[רש"י: (כח) ואת פארי המגבעות – תפארת [י] המגבעות, המגבעות המפוארות:]

אות י
הוכרח לפירוש זה כדי שלא נטעה לומר כי פארי מלשון מסעף פארה במערצה (ישעיה י). לכן פירש שהוא תפארת המגבעות ופארי שם רבים מן פאר שפירושו פארים ואמר מפוארים שאם לא היו המגבעות ההם מפוארים לא היו להם פארים, ולא היה אומר פארי המגבעות (רא"ם).

[רש"י: (לב) ויעשו בני ישראל - את המלאכה [כ] ככל אשר ציווה ה' וגו':]

אות כ
הוסיף מלת המלאכה דהא כבר כתיב ותכל כל עבודת משכן, אם כן בודאי כבר עשו את המלאכה אם כן מאי ויעשו וגו' לכך פירש המלאכה ככל וגו' כלומר לא שינו המלאכה אלא עשו ככל אשר צוה ה' את משה.

[רש"י: (לג) ויביאו את המשכן וגו' - שלא היו יכולין [ל] להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו.
אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: איך אפשר הקמתו על ידי אדם?
אמר לו: עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ יז) הוקם המשכן, הוקם מאליו. מדרש רבי תנחומא:]

אות ל
דאם לא כן לא היה להם להביא איברים איברים, כי דרך האומנים שמקימים את הבית ואחר כך מראין את בניינם. ועל זה פירש מפני שלא היו יכולין להקימו. ותו קשה לרש"י, והא שבעת המסעות בכל מסע ומסע היו מקימים אותו אם כן היה לו גם כן עכשיו להקימו. ועל זה פירש ולפי וכו', והוקם על ידי משה בפעם ראשונה מאליו ומן היום ההוא והלאה נזקף מאליו על ידי המקימין אותו בכל מסע. (נחלת יעקב) כאן משמע דגם משה הקים על פי הנס, אבל בבכורות (דף נ"ז) ובשבת (דף צ"ב) ובבכורות ((מ"ד))ונדרים((ל"ח)) משמע דמשה היה גבוה עשר אמות לכך היה לו כח להקימו.

[רש"י: (מג) ויברך אותם משה - אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם.
(תהילים צ יז) ויהי [מ] נועם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו וגו', והוא אחד מאחד עשר [נ] מזמורים שבתפילה למשה.]

אות מ
דקשה לרש"י מאי ברכה בירך אותם? לכן פירש ברכת ויהי נועם שהיא ברכה שתיקן משה על השלמת בנין הבית וק"ל.

אות נ
(נחלת יעקב) נראה דהוצרך לראיה, לפי שבתורת כהנים ריש פרשת שמיני אמר שהם אמרו לו ויהי נועם וכו' וכן הוא בילקוט.