מנחת שי, שמות פרק לז
פסוק ג
על צלעו האחת. על במקף לא ביתיב.
צלעו. בפשט לא בגלגל.
פסוק ח
כרוב אחד. כן הוא בספרים כ"י.
קצוותו. קצותיו קרי וכן חבירו שבפ' פקודי תרוייהו כתיבין תרין ווי"ן באמצע תיבותא והם מן י"ג מלין דכתיבין תרין ווי"ן עפ"י המסורת וסימן נמסר במ"ג פרשת פקודי ושניהם חסרים יו"ד אחר התי"ו ועיין ג"כ מ"ש בריש פרשת תצוה.
פסוק ט
למעלה. העי"ן בשוא לבדו.
סככים. הכ"ף בשוא לבדו כפי דרכנו.
אל הכפרת. קדמא באל"ף.
היו פני. כתב ה
רשב"א וזל"ש כתבת שיש בס"ת בין בפרשת תרומה בין בפרשת ויקהל יהיו פני הכרובים. ובמקצת ספרים כתוב בפרשת תרומה יהיו ובפרשת ויקהל היו כך כתוב בספרינו בפ' תרומה שהוא צואה כתוב יהיו ובפרשת ויקהל שהוא ענין העשייה כתוב היו.
פסוק טז
על השלחן. על במאריך ובמקף.
ואת מנקיתיו. בס"ס האל"ף בצירי ובפשט לא במקף.
ואת הקשות. במקף לא בקדמא.
הקשות. בוא"ו א' לבד בכל ספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים וקדמא בה"א וכ"כ
הרמ"ה ז"ל ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו דשולחן קדמאה מלא וא"ו ומלא יו"ד כתיב ואת הקשות דויקהל חד וא"ו כתיב וחסר וא"ו תניין ואת קשות הנסך דמדבר מלא וא"ו כתיב.
פסוק יט
שלשה גבעים משקדים. זה הראשון בלבד בגעיא בספרים כ"י ובדפוס ישן וכמ"ש בפ' תרומה.
בקנה האחד. הבי"ת בפתח בקנה אחד הבי"ת בשוא ועיין הסי' שמסרתי בפ' תרומה.
פסוק כה
קמתו. בלא גלגל.
פסוק כז
על שני. בלא מקף באמצע.