ויביאו את המשכן אל משה -
זה שאמר הכתוב: תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק - מדבר במשה.
בשעה שאמר לו הקב"ה לעשות משכן, מיד אמר להם: קחו מאתכם תרומה לה' והיה משה עסוק במשכן, שלשה חדשים עשו אותו קפלו אותו. והיו מתלוצצים עליו ואומרים: הרי נעשה המשכן! לא היה אומר שהוא משרה שכינתו אצלנו?!
והקדוש ברוך הוא נתכוון שיעמיד המשכן בחדש שנתבשר אברהם אבינו ביצחק. לא עשה, אלא כיון שהגיע החודש, אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן וגו' - אותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: תאלמנה שפתי שקר - אותן שהיו מתלוצצין אחר המשכן התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד ואחד במלאכתו, שנאמר: ויביאו את המשכן. הדא הוא דכתיב: עוז והדר לבושה - זה משה. ומשה לא ידע כי קרן וגו'.
ותשחק - אלו לצני הדור שיהו מתלוצצים אחר משה, לומר: אפשר שהשכינה שורה על מעשה ידיו של משה?!
לא עשה, אלא כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא להקים את המשכן, התחיל שוחק עליהם - ותשחק ליום אחרון.
אמר להם: הביאו שנקים את המשכן.
התחילו כל אחד ואחד טוענים ובאים אצלו.
כמה חכמים היו שם ולא היו יכולין להקים את המשכן?
אמר שלמה: רבות בנות עשו חיל.
למה?
עשו את המשכן ולא היו יודעין ליישב אותו.
מה עשו?
כל אחד ואחד נטל מלאכתו והלך אצל משה, ואמר: הרי קרסים! הרי קרשים! הרי בריחים! ושרתה רוח הקדש על משה והקים את המשכן.
ולא תאמר: משה, אלא המשכן מעצמו עמד, שנאמר: הוקם המשכן.
ולא תאמר המשכן, אלא אפילו בית עולמים, אילולי שגזר הקדוש ברוך הוא לא שלמה ולא כל ישראל היו בונין אותו.
מנין?
שכך אמר דוד: אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו.
לפיכך, במעשה נסים הוקם המשכן. כיון שהוקם התחילו כל ישראל שמחים, שנאמר: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה - במלך שהשלום שלו, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
בעטרה שעטרה לו אמו - והוא קורא למשכן עטרה.
מה עטרה הזו מצוירת,
כן היה המשכן מצוייר בתכלת וארגמן.

שעטרה לו אמו –
אמר רבי יצחק:
חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה! והוא אומר בעטרה?!

רבי שמעון בן יוחאי שאל לרבי אליעזר ברבי יוסי:
אמר ליה: אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו?
אמר ליה: כך אמר אבא: משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר מדאי -
לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי,
לא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי,
לא זז מחבבה עד שקרא אותה בתי,
כך חבב הקדוש ברוך הוא את ישראל וקרא אותם בת, שנאמר: שמעי בת וראי.
לא זז מחבבם עד שקרא אותם אחותי, שנאמר: אחותי רעיתי.
לא זז מחבבם עד שקרא אותם אמי, שנאמר: שמעו אלי עמי וּלְאֻמִי וּלְאִמִי כתיב.
עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, ואמר: אילולי לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיו.

ביום חתונתו -
על הים,

וביום שמחת לבו –
בירושלים.

דבר אחר:
ביום חתונתו - בסיני,
וביום שמחת לבו – במלואים.

אמר דוד:
יפה נוף משוש כל הארץ - כתאנה שהיא צרה מלמטה ורחבה למעלה, שנאמר: ורחבה ונסבה למעלה למעלה.

יפה נוף –
רבי לוי אמר:
נאה היא לעצמה שהיא מניפה לאומות העולם, שנאמר: להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים.

דבר אחר:
מהו יפה נוף?
בהניפתה, שנאמר: וינף אהרן והניף את העומר.

משוש כל הארץ –
אמר רבי יונתן בן אלעזר:
מעשה היה בפרקמטוט אחד שהלך לארץ ישראל למכור פלפלין.
הלך וישב לו, ולא מכר.
אמר: זו היא שאמרו משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון?!
לשעה אחת מכר וכל פרקמטיא שהיה בידו.
אמר: ודאי זו היא משוש כל הארץ, וכל השבח הזה בשביל שהיא קרית מלך רב.
משחרבה ירושלים ערבה כל שמחה גלה משוש כל הארץ.

מהו ערבה?
חשכת, קבלת, כמא דאת אמר: ויהי ערב.
בעולם הזה שבת משוש כל הארץ, כשישוב הקדוש ברוך הוא ויבנה ירושלים, הוא מחזיר את השמחה, שנאמר: לא כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה.

ויברך אותם משה -
אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם.

רבי יוסי אומר:
כך אמר להם: ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם וגו' ויברך אתכם וגו'.
אמר להם: כדרך שזכיתם במעשה המשכן תזכו לבנות לכם את בית עולמים שבתוכו עתידה שכינה לשרות שנאמר: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.