פסוק א
אל מדבר סין. כל סין בסמ"ך מלא וכל צן בצד"י חסר.

בחמשה. הקדמא בשי"ן לא בה"א.

פסוק ב
וילינו. וילונו ק'.

כל עדת. הכ"ף בדגש.

פסוק ג
באכלנו. הלמ"ד במאריך.

פסוק ד
לחם. הלמ"ד בטפחא.

פסוק ז
כי תלונו. תלינו ק'.

פסוק יב
שמעתי את תלונת. דגש הנו"ן תמורת הנח שהיה ראוי לבא אחר הנו"ן בפלס תבונות מכלול דף קמ"ז ועיין מ"ש בפ' בראשית על ערומים. ומה שנמסר המקרא גדולה ב' כתיב כן טעות הוא ור"ל לית כתיב כן דלית כוותיה מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא ושארא כלהון כתיבי תלנות וא"ו בין נו"ן לתי"ו מלא וא"ו תניינא וחסר וא"ו קדמאה. ובמדרש לקח טוב למה חסר וא"ו שהיו מתחסרין מזכיותיהם. ד"א שכל תלונות עלי כתלונה אחת לכך נאמר תלונת בני ישראל אף על פי שהם מתלוננים בני ישראל הם. בני אהובי הם. בני אברהם בני יצחק הנעקד לשמי נטע אשל בני בכורי.

פסוק יג
השלו. בכל ספרים מדויקים חסר יו"ד ולשון הרמ"ה ותעל השלו לא כתיב יו"ד ודכותיה ויאספו את השלו פ' בהעלתך עכ"ל. ויש לתמוה על החזקוני שכתב על השלו דבהעלותך חסר יו"ד ועל זה לא כתב מאומה. עוד קשה כי במסורה גדולה במערכת אות יו"ד וגם במסורת כ"י נמנה נ"ו מלין דחסרים יו"ד באמצע תיבותא וקריא ובסופם כתיב שאל ויבא שלו ויאספו את השלו ולא נמנה זה עמהם ועיין בתילים כ"ד על לשוא נפשו. והא דאמרינן פ' בתרא דיומא כתיב שליו וקרינן סליו לאו לענין דקדוק האותיות אתמר אלא לענין הקריאה בסי"ן שמאל כדאמרינן התם צדיקים אוכלים אותו בשלוה רשעים אוכלים אותו ודומה להן כסלוים פי' קוצים מלשון סלון ממאיר וקוץ מכאיב.

פסוק טז
לקטו ממנו איש לפי אכלו. קדמאה ותניינא לפי אכלו תליתאה כפי אכלו וסי' ללכת. עוד יש סימן אחר במסורת.

לגלגלת. שני הגימ"ל דגושות.

פסוק יז
וילקטו. היו"ד בלא קדמא.

פסוק יח
ולא העדיף ולא החסיר. אין בשום אחד מהם מאריך בה"א.

פסוק כ
וירם. הרי"ש בשלש נקודות ובמסורת שלנו לית וחסר וכ"כ הרמ"ה ז"ל. וכתוב במכלול דף קע"ו שהיה משפטו וירם בקמץ חטוף על המנהג ובא בקבוץ שפתים להבדיל בינו ובין וַיָּרָם כבוד ה' (יחזקאל י') שהוא ענין אחר.

פסוק כא
ונמס. כתב ר' אליה המדקדק בס' הבחור בבנין נפעל מהכפולים שהמ"ם בפתח והוא פתח דספרא על פי המסורת ובס' מסורת המסורת מאמר ב' ביאר מהו פתח דספרא. ובכל הספרים שלנו בקמץ וכן כתב בן עזרא בס' צחות דף קפ"ו שהוא קמץ בעבור היותם סוף פסוק וכן כתב במכלול דף קע"ו ובלוית חן ש"ה פ"ה.

פסוק כד
ורמה לא היתה בו. בכל הספרים. הבי"ת בדגש ולמ"ד לא בלא מאריך במקצתם.

פסוק כט
ראו כי ה' נתן לכם השבת. מטעים ביה ספרי דכתיבי את.

פסוק ל
השבעי. דוישבתו חסר יו"ד והוא מן החסרים שנמסר סימנם בפרשת בא במ"ג וכן כתב שם מנחת כהן וכ"כ הרמ"ה ז"ל השביעי כל אורייתא מלא יו"ד כתיב בר מן ג' וכו' והם הכתובים במסרתנו פרשת בא.

פסוק לא
כזרע. הכ"ף בשוא והזי"ן בסגול חזקוני.

פסוק לד
כאשר צוה ה' אל משה. עיין מ"ש בפרשת במדבר ריש סימן ג'.