פסוק ב
ולא תענה על רב. כל לישנא דריב באוריי'. מלא בר מן אחד חסר יו"ד וסימן לא תענה על רב כ"כ הרמ"ה ז"ל ובסנהדרין פ' כ"ג בברייתא אין מושיבין מלך בסנהדרין משום לא תענה על ריב על רב כתיב פי' ואי אמר מלך חובה תו לא מצו אינך למחזי ליה זכותא. וילפינן מיניה נמי סתם בת' ד' דדיני נפשות מתחילים מן הצד מדכתיב לא תענה על רב חסר יו"ד ומשמע לא תחליק על מופלא של ב"ד לפיכך שואלים תחלה לקטנים שבהם שיאמרו את דעתם.

פסוק ג
לא תהדר. אין מאריך בתי"ו.

פסוק ו
אבינך. במסרה קטנה שבדפוס כתוב ב' חסר בלישנא כי לא יחדל ודין ע"כ פי' ולאבינך בארצך דפסוק כי לא יחדל אביון וכ"כ הרמ"ה ז"ל לא תטה משפט אבינך חסר וא"ו כתיב ודכותא ולאבינך בארצך ודכותא ואכלו אביני עמך הלין שלשה חסרים בלישנא אפס כי לא יהיה בך אביון מלא וא"ו כתיב וכל לישנא אביון האביון מלא דכותיה.

פסוק ח
ויסלף דברי צדיקים. כל צדיקם הצדיקם באוריי' מלא יו"ד קדמא' וחסר יו"ד בתראה בר מן חד מלא דמלא וסי' ויסלף דברי צדיקים דפ' משפטים והטעם שאפי' הדיינים צדיקים גמורים שוחד מסלף.

פסוק ט
לא תלחץ. התי"ו רפה.

פסוק יג
ובכל אשר אמרתי אליכם. ה' דמטעי' דסבירים וכל מסורת יחזקאל כ"ז.

לא ישמע על פיך. בפי' ן' עזרא כתוב וזהו לא ישמע על פיך וגו' וכתב הערוך ע' עטר דעד דורות קרובים להשתא הוו משתבשי וקראו ולא ישמע על פיך וסופרי מגמרי דלא מקרי בוא"ו עכ"ל. עוד במסורת ג' סבירים ולא ואינון לא וסימן לא תשימון עליו נשך לא ישמע על פיך לא תכיר פנים.

פסוק טו
שבעת ימים תאכל מצות. כתוב בזוהר פ' תצוה שבעת ימים אילין לאו אינון כשבעת הימים דסכות דאינון עילאין ואילין תתאין ועל דאינון לתתא כתיב שבעת ימים תאכל מצות מצת כתיב חסר בלא וא"ו עכ"ל.
ובספרים שלנו כתוב מצות בוא"ו וכן ראוי עפ"י המסורת שאינו מהארבעה חסרים שנמסר סימנם במ"ג פרשת בא. אבל שבעת ימים תאכל מצת דקדש לי כל בכור כתיב בלא וא"ו שהוא א' מן החסרים.

צויתך. העיקר כמ"ש הרמ"ה ושמן ששון שחסר יו"ד תניינא ודלא כמאירי שכתב שהוא מלא ב' יודין וכן כתב בהעתק הללי כולהון חסר יו"ד תניינא בר מן ב' ואינון בפרשת בראשית גם במ"ג כתוב שם ב' מלאים בתורה ובעניין וכ"כ הרמ"ה על אלו ודין ב' מלאים ושארא אורייתא מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניין כתיב.

פסוק יז
האדן ה'. האדן ב' חסרים ובפסק וחבריה דכי תשא ועיין מ"ש בתילים על חסין יה במזמור פ"ט.

פסוק כא
אל תמר בו. בכל ספרי אספמיא נקוד תַמר דגש המ"ם וכן הגיה אבן עזרא ורבינו שמואל נקד תָמר מ"ם רפה.

פסוק כב
כי אם שמוע. בהעתק הללי שמוע ירושלמי שמע עכ"ל. ובכל הספרים מלא כי לא נמנה זה בכלל החסרים וסימן נמסר במסרה גדולה פ' זו על פסוק שמע אשמע צעקתו וכמ"ש בפרשת יתרו גבי פסוק ועתה אם שמוע.

איביך. מלא יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז"ל כל אורייתא איביך כתב חסר וא"ו ומלא יו"ד במסרה ב' חסרי' דחסרים חסר יו"ד תניין וחסר וא"ו כמ"ש בריש פ' כי תצא.

פסוק כד
תהרסם. הה"א נקראת בקמץ רחב בין שהיא במאריך כמקצת ספרים ובין שהיא במונח שהוא במקום מאריך וכ"כ הטוב טעם בפ"ה שלפעמים יבא מונח וזקף בתיבה אחת והוא במקום מתג וכן היא מלת מדליו פרשת בלק כמ"ש שם ומלת בשמת פ' תולדת פ' תולדת יצחק. וכן נמצא בלשון עשייה שבא המונח במקום מתג כמ"ש במ"ג ערך עשה וז"לש כל לשון עשייה במתג במ"ד מונח וסימנהון בל נעשה ארץ (ישעיה כ"ו) ומראיהם ומעשיהם דיחזקאל ויאמרו אליו מה נעשה לך דיונה וירא אלהים את מעשיהם שם ועיין ג"כ מ"ש בסוף קהלת על מלת כדרבנות.

פסוק כו
לא תהיה. בלא מקף באמצע.

פסוק כח
וגרשה. הרי"ש בשוא לבדו.

את הכנעני. בהעתק הללי את הכנעני ירושלמי ואת הכנעני עכ"ל. ובכל הספרים כתוב את וכן נמסר על פסוק זה ז' פסוקים את את את ואת.

פסוק כט
אגרשנו. הרי"ש בשוא לבדו.

פסוק לא
גבלך. עיין מ"ש פרשת ויצא על גנבתי יום. ובספרים ספרדים כתיבת יד אין בבי"ת מאריך.