מנחת שי, שמות פרק לב
פסוק א
כי בשש. חסר וא"ו רמז למה שאמרו בשבת פ' ר' עקיבא וב
שמות רבה פרשה מ"א וב
ירושלמי פ' ד' דתענית שהגיע זמן שש שעות ולא ירד ובמסורת בשש ב' וסימן משה. סיסרא. וב
בראשית רבה סוף פרשת י"ח אמר ר' אליעזר שלשה הן שלא המתינו בשלותן שש שעות ואלו הן אדם וישראל וסיסרא. אדם שנאמר ולא יתבששו לא באו שש שעות והוא בשלותו. וישראל שנאמר וירא העם כי בשש משה כי באו שש שעות ולא בא משה. סיסרא שנאמר מדוע בשש רכבו לבא בכל יום היה למוד לבא בשלש שעות בארבע שעות ועכשיו באו שש שעות ולא בא. ועיין
יפה תואר שם סימן י"ח ובתיקוני ה
זוהר תיקונא תליסר דף כ"ד.
מה היה לו. עיין מה שאכתוב בפרשת נצבים בס"ד אצל מה חרי.
פסוק ג
באזניהם. הבי"ת דגושה והנו"ן בצירי.
פסוק ו
ממחרת. מ"ם שניה בלא גלגל בס"ס.
ושתו. כתוב במקרא גדולה יש ספרים ושתה בה"א וכן העתיק
מנחת כהן אך בכל ספרים מדוייקים כתוב בוא"ו וכ"כ בהעתק
הללי ובמסורת שתה ג' כתיב ה"א וסימנם אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה (שמואל א') צפה הצפית (ישעיה כ"א) אשר אין משפטם לשתת (ירמיה מ"ט) גם
הרמ"ה ז"ל כתב בהדיא לאכל ושתו ויקמו לצחק וא"ו כתיב בסוף תיבותא והאי דאצטריכנא ליה משום דבעלמא בשאר קריא בה"א.
לצחק. החי"ת בצירי.
פסוק ז
העלית. קדמאה בצירי תניינא בחירק.
פסוק ט
ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה. כתוב ב
סמ"ג הל' תפלה אנו קורים ויחל ע"פ
מסכת סופרים אע"פ שהוא לסוף שני פסוקים מן הפרשה ע"כ. וכן במרדכי ריש פ' הקורא את המגלה עומד תימא לר"י על מנהגנו שאנו קורים בתעניות ויחל והראשון מתחיל שם והוא לסוף שני פסוקים מפרשה שלמעלה והא אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים וכו'. ובספרים המדוייקים שאצלנו וגם בס' ה
רמב"ם ז"ל אין כאן שום הפסק פרשה האמנם מצאתי כתוב בס' תגי שיש כאן פ' סתומה. וכתב בספר מטה משה סימן תשמ"ט שנשאל על זה גדול בדורו מהר"י מולן והשיב דכמה פסקי פרשיות יש בס"ת של צרפתים דלא כ
רמב"ם ע"כ. ועיין עוד בש"ת מהר"ר יודא מינץ סימן (ח) מ'.
פסוק י
גדול. הגימ"ל דגושה וכן חברו.
פסוק יא
ויחל. דעת
התוספות שיש הפסק פרשה שני פסוקים קודם פסוק ויחל וכן שני פסוקים קודם פסוק והקרבתם דפסח בפרשת פנחס וכ"כ האגודה והמרדכי בשמם פרק הקורא את המגלה עומד ולא נמצא כן בספרים שלנו. ולתיקוני כמהר"ר שמואל דיל וויקיו כתוב ואפשר שהספרים שלהם היו עשויין כתיקון ר"ת ז"ל שלדעתו בויאמר ה' אל משה ראיתי יש שם פרשה וכן נמצא בהעתק ס"ת ישן פרשה סתומה עכ"ל.
פסוק יב
להרג אתם בהרים. חסר וא"ו כתיב ודכותא ויבקש להרג את משה פ' שמות הלין תרין בנוסחי דיקי חסרים עד כאן לשון
הרמ"ה ז"ל וכן במ"ג להרוג ד' מלאים בלישנא וכו' ואין שנים אלו מהם.
מחרון. מלא וא"ו בכל ספרים מדוייקים וכ"כ
הרמ"ה ז"ל תשלם חרנך חסר וא"ו כתיב. שוב מחרון אפך מלא וא"ו כתיב. וכל לישנא דחרון באורייתא דכותיה מלא.
פסוק יג
את זרעכם. במאריך ובמקף וכן הוא לב"א.
זרעכם. הזי"ן בלא קדמא. ככוכבי. בכל ספרים מדוייקים מלא וא"ו וכ"כ
הרמ"ה ז"ל ואת הכוכבים דבראשית מלא דמלא כתיב מלא וא"ו ויו"ד וכל כוכבים באורייתא דכותא מלא דמלא ככוכבי השמים דכי ברך אברכך מלא וא"ו כתיב וכל אורייתא דכותא מלא. דרך כוכב מיעקב מלא וא"ו כתיב.
הזאת. הזי"ן דגושה.
פסוק יז
ברעה. ברעו קרי ונכתב ברעה בה"א כמד"א ברעה הוציאם. עיין עוד ב
זוהר ריש פ' ויקהל.
במחנה. הבי"ת דגושה.
פסוק יט
ומחלת. חסר דחסר עיין
ריקאנטי ומה שפי' עליו
בעל אור יקרות.
מידו. מידיו קרי וכן נמסר במסורת וב
הרמ"ה ז"ל והכתיב רומז למה שכתוב ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל זו שבירת הלוחות וכן אמרו במדרש לקחם בידו א' והשליכם בכעס ואהרן ושבעים זקנים תפשו בידו שלא ישליכם ולא יכולו ואמר הקב"ה תבורך יד חזקה כזאת היינו דכתיב ולכל היד החזקה. ובדברי רז"ל כי פרחו האותיות ולכן חסר יו"ד ונשארו שתי ידיו חלושות כיד אחת ואמרו חז"ל כי נשארו כבדות כי קדושת האותיות היתה נושאת אותם וכמו שאמרו בארון נושאין נושא. עצמו לא כ"ש.
פסוק כה
בקמיהם. כתוב בביאורי מהר"ר אייזק שטיין על מצות עשה מה
סמ"ג בהלכות ס"ת זל"ש.
מצאתי לשמצה בקמיהם העמדים על הפקדים פ' נשא הסופרים מגיעי' הרגל בב' הקופי"ן הללו כזה ק קבלה איש מפי איש ע"כ וכן בתיקון ס"ת ישן. ובספר תאגי נכתב עליהם ב' קופי"ן צריכות ליגע ולא מזייני גם במסורת הדפוס כתוב ב' קופי"ן דבוקים בתורה בקמיהם הם העמדים על הפקדים עד כאן לשונו. ולא נהגו כן סופרי עירנו גם לא נמצא זה בספרים כתיבת יד הקדמונים ובריש מסרה רבתא כתוב שקו"ף לשמצה בקמיהם זעירא ולא כן בסמורת כ"י.
פסוק כח
כשלשת אלפי איש. חד מן ד' דסבירין אלפים.
פסוק ל
ממחרת. מ"ם שניה בלא גלגל בס"ס.
פסוק לא
אנא. עיין מ"ש בסוף פרשת ויחי.
גדלה. הגימ"ל רפה.
פסוק לד
דברתי לך. זקף קטן בלמ"ד.
פקדי. הפ"א בקמץ לבד והוא חטוף.
ופקדתי עלהם. בהעתק
הללי עליהם
ירושלמי עלהם ואומר המסורה י"ג חסרים בתורה עכ"ל. וכן הוא חסר בספרים מדוייקים שהוא חד מן י"ג חסרים וסימנהון נמסר במסורה גדולה פרשת ויגש וכ
הרמ"ה ז"ל.