פסוק ג
בחזק. הבי"ת בדגש.

פסוק ה
והיה כי יביאך. הראשון אין כאן שום פיסקא.

והיה כי. הכ"ף רפה.

פסוק י
למועדה. מלא וא"ו כמו למו עדה שתי מלות עדות היא לישראל ששם ה' נקרא עליהם.

פסוק יא
יבאך. השני חסר יו"ד והוא חד מן מלין דחסר יו"ד בלישן ביאה וסימן נמסר במ"ג ירמיה י"ח וטעה המדפיס לכתוב ובאך בוא"ו ובגליון יבאך ק' שאין כאן קרי וכתיב כלל גם במסורה ריש ד"ה לא נמנה עם מלין דכתיבין וא"ו בריש תיבותא וקריין יו"ד וכן הכריע מוהר"ר יעקב לבית לוי בתשובותיו סימן י"ד ופי' שפיר מ"ש מוהר"י קארו ז"ל בטור א"ח סימן ל"ב בשם הר"י אלכסנדרי וכ"כ הרמ"ה ז"ל יבאך א' לחוד באורייתא חסר יו"ד תניינא דעניינא החסר וסימן והיה כי יבאך ה' אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך דשארא מלאים כתיבי ועיין מ"ש רבינו בחיי.

פסוק יב
והעברת. במאריך או במירכא לבסוף לא בתביר.

כל. רפה.

פסוק יג
חמר. חסר וא"ו בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים וכ"כ הפוסקים ומנחת כהן וכן נמנה במסורת בכלל החסרים במ"ג פ' ויחי ובחלומות דבר הדיא פ' הרואה א"ל רבא וא"ו דפטר חמור גהיט בתפילך ופי' רש"י שהוא חסר וא"ו ובתפילין של רבא כתבו הסופר מלא ואח"כ מחק הוא"ו פי' גהיט מחוק עכ"ל. והביאו ג"כ ס' התרומה ובערוך ע' גחט גריס פטר חמור גחיט מתפילך ופי' חסר מתפילך. מדבריו משמע שצריך לכתבו מלא ובתפילין של רבא כתבו הכותב חסר ע"כ ופי' רש"י ז"ל עיקר וכן פי' הרמ"ה ז"ל שהבי ד' בלישנא דחמר חסרים וא"ו באורייתא ואחד מהם וכל פטר חמר דתפילין ואח"כ כתב וההיא דגרסי' בפ' הרואה א"ל וא"ו דפטר חמר גחיט מתפילין עיין רבא ואשכח דגחיט לא למימרא דאיכא וא"ו בפטר חמר דתפילין אלא למימרא דמעיקר' טעה ספרא דכתביה מלא והדר מחקיה לגויה ואתקין.

פסוק יד
יד. ברביע.

פסוק טו
ויהרג. יש ספרים שהוא מלא בוא"ו אחר הרי"ש אבל נראה שהוא חסר מדאמרי' בהקומץ רבא רמי איפסיקא ליה כרעא דוא"ו ויהרג בנוקבא פי' וא"ו אירע במקום נקב ונראה כמין יו"ד אתא לקמיה דר' זירא א"ל זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טיפש פי' דאי חכים מבין שמחרף הוא לומר ייהרג כלפי מעלה ואומר ויהרג אי קרי ויהרג כשר ואי לא ייהרג הוא ופסול ופר"י מכאן משמע ויהרג חסר בלא וא"ו בין רי"ש לגימ"ל ע"כ באגודה ועיין ג"כ במרדכי פ' הקומץ וכן במסורת ד' מלאין בלשון הריגה וכל שריה אהרוג דעמוס עת להרוג כי נמכרנו אני ועמי להשמיד ולהרוג בשונאיהם ולא קחשיב ויהרג דהכא שמע מינה דהוא חסר וכ"כ ס' התרומה והרמ"ה ז"ל.

ה' כל בכור. מלת כל דגושה מדין מפיק ואין פסיק בין ה"א למלת כל כמו שנמצא באיזה ספר ועיין הכלל שאכתוב בתילים מזמור ב' בס"ד.

מבכר. חסר וא"ו בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים והוא חד מן ב' חסרים ע"פ המסורת וחברו ויהי בחצי הלילה דפרשה וכ"כ הפוסקים והרמ"ה ז"ל ובעל מנחת כהן.

פסוק טז
והיה לאות על ידכה. כתב הרמ"ה ז"ל והיה לאות על ידכה כ"ף כפופה ומלא ה"א בתראה ושארא אורייתא חסר ה"א ע"כ. וכן במסורה דילן מסור כאן ידכה לית כתיב כן והוא חד מן כ"א מלין דכתיב כה בסוף תיבותא ובמסורה רבתא פריש בהדיא והיה לאות תניינא ואהא דריש רב אשי בפ' הקומץ רבה ידכה יד כהה וכ"כ רש"י בפי' התורה בפ' קדש לי כל בכור על ידך שמאל לפי' ידכה מלא בפ' שנייה לדרוש בה שהיא כהה. ויש לתמוה על ספר הזוהר דמייתי הך דרשא בפ' ואתחנן גבי וקשרתם לאות על ידך ולפי מ"ש בס' תילים מזמור מ"ו ומזמור פ"ג אין לתמוה על זה עיין שם ומ"ש בפרשת ואתחנן. אבל בריקאנטי מייתי הך דרשא הכא ועיין שערי אורה דף י' ורבינו בחיי.

ולטוטפת. מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תנינא כמ"ש בפ' עקב.



פסוק יז
כי קרוב. הכ"ף דגושה.

פסוק יח
אלהים. דויסב בפסק מלבד הדרגא.

דרך. בדגש.

וחמשים. השי"ן רפה בספרים מדוייקים כ"י וגם בדפוס קדמון והוא חסר וא"ו אחר המ"ם ע"פ המסורת. ובמכילתא וחמשים עלו א' מחמשה וי"א א' מחמשים וי"א א' מחמש מאות וכו'. ובירושלמי פ' במה אשה מלמד שהיו מזויינים בחמשה מיני זיין וכו'. וכתב רבינו בחיי וחמשים כתיב חסר וא"ו ללמדך שהתורה שניתנה לחמשים יום היתה תכלית מה שעלו בני ישראל מארץ מצרים. ועוד יש בו רמז לחמשים פעמים שנזכרה יציאת מצרים בתורה עכ"ל. ועיין עוד בבעל הטורים.

פסוק יט
ויקח. הקו"ף דגושה.

פסוק כ
מסכת. חסר ג"כ וא"ו בתראה בכל ספרים מדוייקים כ"י ובדפוסים ישנים וכן עיקר כי לא נמנה במ"ג עם המלאים והסימן נמסר גם בפרשת וישלח במ"ג ועיין מ"ש בפ' אמור וזה לך גם לשון הרמ"ה ז"ל. ולמקנהו עשה סכת דוישלח חסר דחסר כתיב ומסר עליה כל סכת בסכת מסכת חסר דחסר בר מן ב' מלאים וא"ו בתראה וסימן כי בסכות הושבתי דאמור. על כן קרא שם המקום סכות דוישלח. ויעקב נסע סכתה חסר וא"ו כתיב ודכותא ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה חסר וא"ו. הסכת י"א לחוד באורייתא חסר דחסר וסימן חג הסכת תעשה לך שבעת ימים וכל שאר הסכת באורייתא מלא וא"ו תניין.

פסוק כא
לנחתם. אין בלמ"ד מאריך.