פסוק א
ואת המשכן וגו' ותלעת. חסרים וחברו כי תאכלנו התלעת ומה שכתוב במקרא גדולה בסוף הפרשה כלם מלא במ"ד טעות וז"ל הרמ"ה ז"ל וירם תולעים ויבאש מלא דמלא כתיב מלא וי"ו ויו"ד ותולעת שני קדמאה מלא וא"ו כתיב וכל לישנא באוריי' דכותא מלא בר מן ב' חסרים וא"ו ומסר עליה תרין חסרין בלישנא וסימן ותלעת שני דואת המשכן תעשה. כי תאכלנו התלעת. ומוסרתא דמסר' בהון תלתא מלאים שבושא הוא דעל כרחך מלאים טובא איכא ונוסחי דיקי כמסורתא קמייתא סלקי.

פסוק ד
ללאת. ידוע מדרך הדקדוק שאחר כל תנועה קטנה דגש או שוא נח ולכן כשנמצא קבוץ ואחריו דגש או שוא נח הרי הוא ת"ק ממש אבל כשאין אחריו דגש או שוא נח הרי הוא במקום וא"ו שרוקה וסימן זה יהיה גם להכיר החירק של ת"ק מחירק של ת"ג כשהוא חסר יו"ד וכ"כ ר' אליהו הלוי בספר מסורת המסורת דבור רביעי ודבור חמישי וכיון שמצאנו כל ללאת שבענין למ"ד שניה רפה יש לנו לומר שקבוץ הלמ"ד ראשונה יש לו דין תנועה גדולה שבא במקום וא"ו שרוקה החסרה. ובמקצת ספרים הלמ"ד במאריך להורות שהקבוץ הוא במקום שורק כי שרשו לול כמ"ש במלכים א' ו' ובלולים יעלו ולכן השוא נע ועיין מ"ש בפרשת ויצא אצל גנבתי יום.

פסוק ה
וחמשים ללאת תעשה בקצה. מטעים ביה דכתיב בשפת.

בקצה. הנ"ל הבי"ת דגושה.

במחברת. החי"ת בשוא לבדו והמ"ם בלא מאריך.

מקבילת. במקרא גדולה כתוב על זה דין חסר תניין מלא ובמסרה אחרת נמסר ב' וכתוב כן עכ"ל. ובכל ספרים מדוייקים שניהם חסרים וא"ו וכן נמסר במסורת כ"י ובמנחת כהן והאחר הוא בפ' ויקהל וכן ראיתי אח"כ בהרמ"ה ז"ל זל"ש חמשים ללאת תעשה וגו' מקבילת הללאת מלא יו"ד וחסר וא"ו וחבריה דויקהל ומסיר עליה תרין וחסר כלומר חסר וא"ו.

הללאת. למ"ד ראשונה דגושה והשניה רפה.

פסוק י
הקיצנה בחברת וחמשים. בתיקון ס"ת ישן הקיצנה במפתח הקיצונה ע"כ והעיקר כמו שמסר הרמ"ה ז"לש הקיצונה במחברת השנית דועשית ללאת תכלת על שפת מלא דמל' מלא יו"ד ומלא וא"ו כתיב וחבריה דויקהל דכותיה ויעש ללאת תכלת על שפת וגו' היריעה הקיצונה במחברת השנית הלין ב' מלאים דמלאים ושארא מלא יו"ד וחסר וא"ו כתיב ע"כ. וגם במס"ג נמסר על אלו השני' ב' מלא והסימן שנמסר במקרא גדולה קדמאה הקיצונה במחברת וכו' לאו לענין חסר ומלא ממלות הקיצונה איתמר אלא מענין במחברת או בחברת קא מסיר.

פסוק יד
מאדמים. האל"ף בקמץ לבד.

מלמעלה. כל מלמעלה רפי למ"ד וכל מלמטה דגש.

פסוק טו
הקרשים. הקו"ף דגושה.

פסוק כד
על ראשו אל הטבעת. ובפ' ויקהל אל ראשו. בפ' תרומה ואת טבעתיהם ובויקהל ואת טבעותם.

פסוק כו
ועשית בריחם. סי' קדמאה דועשית לקרשי צלע המשכן האחד תניינ' דויעש לקרשי צלע המשכן האחת וחד פסוק סימן להון וישלכהו באחד ההרים או באחת הגאיות (מלכים ב' ב').

פסוק כט
ואת הקרשים. הוא"ו בגעיא.

פסוק ל
והקמת. במסורת ב' חסר וא"ו וחבריה והקמת לך אבנים ואית דמסרי עליה דקדמאה תרין חד חסר וחד מלא ולא מסיימי ושיבושא הוא דתרוויהו בנוסחי דיקי חסרים כתיב הרמ"ה ז"ל.

הראית. הה"א בקמץ לבד והוא חטוף.

פסוק לא
מעשה חשב יעשה. ב' סבירין תעשה כמ"ש לעיל סוף סימן כ"ה.

פסוק לג
הקרסים. הקו"ף דגושה.

והבדילה. מלרע שלא כמשפט והדלי"ת דגושה.

לכם. הלמ"ד בקמ"ץ.

פסוק לה
צלע המשכן. הצד"י בסגול.

פסוק לו
וארגמן. הגימ"ל דגושה.

פסוק לז
ועשית למסך. תילים פרש ענן לְמסך רפי והדין דתרומה לַמּסך דגש.

אדני. בלא מקף.