בִּקְרָסִים לִהְיות לַאֲחָדִים לַעֲבודַת בּורְאָם. וְכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּל קְדושָׁיו מְחֻבָּרִים אֶל הֶהָמון לְהָבִין וּלְהורות. וּבְקדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים נָתַן הַתּורָה תּוךְ גּוּף מְצֻפֶּה זָהָב "מִבַּיִת וּמִחוּץ" (כה, יא), כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה בָּזֶה: "כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוכו כְּבָרו אֵינו תַּלְמִיד חָכָם" (יומא עב, ב). וְעַל אותו הַגּוּף שֶׁהוּא הָאָרון נָתַן כַּפּרֶת (כה, כא) כֻּלּו זָהָב, מורֶה עַל צֶלֶם אֱלהִים בִּלְתִּי מְחֻבָּר עִמּו כְּלָל. וְכֵן כְּרוּבִים "פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (להלן פסוק כ), מורִים עַל פְּעֻלַּת הַמְצָאַת הַמֻּשְׂכָּל וְקַבָּלָתו, וְזֶה בְּהַבִּיט אֶל הַתּורָה, כְּאָמְרו "אֶל הַכַּפּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים" (שם), וּבָזֶה הֵם "פּורְשִׂים כְּנָפַיִם לְמַעְלָה", כְּאָמְרו "ארַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל" (משלי טו, כד), וּבָזֶה יִתְעַשֵּׁת הָאֱלהִים לָנוּ, כְּאָמְרו "וְאֶל זֶה אַבִּיט" (ישעיה סו, ב).

וְכֵן תַּעֲשׂוּ. אַתֶּם, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁכּן בְּתוכֲכֶם, לְדַבֵּר עִמְּךָ וּלְקַבֵּל תְּפִלַּת וַעֲבודַת יִשְׂרָאֵל, לא כְּמו שֶׁהָיָה הָעִנְיָן קדֶם הָעֵגֶל, כְּאָמְרו "בְּכָל הַמָּקום וְכוּ' אָבוא אֵלֶיךָ" (לעיל כ, כא).

פסוק יב
פַּעֲמתָיו. זָוִיּות שׁוּלָיו.

וּשְׁתֵּי טַבָּעת עַל צַלְעו הָאֶחָת. הַצַּד הָאָרךְ יִקָּרֵא צֵלָע. צִוָּה אִם כֵּן שֶׁאַרְבַּעְתָּם תִּהְיֶינָה עַל אַרְבַּע זָוִיּות הַשּׁוּלַיִם, וְצִוָּה גַם כֵּן שֶׁלּא תֻשַּׂמְנָה עַל הַצְּדָדִים הַצָּרִים, אֲבָל תֻּשַּׂמְנָה עַל הָאֲרֻכִּים הַנִּקְרָאִים צְלָעות, שְׁתַּיִם מֵהֶן עַל צַלְעו הָאַחַת וּשְׁתַּיִם מֵהֶן עַל הַשֵּׁנִית.

פסוק טז
וְנָתַתָּ אֶל הָאָרן. בֵּאֵר עִנְיָנו, בִּהְיותו כְּלִי בִּלְתִּי נָאות לַעֲבודַת שׁוּם זָבַח.

פסוק כ
וְהָיוּ הַכְּרֻבִים. כְּבָר בֵּאֲרוּ הַנְּבִיאִים, שֶׁהַמַּלְאָכִים בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה נִרְאִים לַחוזִים כִּדְמוּת כְּרוּבִים, וְהֵם פְּנֵי אָדָם וְלָהֶם כְּנָפַיִם. וּבְכָל זֶה יורוּ עִנְיַן הַשֵּׂכֶל הַנִּבְדָּל אֲשֶׁר כָּל הִלּוּכו לְצַד מַעְלָה, וְזֶה לְהַבִּיט אֶל הָאֱלהִים (עפ"י שמות ג, ו), "הַשְׂכֵּל וְיָדעַ אותִי" (ירמיה ט, כג), כָּל אֶחָד מֵהַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים כְּפִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלו. וְזֶה בְּעַצְמו הורָה עַתָּה בְּאָמְרו "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פּרְשֵׂי כְנָפַיִם", כִּי בִּהְיות הַשֵּׂכֶל הָאֱנושִׁי שֵׂכֶל בְּכחַ אֶל הַשְּׁלֵמוּת הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר יִקְנֵהוּ בַּעֲשׂותו כְּלָלִים, וְיַפְשִׁיטֵם מֵחמֶר לְהַשְׂכִּיל וְלָדַעַת אֶת בּורְאו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְזֶה יַעֲשֶׂה בְּהַבִּיט נִפְלָאות מִתּורָתו הַמּורות בְּמופֵת פְּלָאות מַעֲשָׂיו וְדַרְכֵי טוּבו. כִּי אָמְנָם מַהוּת הַדָּבָר וְצוּרָתו תִּוָּדַע לָנוּ מִצַּד פְּעֻלּותָיו, וְזֶה יִקְרֶה לַשֵּׂכֶל הָאֱנושִׁי כְּשֶׁיַּשְׂכִּיל מִמְּצִיאוּת הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ אֶת הָאֶפְשָׁר אֶצְלו, כְּאָמְרו "הודִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ" (להלן לג, יג), אָמַר שֶׁיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים "פּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה". וּכְבָר אָמְרוּ (יומא נד, א) שֶׁהַכְּרוּבִים זָכָר וּנְקֵבָה הָיוּ, הַמּורִים פְּעֻלַּת הַמְצָאַת הַכְּלָלִים מֻפְשָׁטִים, שֶׁהִיא כִּפְעֻלַּת הַזָּכָר הַמַּמְצִיאו, וּמורִים קַבָּלַת אותָם הַמֻּפְשָׁטִים שֶׁהִיא כִּפְעֻלַּת הַנְּקֵבָה. וְאָמַר "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו", כִּי פְּעֻלַּת הַמְצָאַת הַכְּלָלִים וְהַפְשָׁטָתָם תַּבִּיט וּתְכַוֵּן אֶל פְּעֻלַּת קַבָּלַת הַכְּלָלִים הַמֻּפְשָׁטִים מֵחמֶר, אֲשֶׁר בָּהּ קִנְיַן הַשְּׁלֵמוּת הַמְכֻוָּן. וְאָמַר "אֶל הַכַּפּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים"

פסוק כא
וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּרֶת עַל הָאָרן מִלְמָעְלָה, וְאֶל הָאָרן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. כִּי אָמְנָם הַבָּטַת הַשֵּׂכֶל וְהַמְצָאָתו הַכְּלָלִים וְהַפְשִׁיטו אותָם מֵחמֶר, וְכֵן קַבָּלָתו כְּשֶׁיְּקַבְּלֵם לַעֲשׂותָם קִנְיָן, הִנֵּה כָּל זֶה יַעֲלֶה לו בְּאֶמְצָעוּת הָעִיּוּן וְהַהֲכָנות הַמַּעֲשִׂיּות. אִם כֵּן יֻשַּׂג כָּל זֶה בְּהַבִּיט אֶל הָעֵדוּת אֲשֶׁר בָּאָרון אֲשֶׁר עָלָיו הַכַּפּרֶת, כִּי אָמְנָם בָּ"עֵדוּת" שֶׁהֵם הַדִּבְּרות נִמְצָאִים כְּלָלֵי הַחֵלֶק הָעִיּוּנִי וְהַמַּעֲשִׂי. וּבָזֶה יָעַד ,

פסוק כב
וְנועַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ. כִּי בָּזֶה שָׁרְתָה שְׁכִינָה, וְתִשְׁרֶה בְּכָל מָקום אֲשֶׁר שָׁם חַכְמֵי הַדּור אֲשֶׁר מְגַמַּת פְּנֵיהֶם "הַשְׂכֵּל וְיָדעַ אותִי" (ירמיה ט, כג), כְּמו שֶׁיָּעַד בְּאָמְרו "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוכָם כְּכל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אותְךָ" (לעיל פסוקים ח ט). וְהוסִיף וְאָמַר "וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שם), כְּמו שֶׁהֵעִידוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה שֶׁקָּרָה לָהֶם בִּהְיותָם דּורְשִׁים בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, כְּאָמְרָם זַ"ל: אַתָּה דורֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּשְׁכִינָה עִמָּנוּ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּים אותָנוּ (חגיגה יד, ב).

פסוק כג
וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן. אַחַר מַעֲשֵׂה הָאָרון, שֶׁהָיָה כִּדְמוּת כִּסֵּא לַשְּׁכִינָה, כְּאָמְרו "וְנועַדְתִּי לְךָ שָׁם" (פסוק כב), צִוָּה עַל שֻׁלְחָן וּמְנורָה, כְּמִנְהָגָם לִפְנֵי הַשָּׂרִים, כְּעִנְיַן הַשּׁוּנַמִּית בְּאָמְרָהּ "וְנָשִׂים לו שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנורָה" (מלכים ב ד, י). וּבִהְיות זֶה הַשֻּׁלְחָן מורֶה עַל כֶּתֶר מַלְכוּת, כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרונָם לִבְרָכָה, וְעִנְיַן הַמֶּלֶךְ בְּהַנְהָגַת הַמְּדִינָה הוּא עַל ב' פָּנִים: הָאֶחָד בְּעִנְיַן הַמִּשְׁפָּט וְזוּלָתו מִסִּדְרֵי הַמְּדִינָה, וְהַשֵּׁנִי לְהָגֵן עַל הַמְּדִינָה מִכָּל צַר וְאויֵב, כְּאָמְרו "וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמתֵינוּ" (שמואל א ח, כ), הוּשְׂמוּ בַּשֻּׁלְחָן שְׁנֵי כְתָרִים, אֶחָָד מֵהֶם לַשֻּׁלְחָן עַצְמו, הַמּורֶה עַל פַּרְנָסַת הַמְּדִינָה וְסִדּוּר עִנְיָנֶיהָ, וְהַשֵּׁנִי לַמִּסְגֶּרֶת, הַמּורֶה הֱיות סוגֵר בַּעֲדָהּ מִכָּל מַזִּיק וְהַשְׁבִּית אויֵב וּמִתְנַקֵּם (ע"פ תהלים ח, ג).

פסוק כט
קְּעָרתָיו וְכַפּתָיו. הַיְדוּעות אָז לְשֻׁלְחַן מְלָכִים.

פסוק לא
וְעָשִׂיתָ מְנרַת זָהָב טָהור. אַחַר סִדּוּר שְׁנֵי הַכְּתָרִים, וְהֵם כֶּתֶר תּורָה בָּאָרון וְכֶתֶר מַלְכוּת בַּשֻּׁלְחָן, סִדֵּר עִנְיַן מְנורָה, כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, וְאור נֵרותֶיהָ אֶחָד, כְּאָמְרו,

פסוק לז
וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ. וְזֶה שֶׁיִּהְיֶה אור נֵרות הַיָּמִין וְנֵרות הַשְּׂמאל מְכֻוָּן אֶל הָאֶמְצָעִי. וְכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה עִנְיַן הָאור הַשִּׂכְלִי בַּחֵלֶק הָעִיּוּנִי וְגַם כֵּן אורו בַּחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי, שֶׁיִּהְיוּ פונִים אֶל הָאור הָעֶלְיון לְעָבְדו שְׁכֶם אֶחָד, כִּי אָז יָאִירוּ כֻלָּם, כְּמו שֶׁיָּעַד בַּמְּנורָה בְּאָמְרו "בְּהַעֲלתְךָ אֶת הַנֵּרות, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנורָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרות.. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנרָה מִקְשָׁה" (במדבר ח, ב ד), כִּי בִּהְיות כָּל הָאור מְכֻוָּן לְאֶחָד בְּעִנְיַן הַמִּקְשָׁה הַמּורֶה אַחְדוּת, אָז נִרְאֶה אור כִּי יָהֵל מִן הַמָּאור הַגָּדול.