פרק יד, ב
נכחו. ב' במסורה. נכחו תחנו על הים. כי נכחו יצא ביחזקאל (מו, ט). מה התם בשער שנכנס לא יצא, כדכתיב: לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצא, אף כאן פרעה וחילו הדרך אשר נכנסו בים לא יצאו בו אלא מצד אחר, כדאיתא בפסחים (קיח, ב) שאמרו ישראל כמו שאנו עולין מצד זה כך הם עולין מצד אחר. אמר הקב"ה לים, ופלטן לצד שיצאו בו ישראל.

פרק יד, ד
וחזקתי. ב' במסורה. הכא. ואידך וחזקתי את זרועות מלך בבל (יחזקאל ל, כד). שהקב"ה מחזק לב הרשעים לטורדן מן העולם.

פרק יד, ה
ויהפך ב' במסורה. הכא. ואידך ויהפך להם לאויב (ישעיה סג, י). שפרעה נהפך להם לאויב.

פרק יד, ח
ביד רמה. ג' במסורה. הכא. ואידך בפרשת מסעי (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה וגו'. והנפש אשר תעשה ביד רמה בפרשת שלח לך אנשים (במדבר טו, ל) גבי ע"ז. מלמד שפסל מיכה עבר עמהם, כמו שדרשו (סנהדרין קג, ב) ועבר בים צרה (זכריה י, יא).

פרק יד, י
ופרעה. ג' במסורה. ופרעה הקריב. ופרעה חולם (בראשית מא, א). כאשר כבדו אתכם מצרים ופרעה את לבם הלא כאשר התעלל בהם (ש"א ו, ו). פירוש אע"פ שפרעה חלם ופתר לו יוסף חלומותיו, לא זכר לו זו הטובה ופרעה הקריב להלחם עם ישראל, ע"כ התעלל בהם.
הקריב. ב' במסורה. ופרעה הקריב. את קרבנו (במדבר ז, יט). כיון שבא לפני בעל צפון הקריב קרבן לו.
והנה מצרים נוסע אחריהם. זה עוזא שר של מצרים, ולכך אמרו עזי וזמרת יה (להלן טו, ב) עמד לי כנגד עוזא שר של מצרים ולכך אמר עזי.

פרק יד, יד
תחרשון. ב' במסורה. הכא. ואידך מי יתן החרש תחרישון (איוב יג, ה). שאמר להם משה מי יתן החרש תחרישון, כי ה' נלחם לכם, ואין לכם לצעוק אלא תחרישון ותהי לכם לחכמה (שם) כי תבטחו בה'.

פרק יד, טו
מ"ה תצעק אלי. רמז לו אתה עתיד לצעוק אלי מה מ' יום בהר להתפלל על ישראל, וה' תיבות על אחותך מרים, אל נא רפא נא לה (במדבר יב, יג) כי עת לקצר ועת להאריך, אבל עתה אין עת להתפלל כלל, אלא דבר אל בני ישראל ויסעו.

פרק יד, טז
הרם. ג' במסורה. הרם את מטך. כשופר הרם קולך (ישעיה נח, א). מלמד שהממם וערבב אותם בקולות. ואידך ויאמר הרם לך גבי אלישע (מ"ב ו, ז) כשצף הברזל. כמו הכא נעשה נס על ידי המים, אף התם נעשה נס על ידי המים.
ובקעהו. בזכות ויבקע עצי עולה (בראשית כב, ג) ובזכות בקע לגולגולת (להלן לח, כו). קרי ביה בקע והו שבזה השם נבקעו המים.

פרק יד, כ
ויאר. ב' במסורה. ויאר את הלילה. אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח, כז). וזהו ויהי הענן והחושך למצרים שלא סר עמוד הענן כמו בשאר הלילות, אלא היה הולך לאחוריהם כדי להחשיך למצרים. אבל לישראל היה אור דכתיב אל ה' ויאר לנו.
זה אל זה. ב' דסמיכי. הכא. ואידך וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש (ישעיה ו, נ). שבקשו המלאכים לומר שירה ואמר להם הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. וזהו ולא קרב זה אל זה, אותם שנאמר בהם וקרא זה אל זה.

פרק יד, כא
ויולך. ד' במסורה. הכא. ואידך ויולך אותם שמרונה (מ"ב ו, יט) גבי אלישע כשהכה לעבדי מלך ארם בסנורים. לומר שגם המצריים הוכו בסנורים. ואידך ויקח אותם נבוזראדן וגו' ויולך אותם על מלך בבל רבלתה (מ"ב כה, כ). ואידך גבי שארית הגולה (ירמיה נב, כו) ויולך אותם אל מלך בבל רבלתה. שחשכו עיניהם מהגלות כאילו הוכו בסנורים.
ברוח קדים. ב' במסורה. הכא. ואידך ברוח קדים תשבר אניות תרשיש (תהלים מח, ח). מלמד שנשתברו כל אניות שבים כשנבקע.

פרק יד, כד
באשמרת הבקר. ב'. הכא. ואידך ויבאו בתוך המחנה באשמורת הבקר (ש"א יא, יא) גבי שאול בהלחמו עם אנשי יבש גלעד, שהיא עת רצון, שהקב"ה עושה בה נס לצדיקים.
וישקף. ד' במסורה. הכא. ואידך וישקף על פני סדום (בראשית יט, כח). כמו שלשם נידונו באש וגפרית כך נידונו כאן. וישקף אבימלך (שם כו, ח). וישקף ארונה וירא את המלך (ש"ב כד, כ). כמו שהיה אבימלך מלך פלשתים, כך היה ארונה מלך כדכתיב (שם כד, כב) הכל נתן ארונה המלך למלך.
ויהם. ב' במסורה. הכא. ואידך ויהם ה' את סיסרא (שופטים ד, טו). לומר כמו שבכאן היה עמוד הענן יורד ומלחלח את הקרקע ועושהו טיט ועמוד האש מרתיחו והיו טלפי סוסיהן מתמוטטות, כך היה בסיסרא. וכמו שלשם גרפם נחל קישון כך בכאן פלטם הים ליבשה.

פרק יד, כה
וינהגהו בכבדות. על שאמר תכבד העבודה (לעיל ה, ט).

פרק יד, כז
לפנות בקר. ב' במסורה. הכא, ואידך יעזרה אלהים לפנות בקר (תהלים מו, ו). שעזרם אלהים לפנות בוקר.
לאיתנו. אותיות לתנאו שהתנה הקב"ה על הים במעשה בראשית שיבקע לפני ישראל.

פרק יד, כט
חמה מימינם ומשמאלם. חמה כתיב חסר ו', שהקב"ה נתמלא עליהם חמה על פסל מיכה שעבר בים. והיינו דכתיב (זכריה י, יא) ועבר' בים' צרה' סופי תיבות רמה שהוא בגימטריא פסל מיכה.

פרק יד, לא
ויאמינו. ב' במסורה. ויאמינו בה'. ויאמינו אנשי נינוה באלהים (יונה ג, ה). כדאיתא במדרש (פרקי דר"א פ' מג):

לא נשאר בהם עד אחד (פסוק כח) שלא נשאר אלא אחד והוא פרעה והלך לנינוה ומלך שם. וזהו ויאמינו אנשי נינוה באלהים, שנזכר למה שראה במצרים ועל הים.

ובמשה ב' במסורה. ובמשה עבדו. וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כא, ה). לומר לך החולק על רבו כחולק על השכינה והמאמין בדברי חכמים כמאמין בדברי השכינה.