פסוק ב
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ. שַׂר צְבָא ה' שֶׁנִּרְאָה לִיהושֻׁעַ.

פסוק ג
אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. עֲלֵה מִזֶּה שֶׁהוּא מְקום חרֶב, וּצְרִיכִים אַתֶּם לְהִתְפַּרְנֵס בּו עַל יְדֵי נֵס שֶׁאֵינְכֶם רְאוּיִים לו, וְלֵךְ "אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְפַּרְנֵס שָׁם שֶׁלּא עַל יְדֵי נֵס.

כִּי לא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ. לְפִיכָךְ אֲנִי אומֵר "עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם", וְלא תַמְתִּינוּ לַחֲנות וְלִנְסעַ עַל פִּי ה', "כִּי לא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ".

פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ. כִּי בִּהְיותִי שׁוכֵן בְּתוכֲכֶם יִהְיֶה ענֶשׁ עֲונותֵיכֶם יותֵר גָּדול.

פסוק ה
רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ. אַתֶּם מִתְאַבְּלִים (פסוק ד) עַל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי "כִּי לא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ" (פסוק ג), וְהוּא אָמְנָם טוב לָכֶם, שֶׁאִם אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ אֲכַלֶּה אותְךָ בִּהְיותְךָ "עַם קְשֵׁה ערֶף" (פסוקנו ופסוק ג), בִּלְתִּי פונֶה לִשְׁמעַ קול מורִים עִם הֱיותְךָ מוּכָן לַשְּׁלֵמוּת א בַּהֲכָנָה רוּחָנִית קְנוּיָה בְּמַעֲמַד הַר סִינָי.

וְעַתָּה הורֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ. אותָהּ הַהֲכָנָה הָרוּחָנִית הַנְּתוּנָה לְךָ בְּאותו הַמַּעֲמָד הַנִּכְבָּד הורִידָהּ מֵעָלֶיךָ, כִּי הָאֵל יִתְבָּרַךְ אַחַר שֶׁנָּתַן הַמַּתָּנָה לא יִקָּחֶנָּה מִן הַמְקַבֵּל בִּלְתִּי רְצון הַמְקַבֵּל, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: דִּגְמִירֵי דְמֵיהַב יָהֲבֵי מִשְׁקַל לָא שָׁקְלֵי.

וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. שֶׁלּא תִהְיֶה רָאוּי אָז לְענֶשׁ כָּל כָּךְ גָּדול.

פסוק ז
וְקָרָא לו אהֶל מועֵד. לְהודִיעַ שֶׁשָּׁם יִוָּעֵד אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.

פסוק יא
פָּנִים אֶל פָּנִים. וְלא "נפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" (במדבר כד, ד), אֲבָל בְּעודו מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו.

כַּאֲשֶׁר יְדַבֶּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וְלא בְחִידות.

לא יָמִישׁ מִתּוךְ הָאהֶל. לִמְנעַ שֶׁלּא יִכָּנֵס שָׁם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֻלָּם נְזוּפִים אָז, וְהַמָּקום הָיָה מוּכָן לִשְׁרִיַּת שְׁכִינָה, כְּעִנְיַן "אַל תִּקְרַב הֲלם" (לעיל ג, ה) שֶׁנֶּאֱמַר לְמשֶׁה, בִּהְיותו אָז בִּלְתִּי מוּכָן בְּמַסְפִּיק לַמָּקום.

פסוק יב
רְאֵה. הַשְׁגַּח וְאַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בָּזאת.

אַתָּה אמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה. כְּשֶׁאָמַרְתָּ לִּי "לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם" (פסוק א).

וְאַתָּה לא הודַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי. כְּשֶׁאָמַרְתָּ "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ, וְגֵרַשְׁתִּי" (פסוק ב), זֶה יוּבַן בְּעֵת הֱיותֵנוּ נִכְנָסִים לָאָרֶץ, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ אֵין עִמָּנוּ לא שְׁכִינָתְךָ וְלא שׁוּם מַלְאָךְ.

וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם. וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁכְּשֶׁהִטַּלְתָּ עָלַי לַנְחותָם הַדֶּרֶךְ לא הָיָה זֶה עַל צַד עֲזִיבָה, כְּעִנְיַן "וָאמַר לא אֶרְעֶה אֶתְכֶם, הַמֵּתָה תָמוּת וְהַנִּכְחֶדֶת תִּכָּחֵד" (זכריה יא, ט), אֲבָל חָפַצְתָּ שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי הַמַּלְאָךְ הַהולֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.

פסוק יג
וְעַתָּה. וּמֵאַחַר שֶׁהִסְכַּמְתָּ שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי הַמַּלְאָךְ.

הודִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ. הודִיעֵנִי שְׁנֵי דְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים: הָאֶחָד הוּא, אֵיךְ בִּידִיעָתְךָ בִּלְבַד אַתָּה נותֵן מְצִיאוּת הַנִּמְצָאִים, כַּמְבאָר בַּמּופֵת. וְהַשֵּׁנִי, אֵיךְ בִּידִיעָתְךָ הַבִּלְתִּי כוזֶבֶת בָּעֲתִידות יִשָּׁאֵר בָּהֶם טֶבַע הָאֶפְשָׁר וְהַבְּחִירָה.

וְאֵדָעֲךָ. כִּי אָמְנָם בִּידִיעַת הַפְּעֻלּות תִּהְיֶה יְדִיעָה מַה מֵּהַצּוּרָה אֲשֶׁר יִמָּשְׁכוּ מִמֶּנָּה אותָן הַפְּעֻלּות.

לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ. כִּי בָּזֶה אֶמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוב בְּעֵינֵי אֱלהִים, כְּאָמְרו "כִּי אִם בְּזאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדעַ אותִי.. כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי" (ירמיה ט, כג).

וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוי הַזֶּה. כִּי בְּתוכָם נודָע שִׁמְךָ וְלא בֵּין הָאֻמּות, כְּאָמְרו "נודָע בִּיהוּדָה אֱלהִים" וְכוּ' (תהלים עו, ב). וְאִם כֵּן אֵין רָאוּי שֶׁתִּמְנַע מִמֶּנִּי מַה שֶּׁשָּׁאַלְתִּי מִפְּנֵי חַטָּאתָם, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: שְׁלשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ (בבא בתרא קלד, א), אֶלָּא שֶׁאֵין הַדּור רָאוּי לְכָךְ (רשב"ם שם).

פסוק יד
פָּנַי יֵלֵכוּ. בְּנָסְעֲכֶם לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵלְכוּ פָנַי לִפְנֵיכֶם, לא בְתוכֲכֶם.

וַהֲנִחתִי לָךְ. אָנִיחַ לְךָ מִכָּל אויְבֶיךָ מִסָּבִיב (ע"פ דברים יב, י), בְּאפֶן שֶׁתְּבִיאֵם לָאָרֶץ בֶּטַח.

פסוק טו
אִם אֵין פָּנֶיךָ הלְכִים. עַתָּה בְּעודֵנוּ חונִים, אִם אֵין פָּנֶיךָ שֶׁסִּלַּקְתָּ הולְכִים אֵלֵינוּ לִשְׁכּן בְּתוכֵנוּ.

אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. כִּי טוב לָנוּ שֶׁבֶת בַּמִּדְבָּר מֵהִכָּנֵס לָאָרֶץ בְּזוּלַת שְׁכִינָתְךָ, כִּי בְּאפֶן זֶה נִגְלֶה מִמֶּנָּה מַהֵר בְּלִי סָפֵק.

פסוק טז
וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוא. אַף עַל פִּי שֶׁנִּהְיֶה נִכְנָסִים לָאָרֶץ, שֶׁיְּגָרֵשׁ הַמַּלְאָךְ אֶת הָאֻמּות, בַּמֶּה יִוָּדַע שֶׁיִּהְיֶה זֶה דָּבָר אֱלהִי, הֲלא כֵן מִנְהַג כָּל הַמִּלְחָמות הִתְגַּבֵּר אֻמָּה עַל אֻמָּה לִפְעָמִים וּתְגָרֵשׁ אותָהּ.

הֲלוא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ. כְּעִנְיַן "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן" (לעיל טו, יג יד). כִּי בִּרְאות הָאֻמּות שֶׁאַתָּה עִמָּנוּ, נִהְיֶה בְעֵינֵיהֶם נִפְלָאִים וְנִבְדָּלִים א בְּמַעֲלָה מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, וְלא יִתְאַמְּצוּ לְהִתְקומֵם נֶגְדֵּנוּ, כְּמו שֶׁהֵעִידָה רָחָב בְּאָמְרו "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הובִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף וְכוּ', וְלא קָמָה עוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הוּא אֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" (יהושע ב, י יא).

פסוק יח
אֶת כְּבדֶךָ. אֵיךְ יֻשְׁפַּע מְצִיאוּת כָּל נִמְצָא מִמְּצִיאוּתְךָ עִם רחַק הַיַּחַס בֵּינֵיהֶם, כְּאָמְרו "מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו" (ישעיה ו, ב).

פסוק יט
אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיך. לא יִמָּנַע זֶה מִצַּד הֱיותִי בִּלְתִּי חונֵן, כִּי אָמְנָם "אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ".

וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ. הִנֵּה קורֵא בְּשֵׁם ה' הוּא הַמּודִיעַ וּמְלַמֵּד מְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְדַרְכֵי טוּבו. אָמַר אִם כֵּן "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ", בְּאפֶן שֶׁאִם הָיוּ עֵינֵי הֲבָנָתְךָ מַסְפִּיקות לָזֶה הָיִיתָ מַשִּׂיג כָּל רְצונְךָ, וְעִם זֶה אֲלַמֶּדְךָ לְהועִיל קְצָת דַּרְכֵי טוּבִי, שֶׁבִּידִיעָתָם תִּקְנֶה אֵיזו יְדִיעָה מֵעַצְמוּתִי, כְּאָמְרו "וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'" (להלן לד, ה).

וְחַנּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחן. אֶתֵּן לְךָ אותו הַחֵן שֶׁדַּרְכִּי לָתֵת לְכָל מוצֵא חֵן בְּעֵינַי, שֶׁהוּא בְּשֶׁפַע רַב, בִּלְתִּי שׁוּם כִּלְיוּת וּבִלְתִּי צָרוּת עָיִן.

וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. אֲרַחֵם עָלֶיךָ שֶׁלּא תָמוּת לְנגַהּ בְּרַק כְּבודִי, כְּמו שֶׁדַּרְכִּי לְרַחֵם עַל כָּל הָגוּן וְרָאוּי לְכָךְ, כְּאָמְרו "וְשַׂכּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי" (פסוק כב).

פסוק כ
וַיּאמֶר לא תוּכַל לִרְאת. לא יִהְיֶה זֶה נִמְנָע מִמְּךָ מִפְּנֵי חֶסְרון הַשְׁפָּעָתִי, אֲבָל מִפְּנֵי חֶסְרון קַבָּלָתְךָ, שֶׁלּא תוּכַל לְקַבֵּל אֶת שֶׁפַע הָאור.

פסוק כא
הִנֵּה מָקום אִתִּי. מָקום מוּכָן לְמַרְאות אֱלהִים, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה עַל מְעָרָה שֶׁעָמְדוּ בָהּ משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ, שֶׁהִיא מֵעֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁות (פסחים נד, א).

פסוק כג
וְרָאִיתָ אֶת אֲחרָי. תִּרְאֶה אֵיךְ תִּהְיֶה פְּעֻלַּת כָּל מַה שֶּׁלְּמַטָּה מִמֶּנִּי.

וּפָנַי לא יֵרָאוּ. אֲבָל לא יִהְיֶה נִרְאֶה אֵצֶל זוּלָתִי אֵיךְ מִמְּצִיאוּתִי יֻשְׁפַּע מְצִיאוּת כָּל נִמְצָא, כְּמו שֶׁשָּׁאָלְתָּ.