פסוק א
ויאמר ראה נתתיך. פרשה פתוחה.

פסוק ב
אתה תדבר. כתב בעל אור תורה שהתי"ו רפה. וכן ראיתי בספרים מדוייקים כתיבת יד אכן בספר אחר כ"י דגושה. וחילוף כזה ראיתי בספרים על אל תרבו תדברו (שמואל א' ב') נפש ברכה תדשן (משלי י"א). ולפי דעת רוב המדקדקים בכלל שתי אותיות בג"ד כפ"ת ממוצא אחד והראשונה בשוא סמוכה לאהו"י משפטה להדגש כמ"ש בכללי בג"ד כפ"ת דסמוך ליהו"א. ורד"ק בס' מכלול דרך אחרת אתו בכלל זה ורצה לחלק בין אות לאות וגם כי נבוכים דבריו וקשיין אהדדי למי שמעיין בהם סוף לשונו מוכיח שתוי"ן כאלו דינן להדגש שעל מלת דתבריא (דניאל ג') כתב שהוא דגש ומנאו עם היוצאים מהכלל ואח"כ אמר אפשר שהוא מהכלל שזכרנו שהם שתי אותיות בג"ד כפ"ת בתחלת התיבה אבל לא זכרנו אותו בתוך הכלל לפי שאין אות הראשונה אות שמוש כמו אותם שזכרנו עכ"ל. ותי"ו זה שהיא שמושית נכון שתדגש. עוד כתב שקשה היא קריאת הדל"ת רפה סמוך לתי"ו רפה לפיכך הדגישו הדל"ת של דתבריא עכ"ל. וה"ה הכא דתרוויהו חד טעמא נינהו. ויען רבו הספרים הרפויים על הדגושים במלות אלו שכתבנו וכן תשב באחיך תדבר (תילים ן') ודומיהן בתרייהו אזלינן וכמו שהורה זקן בעל אור תורה. ועיין מה שכתבתי בסוף פרשת חיי שרה גבי ובני דדן ובפרשת כי תצא על לא תתעב ובמלכים א' כ"ב ותילים נ"ד ואיוב ל"ט.

פסוק ג
והרביתי. בתיקון ספר תורה ישן והרביתי במפתח הגיה והרבתי ע"כ. והרמ"ה כתב והרביתי אתו דולישמעאל שמעתיך מלא יו"ד כתיב וכל אורייתא דכותיה.

פסוק ה
את בני ישראל מתוכם. בני ישראל במקף במקצת ספרים.

פסוק י
ויהי לתנין. נו"ן דגושה.

פסוק יד
לשלח העם. לית דמטעין ביה דסבירין לשלח את העם.

פסוק טז
ואמרת אליו. בס"ס אליו ברביע.

פסוק יז
ונהפכו. הה"א בסגול חזקוני.

פסוק יח
ונלאו מצרים לשתות. לשתות מלא בהעתק הללי ובספרים מדוייקים כ"י ובדפוסים ראשונים כי אין זה מהארבעה חסריס שמסרסי בפ' חיי שרה והמדפיס נשתבש.

פסוק יט
ויאמר ד' אמר אל אהרן קח את מטך. פרשה סתומה.

פסוק כד
ויחפרו כל מצרים. הכ"ף רפה.

פסוק כז
בצפרדעים. הצפרדעים במסורת כל עניינא צד"י רפה במ"א דגש ותעל הצפרדע וכן כתב רד"ק במכלול דף נ"א ולוית חן פ' י"ט מהשער הראשון.

פסוק כח
ובמשארותיך. בהעתק הללי ובמשארותיך ירושלמי ובמשארתיך חסר וא"ו עכ"ל ובכל הספרים מלא ונמסר עליו לית ומלא וכ"כ הרמ"ה ז"ל על זה מלא דמלא כתיב מלא וא"ו ויו"ד משארתם צררות חסר וא"ו כתיב תשביתו שאר מבתיכם חסר וא"ו כתיב וכל שאר באורייתא דכותא.

פסוק כט
ובכה. מלא ה"א בסוף תיבותא ושאר אורייתא חסר וכתב רבינו בחיי כי תוספת הה"א ללמדך שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצריים במצרים היתה של חמש מכות.

ובעמך. ומאריך בוא"ו.