פרק י, א
בא אל פרעה. כשהיה אומר לו לבא לביתו היה אומר לו בא וכשהיה אומר לו לילך אליו המימה היה אומר לו לך.
בא. עולה בגימטריא ג'. רמז לו ג' מכות יביא עוד עליו.
שתי. ג' במסורה. הכא. ואידך שיתי כליל צלך (ישעיה טז, ג). שתי לבך למסלה (ירמיה לא, כ). מלמד שאע"פ שלא התרה בו בפירוש על מכת החשך, רמזה לו. וזהו שיתי כליל צלך. ולישראל אמר שתי לבך למסלה, שיכינו עצמם לדרך ויחפשו בבתי המצרים בימי החשך לראות כליהם, שישאלו מהם כליהם כשילכו.
למען שתי. כתיב חסר, קרי ביה שתי. רמז לשתי מכות, חוץ ממכת בכורות שכבר רמזה לו בוהנה לא שמעת עד כה (לעיל ז, טז).

פרק י, ב
באזני בנך ובן בנך. שעד כאן רחמי האב על הבן. אי נמי כנגד ג' דורות שהיו במצרים.

פרק י, ז
עד מתי יהיה זה לנו למוקש. זה היינו משה כדכתיב (להלן לב, א) כי זה משה האיש.
שלח את האנשים.
האנשים בגימטריא גדלים עם קטנים.

פרק י, ח
מי ומי ההולכים. אמר פרעה למשה מה אתם מבקשים כל כך ללכת וכי אתם סבורים ליכנס לארץ, מי ומי ההולכים?
כי כולם ימותו במדבר, חוץ מיהושע וכלב.
מי ומי ההלכים בגימטריא כלב ובן נון.
והשיבו משה, בנערינו ובזקנינו נלך, כי לא נגזרה גזירה לא על פחות מבן כ' ולא על יתר מבן ס'.

פרק י, ט
כי חג ה'. ד' במסורה. חג ה' לנו. באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג ה' (ויקרא כג, לט). הנה חג ה' בשילו (שופטים כא, יט). מה תעשו ליום מועד וליום חג ה' (הושע ט, ה). שאמרו לו כי חג ה' לנו וצריכין אנו לאסוף כל מה שיש לנו, תבואות הארץ והנשים לחול במחולות ולא ישאר דבר, הכל אתה צריך לשלוח. ואם אינך משלח, תראה מה תעשה ליום חג ה'.

פרק י, י
רעה נגד פניכם. סופי תיבות הדם שראה כוכב של דם עולה לקראתם.

פרק י, יב
ויאכל. ה' במסורה. ויאכל את כל עשב. יקום אבי ויאכל (בראשית כז, לא). קראן לו ויאכל לחם (לעיל ב, כ). ויאכל (מ"א יג, יח) גבי נביא השקר שהחזיר לאיש האלהים אשר בא מיהודה. ויאכל פרי מגדיו (שה"ש ד, טז). מלמד שהארבה אכל כל פרי המגדים. ויתרו שהיה באותו עצה ובשביל שברח והאכיל למשה ניצול הימנה. וכן אותו נביא השקר בשביל שהאכיל לאיש האלהים זכה שדיבר עמו ה'. וכן עשו בשביל שבא להאכיל את אביו זכה ונתברך.

פרק י יד
וינח. ב' במסורה. וינח בכל גבול מצרים. וינח ביום השביעי (להלן כ, יא). מלמד שנח הארבה בשבת.

דבר אחר:
רמז להא דאיתא בתעניות (יט, א) מתריעין ומתענין על הארבה בחול אבל לא בשבת. וזהו וינח בכל גבול מצרים, אפילו אם נח הארבה בכל הגבול, אף על פי כן וינח ביום השביעי.

פרק י, טו
בעץ. ב' במסורה. הכא ולא נותר כל ירק בעץ. ואידך ונערים בעץ כשלו (איכה ה, יג). בשביל הנערים שלא רצה לשלוח, שאמר וכי דרך הטף לזבוח, כשל בעץ, שלא נותר כל ירק בעץ.

פרק י, יז
ויסר. ג' במסורה. ויסר מעלי רק את המות הזה. ויסר הצפרדים (לעיל ח, ד). ויסר מעלינו את הנחש (במדבר כא, ז). מלמד שעם הצפרדע ועם הארבה היו נחשים והיו ממיתים בהם. ע"כ אמר ויסר מעלי רק את המות הזה.

פרק י, כה
זבחים ועלת. ב' במסורה. הכא. ואידך ויבואו לעשות זבחים ועולות (מ"ב י, כד) גבי יהוא כשהרג נביאי הבעל. מה התם עשה בהם שפטים ובאלהיהם שנתץ מצבת הבעל והרגם, אף הכא נמי עשה בהם שפטים ובאלהיהם.

פרק י, כח
לך מעלי. מעלי בגימטריא בפסח רמז שבפסח יצאו.
אל תוסף. ב' במסורה. אל תוסף ראות פני. אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה (דברים ג, כו). אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך. כי בשביל שאמר לו אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות, אמר לו ה' בעת מותו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.

פרק י, כט
לא אוסיף עוד. ב' במסורה. הכא. ואידך ולא אוסיף עוד להכות (בראשית ח, כא). שרמז לו שכבר כלו כל המכות ולא יוסיף להכותו אלא מכת בכורות שהיתה ע"י ה' לבדו, וזהו לא אוסיף להכות.