ומשה יקח את האהל -
כתיב: וישמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע?

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
שמע שחשדוהו מאשת איש, שנאמר: ויקנאו למשה במחנה, מלמד, שכל אחד ואחד קנא לאשתו ממשה, שנאמר: ומשה יקח את האהל.

והיה כל מבקש ה' -
מלמד, שכל מי שרואה פני זקן כאילו מקבל פני שכינה.

ומשה יקח את האהל -
אמר מנודה לרב מנודה לתלמיד.
א"ל הקב"ה: תרתין אפין מרתחין! חזור בך והכנס למחנה, שנאמר: ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. איני יודע מקרא זה מהו?
כשהוא אומר: ושב אל המחנה, מלמד, שהתיר לו נדרו והכניס את האהל למחנה.

והביטו אחרי משה -
רבי אמי ורבי יצחק,
חד אמר:
לגנאי.

וחד אמר:
לשבח.

אמר רבי אבדימי דמן חיפה:
חכם עובר - עומד מלפניו (מלא עיניו) [ד' אמות], וכיון שעבר יושב.
אב בית דין עובר - עומד מלפניו מלא עיניו, וכיון שעבר ארבע אמות יושב.
נשיא עובר - עומד מלפניו מלא עיניו, ואינו יושב עד שישב במקומו, שנאמר: והביטו אחרי משה וגו'.

חד אמר:
לגנאי, חמו שקיה חמו כרעיה, אכול הוא מיהודאי ושתי מיהודאי.

וחד אמר:
לשבח - מיחמי צדיקא מיזכי.

ומשה יקח את האהל -
ריש לקיש אמר:
כשראה משה שאבדו מתנה טובה, אף הוא כעס עליהם, שנאמר: ומשה יקח את האהל.
כמה היה רחוק?
מיל, שנאמר: אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה.

משל למלך שהיה לו לגיון אחד, מרדו במלך.
מה עשה שר צבא שלו?
נטל סגנון של מלך וברח.
כך משה נטל את המשכן והלך לו.

והיה כל מבקש ה' -
כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא מבקש ה' - אפילו המלאכים והשרפים הגדודים היו מבקשים אותו ליטול ממנו רשות לצאת. אומרים אלו לאלו: הוא במשכנו של משה.
חמה ולבנה מבקשים ליטול רשות לצאת לעולם, הולכין למשכן, והיה כל מבקש ה'.

והיה כצאת משה האהלה -
היו עומדים על הצדדין ומכבדין אותו, ואומרים: אשרי יולדתו של משה!
מה היא רואה בו?
והיה כבוא משה האהלה ירד עמוד הענן - היו יודעין שהשכינה נגלית על משה.
וקם כל העם - א"ל הקב"ה: משה, שוב אל המחנה.
אמר לו: איני חוזר.
אמר לו הקב"ה: הוי יודע שיהושע במשכן.

משל למה הדבר דומה?
למטרוניתא שקצפה על המלך ויצאה לה חוץ מפלטין. והיתה מגדלת יתומה אחת בפלטין.
שלח המלך אחר המטרוניתא א"ל: שובי לפלטין! ולא בקשה לחזור.
א"ל: אני אומר ליך שתשובי ואין את מבקשת, הוי יודעת, שהיתומה נתונה בפלטין.
כך ודבר ה' אל משה פנים אל פנים.
אמר לו: שוב אל המחנה ולא היה מבקש לחזור, חייך, יהושע באהל מועד.
אמר לו: רבונו של עולם, לא בשבילך כעסתי עליהם?!
ראה אתה אומר אלי - ראה שאין אתה יכול להניח אותם.
אמר לו הקב"ה: כבר אמרתי לך: ושלחתי לפניך מלאך!
אמר לו משה: למלאך אתה מוסרני?! אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה.

הודיעני נא את דרכך -
משל לרופא שהיה לו תלמיד ולמדו כל מיני רפואות חוץ ממכת מלניא.
א"ל: רבי כל רפואות גלית לי חוץ ממכת מלניא.
כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הודיעני נא את דרכך והודיעו, שנאמר: יודיע דרכיו למשה.

הראני נא את כבודך -
הראני מדה שאתה מנהיג בה העולם.
אמר לו: אין את יכול לעמוד על מדותי.

פני ילכו והניחותי לך -
אמר רבי יוחנן משם רבי יוסי:
מאי דכתיב: פני ילכו והניחותי לך?
אמר לו הקב"ה למשה: המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך, מכאן שאין מרצין לאדם בשעת כעסו.

אם אין פניך הולכים -
(כתוב לעיל ברמז ש"מ).

ונפלינו אני ועמך -
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי:
שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו:
בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר: הלוא בלכתך עמנו.
בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו, שנאמר: ונפלינו אני ועמך.
בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו, שנאמר: הודיעני נא את דרכך.
אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו יש רשע ורע לו?
אמר לו: צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק,
צדיק ורע לו - צדיק בן רשע,
רשע וטוב לו - רשע בן צדיק,
רשע ורע לו - רשע בן רשע.
איני, והכתיב: פוקד עון אבות על בנים.
וכתיב: לא יומתו אבות על בנים.
לא קשיא, הא באוחזין מעשה אבותיהן בידיהן, הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהן בידיהן. אלא הכי קאמר: צדיק וטוב לו - זה צדיק גמור,
צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור וכו'.

ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר:
ב' נתנו לו ואחת לא נתנו [לו] (לא) שנאמר: וחנותי את אשר אחון - אף על פי שאינו הגון ורחמתי וגו' אפילו אינו הגון.

ויאמר הנה מקום אתי -
אמר רבי יוסי בן חלפתא:
הנה אני במקום הזה אין כתיב כאן אלא הנה מקום אתי וגו' - מקומי טפל לי ואיני טפל למקומי.

ויאמר אני אעביר כל טובי -
כל טובי - זה מדת הטוב ומדת פורענות.

וחנותי את אשר אחון.
באותה שעה הראה לו הקב"ה כל האוצרות של מתן שכר שמתוקנות לצדיקים.
אמר לפניו: רבונו של עולם, האוצר הזה של מי הוא?
אמר לו: של עושי צדקה.
וזה של מי?
של מכלכלי יתומים. וכן כל אוצר ואוצר.
עד שראה אוצר אחד אמר לו: זה של מי הוא?
אמר לו: מי שיש לו - אני נותן לו משכרו, ומי שאין לו - אני עושה עמו חנם, שנאמר: וחנותי את אשר אחון - אשר נחון אין כתיב כאן, אלא אחון.

ויאמר לא תוכל לראות את פני -
בקש משה לעמוד על מתן שכרן של מצות ועל שלוותן של רשעים.
אמר לו הקב"ה: לא תוכל וגו' - ואין הלשון הזה אלא לשון שלותן של רשעים, שנאמר: ומשלם לשונאיו אל פניו.
אמר לו הקב"ה: והסירותי את כפי - בעולם הזה אני מראה לך מתן שכרם של יראים, ולעולם הבא אני מראה לצדיקים הטוב שהוא צפון להם.
אמר דוד: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.

ויאמר לא תוכל לראות את פני -
אמר ליה הקב"ה למשה: כשרציתי - לא רצית ועכשיו אתה רוצה - אין אני רוצה.

ופליגא דרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
בשכר שלש זכה לשלש:
בשכר ויסתר משה פניו
זכה לקלסתר פנים,

בשכר כי ירא
זכה וייראו מגשת אליו,

בשכר מהביט,
ותמונת ה' יביט.

והסירותי את כפי וראית את אחורי -
מלמד, שהראה לו הקב"ה קשר של תפלין.

כי לא יראני האדם וחי -
אמר רבי יוחנן:
אלמלא נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית, לא היו יכולין לעמוד במערה מפני האורה.

שאל אנדרינוס קיסר לרבי יהושע:
א"ל: יש אדון לעולם?
אמר ליה: וכי עולם של הפקר הוא?
אמר לו: ומי ברא שמים וארץ?
אמר לו: הקב"ה, שנאמר: בראשית ברא וגו',
אמר לו: ולמה אינו נגלה ב' פעמים בשנה, כדי שיראו הבריות ותהא אימתו עליהן?
א"ל: לפי שאין העולם יכול לעמוד בזיוו, שנאמר: כי לא יראני האדם וחי.
א"ל: אם אינך מראה איני מאמינך.
לחצי היום העמידן כנגד השמש.
אמר לו: הסתכל בשמש ואתה רואהו.
אמר לו: ומי יכול להסתכל בשמש?
אמר לו: ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, ומה השמש שהוא אחד מאלף אלפים ורבוא רבון ממשמשין שמשמשין לפניו אין כל בריה יכולה להסתכל בו, הקב"ה שזיוו מלא עולם על אחת כמה וכמה!
ואימתי הוא מגלה כבודו?
כשיאבדו אלילים מן העולם, שנאמר: והאלילים כליל יחלוף ואחר כך ונשגב ה' לבדו.
ואומר: ונגלה כבוד ה' וגו'.
אין הנפש יוצאה מן הגוף עד שתראה פני השכינה, שנאמר: כי לא יראני האדם וחי.

הנה מקום אתי -
(כתוב ברמז קי"ז).