ילקוט שמעוני, שמות פרק ח
המשך סימן קפג
ותעל הצפרדע -
ר' עקיבא אומר:
צפרדע אחת הייתה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים.
א"ל רבי אלעזר בן עזריה:
עקיבא, מה לך אצל אגדה?
כלך מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות.
צפרדע אחת הייתה, שרקה להם והם באו.
בתי השיש ובתי הפספסים שלהם, מה היו עושים?
הצפרדעים היו בוקעות ועולות לתוכן, שנאמר:
ותעל הצפרדע.
והן אומרים: אנו שלוחין של מי שאמר והיה העולם, והיה השיש והפספסים מתבקע מלפניהם. וזה אחד מן הדברים שהשליט הקב"ה רך בְּקָשֶׁה. ועכברים של פלשתים יושב על ספסל של נחושת, ומבקע הספסל, והוא עולה ושומט את בני מעיו. וכן הצרעות - היו נמנים במערות ונותנין אבנים בפתח המערה, והאבן מתבקעה מן הצרעה. והאבן שמת בה גלית,
ותטבע האבן במצחו וחץ נעמן שהכה את אחאב ונכנס לתוך השריון. ושורשי תאנה - שהן רכין ובוקעין בצור, והשמיר - שהוא בוקע האבן.
קחו לכם מלא חפניכם -
(כתוב ברמז ח).