פסוק א
המשפטים. בזקף קטן.

פסוק ב
ובשבעת. השי"ן דגושה והבי"ת בלא קדמא בס"ס.

פסוק ד
יתן לו. התי"ו בסגול והיו"ד בלא מאריך בספרים מדוייקים וגם בדפוס ישן.

וילדה לו. במקצת ספרים הלמ"ד בדגש של מלת לו והמכלול הביאו בכלל הרפים.

פסוק ח
אשר לא יעדה. לו ק' והוא חד מן תלת באורייתא דכתיבין באל"ף וקריין בוא"ו ונמסרו בפרשת שמיני על פסוק אשר לא כרעים. וכולהו אתו לדרשא כמו שאכתוב על כל אחד במקומו בע"ה ועל זה דרשו שהיה לו ליעדה ולקיימה וכמו שתרגם אונקלוס דקיימא ליה דמצות יעידה קודמת למצות פדייה ואף ע"ג דכתיב באל"ף דרשינן כאילו כתיב בוא"ו כלומר שהיה לו ליעדה ואינו רוצה והפדה והיינו טעמא דלמה לי למיכתב אשר לא יעדה פשיטא דבלא יעדה משתעי קרא דאם יעדה היתה צריכה גט וגם לא היתה צריכה פדיית אב שבשעת ייעוד פקע שעבוד שפחות מינה ומדשני קרא ש"מ לדרשא וכמו שדרשו גם כן בסוטה סוף פ' כשם על פסוק הן יקטלני לא איחל. ועיין מה שכתב אבן עזרא כאן ובספר הזוהר ומה שאכתוב בפרשה בהר סיני על פסוק אשר לא חמה ובישעיה מ"ע על פסוק וישראל לא יאסף וישעיה ס"ג על בכל צרתם לא צר ובמזמור ק' על ולא אנחנו.

בבגדו בה. במקף ולא במירכא לדלי"ת.

פסוק יא
שלש אלה. הלמ"ד בקמץ והוא חטוף.

לא יעשה. בלא מקף באמצע.

פסוק יד
וכי יזד. א' חסר וא' מלא דין חסר וחד מלא אך הנביא אשר יזיד דפ' שופטי'.

פסוק יח
והכה איש. במקצת ספרים אשכנזים מאריך בה"א והכה איש.

פסוק כב
ענוש. בהעתק הללי ענוש ירושלמי ענש עכ"ל ובכל הספר יש מלא וכן הוא במסורת גם הרמ"ה כתב עליו מלא וא"ו כתיב.

בפללים. בהעתק הללי בפללים ירושלמי בפלילם עכ"ל וכן בתיקון ס"ת ישן בפללים במפתח בפלילם ע"כ ובכל הספרים חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד בתראה וכן הוא המסורת עיין עליו וכ"כ מנחת כהן ועיין מ"ש בפ' האזינו בס"ד.

פסוק כח
וכי יגח שור. פ' פתוחה.

פסוק כט
מתמל. בהעתק הללי מתמל ירושלמי מתמול עכ"ל ובכל הספרים חסר וכן הוא ע"פ המסורת שכתבתי בפ' ויצא בשם הרמ"ה.

פסוק לג
ונפל שמה שור. שי"ן שור דגושה בס"ס.

פסוק לו
מתמול. בהעתק הללי מתמול ירושלמי מתמל עכ"ל ובכל הספרים מלא שלא נמנה במסורת במנין החסרים כמ"ש בפ' ויצא בשם הרמ"ה.

והמת יהיה לו. השני הלמ"ד דגושה כמו הראשון.

פסוק לז
כי יגנב איש פרשה סתומה ונשאר החולם עם המקף במלת יגנב אף על פי שהוא במקף מפני המאריך שנשתתף עמו כמ"ש ביהושע י"ח.

וארבע צאן. מקף באמצע ולא במירכא בבית.