פסוק א
וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה. קָרָא הַיְרִיעות בְּשֵׁם מִשְׁכָּן, כִּי בְּתוכָם הָיוּ כִּסֵּא שֻׁלְחָן וּמְנורָה לְמִשְׁכַּן שְׁכִינָה. וְהָיוּ עֲשׂוּיות כְּרוּבִים, כְּעִנְיַן "שְׂרָפִים עמְדִים מִמַּעַל לו" (ישעיה ו, ב), וּכְעִנְיַן "וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עמֵד עָלָיו מִימִינו וּמִשְּׂמאלו" (מלכים א כב, יט), הַנִּרְאִים לַנְּבִיאִים בְּמַרְאות הַנְּבוּאָה.

פסוק ג
חֲמֵשׁ הַיְרִיעת תִּהְיֶין חבְרת. בְּמַלְאֲכות צִיּוּרֵיהֶן תִּהְיֶה מְלֶאכֶת כָּל אַחַת מֵהֶן מְכֻוֶּנֶת עִם מְלֶאכֶת חֲבֶרְתָּהּ. וְזֶה לְהַבְדִּיל בֵּין יְרִיעות הַקּדֶשׁ וִירִיעות קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כִּי עִם הֱיות כֻּלָּם מורִים בִּמְלֶאכֶת הַכְּרוּבִים עַל שְׂכָלִים נִבְדָּלִים נְתוּנִים מֵרועֶה אֶחָד, הֵם אָמְנָם בִּלְתִּי שָׁוִים בְּמַדְרֵגָה.

פסוק ו
וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד. כִּי עִם הֱיות הַמַּדְרֵגות בִּלְתִּי שָׁוות, הֵן אָמְנָם מְסֻדָּרות בְּסֵדֶר אֶחָד לַעֲשׂות רְצון קונָם, כְּאָמְרו "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדושׁ" (ישעיה ו, ג).

פסוק ז
לְאהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן. כִּי הַמִּשְׁכָּן לא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּו שֶׁיַּאֲהִיל, אֲבָל שֶׁיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים סָבִיב לְכִסֵּא שֻׁלְחָן וּמְנורָה.

פסוק ט
וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעת לְבָד. שֶׁגַּם בָּאהֶל יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין מַדְרֵגות קְצָתָם לְמַדְרֵגות קְצָתָם, כָּעִנְיָן בִּמְנִיעֵי הַגַּלְגַּלִּים הַנִּקְרָאִים "אהֶל", כְּאָמְרו "לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם" (תהלים יט, ה).

פסוק טו
עֲצֵי שִׁטִּים עמְדִים. לא שׁוכְבִים זֶה עַל זֶה כְּשׁוּרות הַבִּנְיָן.

פסוק כד
אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת. אֶל אותָהּ טַבַּעַת אֲשֶׁר בָּעֳבִי הַקֶּרֶשׁ הַמִּקְצועַ, אֲשֶׁר הוּא שָׁוֶה בְּהַנָּחָה לְרחַב קַרְשֵׁי הַצֵּלָע, כִּי בְּאותו הָעבִי הָיְתָה טַבַּעַת אַחַת לְמַעְלָה מְכֻוֶּנֶת בְּקַו טַבְּעות קַרְשֵׁי הַצֵּלָע שֶׁל מַעְלָה, וְטַבַּעַת אַחַת בְּאותו הָעבִי לְמַטָּה מְכֻוֶּנֶת בְּקַו טַבְּעות קַרְשֵׁי הַצֵּלָע שֶׁל מַטָּה, וְהָיוּ הַבְּרִיחִים נִכְנָסִים בְּטַבַּעַת עֳבִי קֶרֶשׁ הַמִּקְצועַ וְטַבְּעות קַרְשֵׁי הַצֵּלָע לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבָזֶה הָיָה מִתְחַבֵּר הַכּתֶל הַמַּעֲרָבִי עִם הַצְּפונִי וְעִם הַדְּרומִי,

פסוק כט
וְאֶת טַבְּעתֵיהֶם. כִּי סְתָם בְּרִיחִים נִכְנָסִים בַּטַּבָּעות, אִם לא פרַשׁ הַפְכּו כְּמו שֶׁפֵּרֵשׁ בַּבְּרִיחַ הַתִּיכון, כְּאָמְרו "בְּתוךְ הַקְּרָשִׁים" (פסוק כח), שֶׁיִּכָּנֵס בָּעֳבִי הַקְּרָשִׁים וְלא בַּטַּבָּעות.

פסוק לה
וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרכֶת. אַחַר שֶׁסִּדֵּר אֶת הַכִּסֵּא בִּפְנִים, סִדֵּר לְפָנָיו חוּץ לַפָּרכֶת שֻׁלְחָן וּמְנורָה הַבָּאִים לִכְבוד יושֵׁב הַכִּסֵּא, וְסִדֵּר אֶת הַמְּנורָה בְּיָמִין, וְהַשֻּׁלְחָן בִּשְׂמאל, כְּאָמְרו "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמאולָהּ עשֶׁר וְכָבוד" (משלי ג, טז).