פרק א, א
ואלה שמות בני ישראל הבאים. ראשי תיבות שביה שאפילו כשהיו בשביה "שמות בני ישראל", שלא שינו שמותם. וזהו שאמרו חז"ל שבשביל ג' דברים נגאלו ממצרים, בשביל שלא שינו שמותם וכו'. וג"כ ואלה שמות וא"ו מוסיף על ענין ראשון וימת יוסף (בראשית נ, כו) ואלה שמות שצוה להם שלא ישנו שמותם, ואמר להם אע"פ ששינו שמי וקורין אותי צפנת פענח (שם מא, מה) אתם אל תשנו שמותיכם.
ישראל הבאים. ראשי תיבות וסופי תיבות עולה מילה.
את יעקב איש. סופי תיבות שבת, לומר לך בשביל שבת ומילה ששמרו במצרים נגאלו. הפסוק מתחיל בוא"ו ומסיים בוא"ו כנגד שנים עשר שבטים. משל לבונה פלטרין בעמוד אחד ונפל וחזר ובנה בשנים עמודים ונפל. בשלשה עמודים ונפל. מה עשה בנאו בי"ב עמודים ועמד. כך אברהם ויצחק יצאו מהם פסולת עד שנים עשר שבטים שלא היה בהם פסולת. וזהו ווי העמודים (להלן כז, י) שהם עמודי העולם.

פרק א, ז
פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד. ששה לשונות הן כנגד ששה שהיו יולדות בכרס אחד.

פרק א, ט
אל עמו. עי"ן עקומה. שאמר בשבעים נפש ירדו כאן וכבר נתרבו ממנו.

פרק א, י
הבה נתחכמה. הבה עולה י"ב כלומר שנתחכם על שנים עשר שבטים.
והיה כי תקראנה מלחמה. שהיה ירא אולי יבואו עליו מלכי כנען למלחמה על הכסף שליקט יוסף מהם.
ונוסף. ג' במסורה. הכא ונוסף גם הוא. ואידך ונוסף על נחלת המטה (במדבר לו, ג). יש מפזר ונוסף עוד (משלי יא, כד). שאמרו מצרים ונוסף גם הוא על שונאינו שיגרשו אותנו מן הארץ, ונוסף על נחלתו שיקחו כל הארץ, והקב"ה אומר יש מפזר, אתם רוצים לפזרם ולמעטם, ונוסף עוד שיוספו עליהם ככם אלף פעמים.

פרק א, יא
ענתו. ב' במסורה. הכא למען ענותו בסבלותם. ואידך גבי אמנון ותמר מיום ענותו את תמר אחותו (ש"ב יג, לב). לומר לך מה התם לענין תשמיש, אף הכא היו מענים אותם כדי למעטן מתשמיש, לבטלם מפריה ורביה.
רעמסס. ראשון ראשון מתרוסס.

פרק א, יג-יד
בפרך. בפה רך. שאמר להם בנו לכם ערים לשבת.
בחמר. חסר והוא אותיות ברמ"ח, ברמ"ח איברים. וארבעה מיני עינויין בפסוק וימררו את חייהם בעבודה קשה.
בחומר ובלבנים. ובכל עבודה בשדה. את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. לכן היתה כל מכה ומכה של ד' מכות. ולמ"ד של ה' מכות חשיב נמי ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך.

פרק א, טו
שפרה. ב' במסורה מתרי לישני, אשר שם האחת שפרה. ברוחו שמים שפרה (איוב כו, יג). כי דרך המילדת שפעמים שהולד נולד מת ולוקחת המילדת שפופרת של קנה ומשימה תוך מעיו של הולד ומנפחת בו ומשיבה רוח לולד. וזהו שפרה לשון שפופרת.

דבר אחר:
למה נקראת שמה שפרה שמשפרת את הולד, אף ברוחו שמים שפרה, שהקב"ה שפר השמים.

פרק א, טז
על האבנים. ב' במסורה. וראיתן על האבנים. וארד בית היוצר והנהו עושה מלאכה על האבנים (ירמיה יח, ג). כדאיתא בפ"ק דסוטה (יא, ב) סימן גדול מסר להם בשעה שהאשה כורעת לילד ירכותיה מצטננות כאבנים.

דבר אחר:
מה היוצר ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע אף אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע.

דבר אחר:
מה ענין לידה ליוצר?
לפי שנאמר (ירמיה יח, ו) הנה כחומר ביד היוצר.

פרק א, יז
המילדת. בגימטריא יוכבד בת לוי.
כאשר דבר אליהן. בגימטריא שתבען.

פרק א, יח
מדוע עשיתן. ב' במסורה. מדוע עשיתן הדבר הזה. מדוע עשיתן תועבה (יחזקאל לג, כו). כדאיתא בפ"ק דסוטה (יא, ב) שפרעה תבע למילדות שיהיו נשמעות לו ומצינו גבי עריות תועבה, כדכתיב (ויקרא יח, כז) כי את כל התועבות האל.
ותחיין. ב' במסורה בהאי פרשה (הכא ובפסוק יז). כדאיתא בפרק קמא דסוטה (יא, ב) לא דיין שלא המיתום אלא שהיו מספקות להם מים ומזון.

פרק א, כב
הילוד. ב' במסורה. הכא. ואידך גם הבן הילוד לך מות ימות (שמואל ב' יב, יד) גבי דוד. לומר לך כשם שנענש דוד שהקים עליו רעה מביתו, שאבשלום בנו רצה להורגו, גם פרעה, משה שנתגדל בביתו קם עליו והביא לו כל המכות.