פסוק ז
תבן לעם. בשש נקודות.

כתמול. מלא וכן הוא בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים כחברו שבסמוך.
ומדפיס המסורת טעה כמ"ש בפ' ויצא סימן ל"א. גם בעל מנחת כהן נשתבש בכל המקומות. וכבר הארכתי שם כל הצורך.

וקששו. השי"ן בשוא לבדו.

פסוק ט
ויעשו בה. הבי"ת רפה.

פסוק יד
שמו עלהם. חסר יו"ד ע"פ המסורת. וכן כתב בעל מנחת כהן וסימן נמסר במסורה גדולה פרשת ויגש וכן כתב הרמ"ה ז"ל.

פסוק טו
ויצעקו אל פרעה. הפ"א דגושה.

למה תעשה כה. טעם תרין חוטרין אף על פי שיש לו נעימה כמו התביר אינו מפסיק לפי שהוא נקשר ומתגלגל עם התיבה שאחריו.

פסוק טז
וחטאת עמך. לית ורפי.

פסוק כב
למה הרעתה. המ"ם רפה.

הרעתה. בהעתק הללי הרעתה ירושלמי הרעת חסרה עכ"ל. ובכל ספרים שלנו ה"א בסוף תיבה. ולשון המאירי הרעתה חסר וא"ו וה"א לבסוף וכ"כ הרמ"ה וספר שמן ששון. עוד מצאתי מסרה כ"י ז"ל. הרעתה ג' חד כתיב הרעתה וחד כתיב הרעת וחד כתיב הרעות דוישב הרעתה כתיב לעבדך פ' בהעלתך הרעת כתיב להמית את (מלכים א' י"ז) הרעות כתיב ע"כ. וכן במלכים ובפרשת בהעלתך נמסר ג' ומשתניין באתיהון. וכן מסר הרמ"ה ז"ל למה הרעתה לית חסר דחסר כתיב חסר יו"ד וחסר וא"ו ודכותיה הרעתם אשר עשיתם וחד בלישנא חסר דחסר דכותא בענין אחרים וסימן והרעתם בחצצרות. למה הרעתה לעם הזה חסר יו"ד וחסר וא"ו ומלא ה"א בסוף תבותא וחד חסר דחסר למה הרעת לעבדך חסר יו"ד וחסר וא"ו וחסר ה"א כתיב ולא הרעתי את אחד מהם חסר דחסר כתיב חסר יו"ד וחסר וא"ו עכ"ל.

הזה. בדגש.