פרק יב, א-ב
אל משה ואל אהרן. וסמיך ליה החודש הזה. לומר שראש בית אב אומר מקודש.

דבר אחר:
אל משה ואל אהרן. החודש. לומר שעדות החדש כשרה בקרובים כמשה ואהרן.

פרק יב, ג
החדש הזה לכם. הפסוק משולש. יש בו ג' פעמים חדש. וכן בין כל אחד ואחד ג' תיבות. לומר דאחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים ולחדשים. וקדוש החדש בג'. חדש בגימטריא לרגלים. לכם. אותיות מלך. ניסן בגימטריא למלכים. מתחילים עיבור החדש בג'. לכן ג' פעמים חדש בפסוק. ונושאין ונותנין בה' לפי שאלו הג' פעמים חדש ב' מהם חדשי חדשים שהם חמשה. וגומרין בז' שד' פעמים כתיב עוד חודש בפרשה וכשתסיר ג' פעמים חודש שבפסוק ישארו שבעה תיבות דשבעה עולים לעיבור השנה.
ראשון הוא לכם. וסמיך ליה דברו שאין מקדשין אלא בב"ד הגדול.
לחדשי השנה. ב' במסורה. ראשון הוא לכם לחדשי השנה. עולת חודש בחדשו לחדשי השנה (במדבר כח, יד). מכאן דרשו (ר"ה ז, א) חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, דהיינו ראשון הוא לכם לחדשי השנה והוא ניסן.

פרק יב, ד
איש לפי אכלו. בגימטריא אכל כזית. לומר לך שאם אכל כזית יצא.
תכסו על השה. שה תמים. שצריך ב' שיים, א' לפסח וא' לחגיגה. ששה פעמים שה בפרשה כשתצרף עמהם מן הכבשים. רמז שאין פוחתין מששה טלאים מבוקרים.

פרק יב, ח-ט
ואכלו את הבשר. הפסוק מתחיל ומסיים באכילה, "על מרורים יאכלוהו". רמז שצריך ב' אכילות, אכילת פסח ואכילת חגיגה.
יאכלוהו. וסמיך ליה אל תאכלו. לומר שיאכלוהו דוקא לשם פסח ולא לשם אכילה גסה. יאכלוהו. ד' פעמים במסורה. ב' בעניני דפסח (הכא ובבמדבר ט, יא). ואידך אהרן ובניו יאכלוהו (ויקרא ח, לא) בענינא דמלואים. מה התם נצטוו ומפתח אהל מועד לא תצאו (שם ח, לג) הכא נמי ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו (פסוק כב). ואידך כי מאספיו יאכלוהו (ישעיה סב, ט) דאיתקש גאולה אחרונה לגאולה ראשונה.
מבשל. ב' במסורה. ובשל מבושל. ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי (ש"א ב, טו) גבי חפני ופנחס. לומר שהיו מחללין קדשי השם בכל דבר אף לבשל הפסח כי אכלו אותם בכל אשר חפץ לבם.

פרק יב, י
ולא תותירו ממנו עד בקר. עד בקר. בגימטריא הוא השני כמו שדרשו רז"ל ליתן בקר שני לשריפתו.

פרק יב, יא
וככה. ב' במסורה. וככה תאכלו אותו. וככה יהיה נעור (נחמיה ה, יג) גבי עזרא כשהשביע לבני הגולה לעזוב המשא. דאיתקש ביאה שניה לביאה ראשונה כמ"ש רז"ל (ברכות ד, א) ראוים היו לעשות להם נס בימי עזרא כמו שנעשה בימי משה אלא שגרם החטא.
חגורים. ג' במסורה. מתניכם חגורים. ואידך בענין פסל מיכה ושש מאות איש חגורים (שופטים יח, טז). וז"ש (סנהדרין קג, ב) שפסל מיכה עבר עמהם בים, שאף כשהיו חגורים לילך היה הפסל עמהם. ואידך בדניאל (י, ה) והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגורים, לומר שאף על פי שהיו בהם רשעים, צדיקים שבהם דומין למלאכי השרת.
בחפזון. ג' במסורה. הכא. ואידך כי בחפזון יצאת מארץ מצרים (דברים טז, ג). כי לא בחפזון תצאו (ישעיה נב, יב). וז"ש (ברכות ט, א) דלאו חפזון דישראל היה, כדכתיב כי לא בחפזון תצאו אלא בחפזון דמצרים שנאמר: כי בחפזון יצאת.

פרק יב, יג
והיה הדם לכם. לכם בגימטריא המילה שבאותו הלילה מלו.
לאת. כתיב חסר ו' לומר לך שממילת יצחק עד מילת מצרים היו א"ת שנה.

פרק יב, טו
אך ביום הראשון תשביתו. אך בגימטריא חובה שאין חובה אלא ביום הראשון.

פרק יב, יח
בערב תאכלו מצת. חסר ו' שו' ימים רשות לאכול מצה.
בראשון. חסר ו' עד ו' שעות מותר להשהות חמץ.

פרק יב, כא
משכו וקחו לכם צאן. רמז לבהמה דקה שנקנית במשיכה.
משכו. בגימטריא מן עברה שלא יביאו מן הגזל.

פרק יב, כב
והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. ובנתינה כתיב (לעיל פסוק ז) ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף, הקדים מזוזה למשקוף, לומר שאם שינה הסדר יצא.
מן הדם. בגימטריא דמי מילה.

פרק יב, כג
ולא יתן המשחית לבא. ג' במסורה. הכא. ואידך ולא יתן עליה לבונה (ויקרא ה, יא) גבי חטאת. לומר שבזכות הקרבנות נצולו ממצרים. ואידך גבי סוטה ולא יתן עליו לבונה (במדבר ה, טו). שבזכות נשים צדקניות יצאו משם וזו שלא עשתה כמעשיהם לפיכך לא יתהדר קרבנה.
ויעשו. כן עשו (שמות יב, כח) שתי עשיות, אחת לפסח ואחת למילה.

פרק יב, כט
בחצי הלילה. ג' במסורה. הכא. ואידך ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש (רות ג, ח) גבי בועז. לומר שגם בכאן חרדו חרדה גדולה. ואידך גבי שמשון ויקם בחצי הלילה (שופטים טז, ג) בענינא דעזה. לומר לך שהקב"ה עושה נס לצדיקים בחצי הלילה.

פרק יב, לא
קומו צאו. ב' במסורה. קומו צאו מתוך עמי. קומו צאו מן המקום הזה (בראשית יט, יד) גבי לוט. מה התם הוציאום המלאכים בעל כרחם אף כאן נמי.

פרק יב, לג
למהר לשלחם. ג' במסורה. הכא למהר לשלחם מן הארץ. וכצבאים על ההרים למהר (דה"י א' יב, ח). למהר שלל חש בז (ישעיה ח, א). שהמצרים היו ממהרים לשלחם כצבאים וישראל היו ממהרים לשלול שלל ולבוז בז.

פרק יב, לד
צררת בשמלתם. ב' במסורה. צררת בשמלתם. צררת וגו' אלמנות (ש"ב כ, ג). רמז לאלמנות שיכסו פניהן בשמלה.

פרק יב, לו
וינצלו את מצרים. בגימטריא עשאוה כמצודה שאין בה דגן.

פרק יב, לז
סכתה. ב' חסרים. מרעמסס סכתה. ויעקב נסע סכתה (בראשית לג, יז). לומר שבזכות יעקב יצאו ממצרים.

פרק יב, מב
שמרים. ב' במסורה. ליל שמרים. שמרים לכל בני ישראל. שחלק הקב"ה ליל ט"ו לשנים, חציו ליציאת מצרים וחציו השני לגאולה לעתיד לבא.

פרק יב, מו
חוצה. ג' במסורה. מן הבשר חוצה. הן אראלים צעקו חוצה (ישעיה לג, ז). כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה (מ"א ו, ו). פירוש חוץ לבתים היה הקב"ה מגרעם והורג בכוריהם על כן צעקו חוצה, אבל בית לא נתן המשחית לבא ע"כ לא תוציאו מן הבשר חוצה, שלא לצאת לחוץ.

פרק יב, מח
ואז. ד' במסורה. הכא. ואז תשכיל (יהושע א, ח). ואז ירצו את עונם (ויקרא כו, מא). ואז חיל מלך בבל צריך על ירושלים (ירמיה לב, ב). לומר ואז, כשיקרב להקריב קרבן, אז יצליח וישכיל. וכן ואז כשחיל מלך בבל צרו על ירושלים, ואז ירצו את עונם.
וכל ערל לא יאכל בו. וסמיך ליה תורה אחת. רמז לק"ו שנשא משה במעשה העגל, ומה פסח שהוא מצוה אחת אמרה תורה וכל ערל לא יאכל בו כל התורה לא כל שכן, כדאיתא בפרק ר' עקיבא.