הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך
זה שאמר הכתוב: ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גויים ואומר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובי (ירמ' ג יט).

איך אשיתך בבנים?
אמר רבי אלעזר בן פדת:
אין לשון אשיתך, אלא לשון הבדלה.
אמר הקדוש ברוך הוא: אני ואתם עלה על דעתי להיות בעולם, שאני אב ואתם בנים, היאך עשיתם להכניס ביני וביניכם אומות אחרות. איך אשיתך בבנים. אין הלשון הזה אלא לשון בדילה, כמה דאת אמרת: וישת לו עדרים לבדו (ברא' ל כ).

רבי חמא בר חנינא אמר:
איך אשיתך בבנים, לשון שנאה הוא, כמה דאת אמרת: ואיבה אשית בינך ובין האשה (שם ג טו). שאהבה גדולה הייתה ביני וביניכם, שנאמר: אהבתי אתכם (מלאכי א ב), ואתם גרמתם לעצמכם לשנוא אתכם.

ורבי יהושע בן לוי אמר:
איך אשיתך בבנים, אני הייתי מלמד סניגוריה עליכם, ואתם גרמתם לעצמכם לקטרג אתכם. ואין לשון אשיתך אלא חיוב, כמה דאת אמרת: אם כופר יושת עליו (שמות כא ל).

ורבי ברכיה אמר:
אין לשון אשיתך אלא הפקר, כמה דאת אמרת: ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית (ישע' ה ו).
חביבים הייתם לפני, כאדם שיש לו כרם יפה, מעדרו ומסקלו ומנכשו, ועשיתם לעצמכם הפקר, מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים (שם שם ד).

ואתן לך ארץ חמדה (ירמ' ג יט), ארץ שנתחמדו לה כל גדולי עולם.
אברהם אומר לבני חת: תנו לי אחוזת קבר עמכם (ברא' כג ד).
ואף הקדוש ברוך הוא מחבבה לפני יצחק, שנאמר: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך (שם כו ג).
יעקב אמר: בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני (שם נ ה). הוי, ארץ חמדה נחלת צבי (ירמ' ג יט).
מה צבי זה שוחטין ומפשיטין אותו מעורו ואחר כך מחזירין את הבשר לעור ואין העור מחזיקו, כך ארץ ישראל לא הייתה מחזקת את פירותיה.
ראה מה כתיב, והאלפים והעירים עובדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זורה ברחת ובמזרה (ישע' ל כד).
בראשונה היו זורין ברחת, ואחר כך במזרה.

למה?
שהיה הדגן יותר מן התבן, ואף על פי כן היה בתוך התבן פירות.

מנין?
שכן כתיב: בליל חמיץ יאכלו, בלילים היו מן הפירות. הוי, נחלת צבי צבאות גויים (ירמ' ג יט). נחלה שאינה מחזקת פירותיה כצבי.

דבר אחר:
נחלת צבי צבאות גויים, ארץ שנתאוו לה מלכי העולם.
כיצד?
כתיב: מלך יריחו אחד, מלך העי אשר מצד בית אל אחד (יהושע יב ט), ואין בין יריחו לעי, אלא שלושה מילין, והוא אומר כן?!
אלא כל מלך שהיה מולך בחוצה לארץ, אם לא היה קונה בארץ ישראל לא היה נקרא מלך.

למה?
שהיו מתאווים לארץ ישראל ולפירותיה. הוי, נחלת צבי צבאות גויים.

אמר רבי פרנך בשם רבי יוחנן:
ראה מה כתיב: וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה (יהושע ז כא), פורפוריא בבליקון, שהיה מלך בבל לובש ושולט ביריחו. הוי אומר:, נחלת צבי צבאות גויים.
ואומר: אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי (ירמ' ג יט).
מה האב זקוק לתפנוקיה של בתו, כך הייתי זקוק לכם, שנאמר: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמו' טז ד).
ואומר: ותעל שכבת הטל וגו' (שם שם יד).
ואומר: אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי, אכן בגדה אשה מריעה כן בגדתם בי בית ישראל (ירמ' ג יט- כ).

אמר רבי יהודה בי רב שלום:
ולואי כאשה בוגדה מרעה. האשה שיש לה ריעה הוא מאכילה ומשקה, אוהבת אותו.
כיון שנתמעטה ידו, מנחת אותו והולכת לה, אכן בגדה אשה מריעה. אני לא עשיתי כן, אלא המן ירד לכם והבאר עולה. כלום חסרתי אתכם דבר שבגדתם בי?!

אמר הקדוש ברוך הוא: אומות העולם בגדו בי ונתתי להם שרים שיהו משמשין אותן.
אף אתם כן, אני נותן לכם מלאך שיהא משמר אתכם, שנאמר: הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך (שמו' כג כ).
כשזכיתם וקבלתם את התורה והייתם עושים רצוני, הייתי מהלך לפניכם, שנאמר: וה' הולך לפניהם יומם (שם יג כא).
ועכשיו שעשיתם עבודה זרה כאומות העולם, איני משלח לפניכם, אלא מלאך:


הנה אנכי שולח מלאך לפניך
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לפניך אני משלח ולא לפניהם.
אמר משה: אם לפני אתה משלח, איני מבקש, אלא ועתה ילך נא ה' בקרבנו.

ראה מה בין הראשונים לאחרונים?
הקדוש ברוך הוא אמר למשה: הנה אנכי שולח מלאך.
השיבו: איני חפץ אלא לך.
יהושע בן נון ראה את המלאך ונפל על פניו, שנאמר: ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו (יהושע ה יד).
ואמר לו: הלנו אתה אם לצרינו.

ואמר ר' יצחק:
מה עשה לו המלאך?
כיון ששמע הלנו אתה אם לצרינו, התחיל צועק מתחת ציפורני רגליו, ויאמר: לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי (שם שם יד), הרי שתי פעמים, באתי להנחיל את ישראל.
אני הוא שבאתי בימי משה רבך ודחה אותי ולא רצה שאלך עמו, ועתה באתי.
מיד ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו: מה ה' מדבר אל עבדו (יהוש' ה יד), אבל משה דחה אותו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך ולכל מי ששמר את התורה כיוצא בך.

אמר רבי שמעון בן לקיש:
כתיב: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה (תהילים צא ד).
אמר לו: צינה נעשה לך ולכל מי ששמר את התורה.
כיוצא בך, צינה וסוחרה אמתו (שם).
לפיכך לשמרך, בדין הוא שישמרך.

לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי
זה אחד מן המקראות המחוורת שבית המקדש שלמטן מכוון כנגד בית המקדש שלמעלן. הישמר מפניו ושמע בקולו (שמו' כג כא).

למה?
לא זכיתם לשמוע בקולי, שמעו בקולו של מלאך, הוא אינו יכול לישא לפשעכם.

למה?
שהוא מן הכת שאינן חוטאין. לכך כתיב, כי לא ישא לפשעכם.

דבר אחר:
כי לא ישא לפשעכם
למה?
שהוא שליח. וכל מה שהשליח משתלח לעשות, הוא עושה.
אבל אני נושא לכם פנים, שנאמר: ישא ה' פניו אליך (במד' ו כו).
אמר דוד: ריבונו של עולם, למלאך אתה מוסרנו שאינו נושא פנים, אם עונות תשמור יה ה' מי יעמד (תהל' קל ג). אם תאמר אין הסליחה מסור לך, כי עמך הסליחה למען תורא (שם שם ד). לא מסרת אותה למלאך שר הפנים, שנאמר: כי לא ישא לפשעכם (שמו' כג כא).

למה?
כי שמי בקרבו (שם).

אמר רבי שמעון בן לקיש:
שמו של הקדוש ברוך הוא משותף עם כל מלאך, שנאמר: כי שמי בקרבו (שם).
אמר לו משה: איני מבקש שילך מלאך עמנו אלא אתה. ואם אין אתה הולך, אין אנו זזים ממקומנו, שנאמר: ובמה יודע אפוא, הלא בלכתך עמנו (שם לג טז).
אמר לו: חייך, ואף לא ילך מלאך?!
אלא ושלחתי את הצרעה לפניך.

כיצד האמוריים מתים?
אמר רבי לוי:
שתי צרעיות היה הקדוש ברוך הוא מזווג לכל אחד ואחד מהן, וכל אחת ואחת הולכת ושופכת ארסה לתוך עינו והעין מתבקע ונופל מלא קומתו ומת.

רבי אחא בר רב אמר:
החלחול היה נכנס להם, והיו מתרפין לפני ישראל והורגין אותן.

ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה:
היו נעשים פניהם כמוסקות מכבשן האש, והיו מתרפין לפני ישראל והורגין אותן.

רבי אבא בר כהנא אמר:
הקדוש ברוך הוא היה אוסרן לפני ישראל, והיו באין והורגין אותם, שנאמר: ויתן ה' אלהינו בידינו גם את עוג (דבר' ג ג), כאדם שאוסר שונאו של בנו ונותנו לפני בנו.
ולא תאמר שקטנים היו האמוריים. ראה מה כתיב בהן:
ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושורשיו מתחת (עמוס ב ט).
ואשמיד פריו ממעל, זה שר שלהם.
ושרשיו מתחת, אלו האמוריים.

וכן הוא עושה לעתיד, נפרע מן השרים של אומות העולם תחילה, ואחר כך על מלכי האומות, שנאמר: והיה ביום ההוא יפקד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה (ישעי' כד כא).
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בעולם הזה, מלאך הייתי משלח להבריח מפניכם אומות העולם.
אבל לעתיד, אני מנהיג אתכם ואליהו אני משלח לפניכם, שנאמר: הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא (מלאכי ג כג):


הנה אנכי שלח מלאך
זה שאמר הכתוב: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך (תהל' צא יא).

עשה אדם מצווה אחת, מוסרים לו מלאך אחד.
עשה שתי מצות, מוסרין לו שני מלאכים.
עשה כל המצות, מוסרין לו מלאכים הרבה, שנאמר: כי מלאכיו יצוה לך.

ומי הן המלאכים?
אלו שמשמרים אותו מן המזיקין, שנאמר: ייפול מצדך אלף ורבבה מימינך (שם שם ז).

ומה הוא ייפול?
שמשלימים לו. כעניין שנאמר בדברי הימים: וממנשה נפלו על דוד (דה"א יב יט).
וכתיב: בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה (שם שם כא).

ורבבה מימינך.
למה מן השמאל אלף ומן הימין רבבה?
לפי שהשמאל אינה צריכה מלאכים הרבה, ששמו של הקדוש ברוך הוא כתיב בתפילין, והתפילין נתונים על השמאל, שנאמר: וקשרתם לאות על ידך (דברי' ו ח).

אמר ליה רבי חנינא:
אין כתיב כאן יהא מצדך, אלא ייפול.
שמאל שאינה פשוטה במצות, אינה מפלת, אלא אלף מזיקין.
וימין שהיא פשוטה במצות, מפלת ריבוא מזיקין.

אמר רבי יהושע בן לוי:
מהו ייפול מצדך אלף?
הקדוש ברוך הוא מוסר לכל אחד מישראל ריבוא ואלף מלאכים, שיהו משמרין אותו ועושין לו דרך, ואחד מהן מכריז לפניו ואומר: תנו כבוד לצלמו של הקדוש ברוך הוא, לפי שכל העולם כולו מלא רוחות ומזיקים.

אמר רבי יהודה בר שלום בשם רבי לוי:
אין לך בית רובע בחללו של עולם שאין בו תשעה קבין מזיקין.

והיאך עשויין?
אמר רבי לוי:
פורמא בפניהם, כגון חמורים של טוחנים. וכשהעונות גורמין, הפורמא נגלה והאדם נשתטה. וכשהמלאך כורז, האדם בשלום. שתק, מיד ניזוק, והמלאך אומר: נשלם פלוני, שנאמר: ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממיתים (איוב לג כב). למתים אינו אומר כאן, אלא לממיתים, לאותן מלאכי חבלה שהוא נמסר להם.

ומנין שמלאך כורז לפניו?
שנאמר: אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף (שם שם כג). אם יהא מן אותן אלף, כורז לפניו, להגיד לאדם יושרו (שם).
אותה שעה, ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר (שם שם כד). הוי, אם נתרבה במצות, ריבוא ואלף מלאכים משמרין אותו.
ואם הוא שלם בתורה ובמעשים טובים, הקדוש ברוך הוא משמרו, שנאמר: ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך (תהל' קכא ה).

וכן אתה מוצא ביעקב שכתוב בו: איש תם יושב אוהלים (ברא' כה כז).
איש תם במעשים טובים.
יושב אוהלים עוסק בתורה ונתרבה במצות, נמסרו לו מחנות מלאכים לשמרו, שנאמר: ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוהים זה, ויקרא שם המקום ההוא מחניים (שם לב ב-ג).
ואומר: והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו, והנה ה' ניצב עליו ויאמר, והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך (שם כח יב- טו).

אמר רבי הושעיא:
אשרי ילוד אשה שראה מלך מלכי המלכים ופמליא שלו משמרין אותו ומשלח מלאכים בשליחותו, שנאמר: וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו (שם לב ד).
וכן הוא אומר: המלאך הגואל אותי מכל רע (שם מח טז).
אמר הכתוב: מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו (משלי כ ז):