פרק יג, ט
והיה לך לאות על ידך. בגימטריא זְרֹע שמאל.
תורת ה' בפיך. בגימטריא זהו קריאת שמע.
הוצאך. חסר י'. שבמכה עשירית הוציאך.

פרק יג, י
למועדה. מלא ו' לומר לך כי ששה ימים בשבוע חייב בתפלין. ויש ששה ימי מועד שאין בהם תפלין והם פסח, עצרת, ראש השנה, ויום הכפורים, סוכות שמיני עצרת.
פארך חבוש (יחזקאל כד, יז) בגימטריא אלו תפילין.
מימים ימימה. ה' במסורה. הכא. ואידך מימים ימימה תלכנה (שופטים יא, מ) גבי בת יפתח הגלעדי. חג ה' בשילו מימים ימימה (שופטים כא, יט). ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה (ש"א א, ג) גבי אלקנה. והעלתה לו מימים ימימה (שם ב, יט) גבי שמואל. וז"ש (עירובין צו, א) מימים ולא כל ימים, למעוטי שבתות ויו"ט. והיינו דכתיב ימימה גבי חג ה'. וכן גבי אלקנה ושמואל שהיו עולים לרגל. וכן מימים ימימה דכתיב גבי בת יפתח דנשים נמי פטורות מן התפילין.

פרק יג, יא
ונתנה לך. ג' תגין על הה"א. לומר לך אם תשמור ה' חומשי תורה יתננה לך.

פרק יג, יג
וכל פטר. ב' במסורה. וכל פטר חמור תפדה בשה. וכל פטר שגר בהמה (פסוק יב). כדאיתא בבכורות (ה, ב) פרה שילדה כמין חמור וחמור כמין סוס פטורים מן הבכורה שנאמר פטר חמור פטר שגר בהמה ב' פעמים, עד שיהיה היולד והנולד חמור.

פרק יג, טו
הקשה. ב' במסורה. ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו. ואידך מי הקשה אליו וישלם (איוב ט, ד). שדורש במדרש (שמו"ר ח, יד) זה הפסוק על פרעה.

פרק יג, טז
והיה לאות על ידכה. ה' תגין על הה"א כנגד ה' פרקים עד הפרק שמניחין בו תפלין.
ולטוטפות בין עיניך. בגימטריא אלו ארבעה בתים.


פרק יג, יז
את העם. בגימטריא גם ערב רב.

פרק יג, יח
ויסב אלהים את העם דרך המדבר. שערך להם שולחן והסיבן לאכול אין ויסב אלא הסבה כמה דאת אמר היוכל אל לערוך שלחן במדבר (תהלים עח, יט).
וחמושים. מזויינים על שם חמשה מיני כלי זיין הנזכרים בפסוק מגן וצנה ורומח וחצים ומקל יד דכתיב (יחזקאל לט, ט) ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברומח.

פרק יג, יט
השבע השביע. ב' במסורה. הכא. ואידך גבי שאול השבע השביע אביך את העם (ש"א יד, כח). כדדרשינן הכא (במכילתא) מלמד שהשביע את אחיו שישביעו לבניהם אף התם נמי השביע לעם שישביעו ואף לאותם שלא היו שם כשהשביעם. ולכך נלכד יהונתן אע"פ שלא שמע את השבועה.

פרק יג, כא
ולילה בעמוד אש. ולילה ו' במסורה. הכא. ואידך ולילה אור בעדני (תהלים קלט, יא). ולילה כיום יאיר (שם שם, יב). ולילה ולא דומיה לי (שם כב, ג). ולילה באים להרגך (נחמיה ו, י). ולילה ללילה יחוה דעת (תהלים יט, ג). וזהו ולילה באים להרגך, שבליל ז' השיגום ובאים להרגך. ולילה אור בעדני ולילה כיום יאיר לי בעמוד אש ועל כן ולילה ולא דומיה לי, שאמרתי לפניו שירה. ולילה ללילה יחוה דעת שלילה זו מחוה דעת לליל מלחמת סיסרא שהיתה גם כן בלילה, שנאמר (שופטים ה, כ) הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא, ואימתי כוכבים נראין, בלילה.

פרק יג, כב
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש וגו'. ארז"ל מלמד שעמוד האש משלים לעמוד הענן מדכתיב לפני העם ולא כתיב מלפני העם, משמע שלפעמים היו שניהם לפני העם.
לא ימיש. ב' במסורה. הכא. ואידך ביהושע לא ימיש מתוך האהל (להלן לג, יא). לומר כמו שהעננים היו משלימין זה לזה, כך עשה יהושע, משכים בבקר עם עמוד האש ללמוד, ולערב הקדים ולמד עם עמוד הענן. והיינו לא ימיש, כמו שהעננים לא משו כך יהושע לא מש מתוך האהל, ועל כן זכה לילך לפני העם.