פסוק ב
כי טוב הוא. בהעתק ספר תורה ט' רבתי. ולא ראיתי זה כי אם בנוסח א' כתיבת יד מאלפא ביתא רבתי משונה מנוסח מסורת שלנו ועיין מ"ש באיוב סוף סימן ט'.

פסוק ג
ולא יכלה. מקף באמצע בכל הספרים ובלי מאריך במלת לא במקצת ספרים.

הצפינו. דגש הצד"י לתפארת מכלול משקל פָּעֵל ושרשים. ובמסורת ג' מלין דגשין ורפין מתחלפין וסי' הצפינו. מקדש ה'. משתי עיני (שופטים ט"ז). ובעל א"ת פי' מתחלפים כי בשלשת מלות הללו היה ראוי להיות אות שנייה רפה והשלישית דגושה ונהפך הדבר ובאה השניה דגושה והשלישית רפה עוד כתב וראב"ע ז"ל כתב ולא נדגש הצד"י הצפינו וכו' ולא נהירא עכ"ל. ואומר אני כי טעה המדפיס ור"ל ונדגש צד"י וזה פשוט וברור מתוך דבריו ובעל א"ת אי הוה שפיל לסיפיה דלישנא הוה נהירא ליה.

תבת. חסר יו"ד בכל ספרים מדוייקים וכ"כ הרמ"ה ז"ל תבת עצי גופר חסר יו"ד כתיב קנים תעשה את התבה חסר יו"ד כתיב וכל לישנא באורייתא דכותא.

גמא. הגימ"ל דגושה.

ותחמרה. ה"א הכינוי נחה ע"פ המסורת וכ"כ רד"ק במכלול דף ל"ב וביחזקאל סימן מ"ו. ולכן בי"ת בחמר רפויה שאין כאן דין מפיק.

פסוק ה
אמתה. בפ"ק דסוטה פליגי ר' יהודה ור' נחמיא חד אמר ידה וחד אמר שפחתה וכו' והכי איתא בשמות רבה ולמאן דדריש בלשון יד היה צריך להיות האל"ף בפתח ובמ"ם דגושה כגירסת רבינו סעדיה וכ"נ מהתרגום ולמאן דדריש לשון שפחה האל"ף בחטף פתח והמ"ם רפויה כמו שהוא בספרים שלנו וכן כתבו רש"י וראב"ע וחזקוני ועיין מזרחי ושרשים.

פסוק ח
ותאמר לה בת פרעה לכי. יש מקף בין ותאמר ללה.

פסוק ט
והניקהו. הקו"ף בחירק בספרים מדוייקים וכ"כ החזקוני ומנחת כהן וכ"כ בס' בעל הלשון בשורש ילך היליכי את הילד הזה ומשקלו אצלו והניקהו לי עכ"ל וכך הן דברי אבן עזרא וחסר יו"ד אחר הנו"ן בהעתק הללי ובספרים מדוייקים והכי מוכח מגו מסרה דמסרה ה' מלא בלישן יניקה וסימן נמסר בפרשת וירא ודין לא נמסר בהון ובמסורה הרמ"ה ז"ל לאו מכללא בלחוד איתמר אלא בפירוש איתמר ודא היא היניקה בנים שרה מלא דמלא בתרין יודין חד קדים לנו"ן וחד בתריה ומסור עליה חמשה מלאים בלישנא בתרין יודי"ן ותרין מנהון באורייתא וסימן היניקה בנים שרה. גמלים מיניקות ושאר בנביאי וכתיבי. גמלים מיניקות מלא בתרין יודי"ן ומלא וא"ו כתיב. ותמת דברה מינקת רבקה מלא יו"ד קדים לנו"ן וחסר יו"ד בתראה והינקהו לי מלא יו"ד קדים לנו"ן וחסר תרין יודי"ן בתראי כתיב. ותקח האשה הילד ותניקהו מלא חד יו"ד קדימא לקו"ף כתיב. ועיין עוד מ"ש בפ' האזינו בס"ד.

ותקח האשה הילד. מטעים ביה אינשי דאמרי את.

פסוק י
משיתהו. בהעתק ישן משיתהו ירושלמי משתיהו ע"כ. והרמ"ה ז"ל כתב כי מן המים משיתהו מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה.

פסוק יב
כי אין. בס"ס כי בגלגל לא במקף.

פסוק יד
הלהרגני. הלמ"ד רפה והה"א בלא מאריך בס"ס וכן במכלול דף ס"א.

פסוק יז
ויבאו הרעים ויגרשום. בספרים שלנו מלא ונמסר עליה לית ומלא הרמ"ה ז"ל כתב מלא ברובא דנסחי דיקי ואית מקצת מסורת דמסרי ביה לית כותיה וחסר.

ויושען. חסר יו"ד בספרים מדוייקים ובהעתק הללי ונמסר עליו לית וחסר יו"ד וגם הרמ"ה ז"ל כתב ויקם משה ויושען מלא וא"ו וחסר יו"ד כתיב וכ"כ בעל מנחת כהן.

פסוק כ
למה זה. הזי"ן דגושה.

פסוק כא
ויתן את צפרה. חסר וא"ו ומסר עליה תלתא חסרין וסימן דין. ותקח צפרה צר את צפרה אשת משה דויתרו. ואית דמסרי עליה תרין חסרין ושבושא הוא דכולה אורייתא בנוסחי דיקי חסר וא"ו כתיב.

פסוק כב
ויקרא את שמו גרשום. חד מן ג' דסבירין ותקרא וקרינן ויקרא וסימן מסרתי בפ' וישב סימן ל"ח.

פסוק כג
ויהי בימים הרבים. פרשה פתוחה היא זו וטעו המדפיסים.