ויעש בצלאל את הארון -
זה שאמר הכתוב: פתח דבריך יאיר.
כשבקש הקב"ה לבנות את העולם נתעטף באורה וברא את עולמו, שנאמר: עוטה אור כשלמה ואחר כך נוטה שמים כיריעה.
מן הקב"ה למדו הצדיקים שיהו מתחילין באורה.
כשאמר הקב"ה למשה: ועשו לי מקדש.
אמר משה לבצלאל: פתח תחלה במלאכת הארון. ויעש בצלאל את הארון.
תן לחכם ויחכם עוד - זה בצלאל.
בשעה שאמר לו משה לבצלאל: עשה משכן.
אמר בצלאל: לְמָה הוא המשכן?
אמר ליה: להשרות שכינה בתוכו וללמד לישראל תורה.
אמר בצלאל: והיכן התורה נתונה?
אמר ליה: משאנו עושין משכן נעשה ארון, והוא התחיל בארון, שנאמר: ויעש בצלאל את הארון.

אמר רב יהודה:
שלש ארונות עשה בצלאל:
אמצעי של עץ תשעה,
פנימי של זהב שמונה,
חיצון של זהב עשרה ומשהו.

והא תניא: אחד עשר ומשהו?
הא למאן דאמר יש בעביו טפח,
הא למאן דאמר אין בעביו טפח.
מאי משהו?
זֵר.

אמר רבי יוחנן:
שלשה זרין הן:
של מזבח,
של ארון,
של שלחן,
של שלחן זכה דוד ונטלו,
של מזבח זכה אהרן ונטלו,
של ארון מונח כל הרוצה ליקח יבא ויקח.
שמא תאמר פחות שבהן היה?
תלמוד לומר: בי מלכים ימלוכו.

רבי יוחנן רמי:
כתיב זָר וקרינן זֵיר
זכה - נעשה לו זֵיר.
לא זכה - נעשה זָרָה הימנו.

מבית ומחוץ תצפנו -
אמר רבא:
כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו - אינו תלמיד חכם.

הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים המוקפת גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה בשבת.

מנא הני מילי?

אמר רב יהודה:
אמר קרא: ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים.
אמרה תורה: טול חמשים וסבב חמשים.
פשטיה דקרא במאי כתיב?

אמר אביי:
העמד המשכן על שפת (עשרים) [חמישים] כדי שיהא חמשים אמה לפניו ועשרים אמה לכל רוח ורוח.
אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה.
מנא הני מילי?

אמר רב יהודה:
אמר קרא: ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים.
אמרה תורה: בחבל של חמשים אמה מדוֹד.
האי מיבעי ליה ליטול חמשים ולסבב חמשים?
אם כן לימא קרא חמשים (וחמשים מאי) [מאי חמשים] בחמשים?
שמע מינה תרתי.