פרק טו, א
אז ישיר. ב' במסורה. הכא. ואידך אז ישיר ישראל (במדבר כא, יז). לומר אע"פ שלא הזכיר שם משה, מכל מקום גם הוא אמר שירה כמו בכאן, אלא שלא הזכירו שלקה על ידי המים.
אז ישיר. אמר, בלשון שנתערמתי ומאז באתי אל פרעה (לעיל ה, כג) באותו לשון אתחיל לשבח ולקלס.
ישיר. י' שיר. שיו"ד שירות יש. ים, באר (במדבר כא, יז). האזינו (דברים לב, א). יהושע (י, יב). דבורה (שופטים ה, א). חנה (ש"א ב, א). דוד (תהלים יח, א). שלמה (תהלים ל, א). חזקיה (ישעיה לח, י) ושירה לעתיד (ישעיה מב, י).
אשירה. ג' במסורה. הכא. ואידך אנכי לה' אנכי אשירה (שופטים ה, ג). כמו בכאן טבעו בים סוף, גם לשם נחל קישון גרפם. ואידך אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו (ישעיה ה, א) על שם גפן ממצרים תסיע (תהלים פ, ט).

פרק טו, ב
עזי. ג' במסורה. הכא. ואידך בהלל (תהלים קיח, יד) עזי וזמרת יה. כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה (ישעיה יב, ב). זה שאמרו רז"ל (מכילתא בשלח טו, ח) שמים מתוקים היו נוזלים מקרקע הים ושאבו מים בששון.

פרק טו, ד
מרכבת. ד' במסורה. הכא. ואידך ואת מרכבות השמש שרף באש (מ"ב כג, יא) גבי יאשיהו כשביער ע"ז. מלמד שפרעה וחילו היו מציירין ע"ז שלהם בבגדיהם. ואידך גבי שבנא (ישעיה כב, יח) מרכבות כבודך שהלך להשלים עם סנחריב ולעבוד ע"ז. אבל אני לא ידעתי נפשי בטיב ע"ז אלא מרכבות עמי נדיב (שה"ש ו, יב) כדכתיב (דברים לג, כו) רוכב שמים בעזרך.
ומבחר. ב' במסורה. ומבחר שלישיו. ואידך ומבחר בחוריו ירדו לטבח (ירמיה מח, טו). שלאחר שטבעו בים ירדו לטבח כי נחתכו אבריהם בסלעים שבים.

פרק טו, ה
במצולות. ג' במסורה. ירדו במצולות. ואת רודפיהם השלכת במצולות (נחמיה ט, יא). במחשכים במצולות (תהלים פח, ז). שהיו במחשכים במצולות כדכתיב (לעיל יד, כ): ויהי הענן והחשך.

פרק טו, ו
בכח. ד' במסורה. הכא. ואידך הרימי בכח קולך (ישעיה מ, ט). דאיתקש גאולה אחרונה לגאולה ראשונה. ואידך איש חיל בכח (דה"י א' כו, ח). קול ה' בכח (תהלים כט, ד). זה הוא שאמרו (ב"ר כז, א) שמדמין אותו לבריותיו.

פרק טו, ז
קמיך. ב' במסורה. תהרוס קמיך. שאון קמיך עולה תמיד (תהלים עד, כג). לומר בשביל ששאון קמיך עולה תמיד ע"כ תהרוס קמיך.
תשלח. ה' במסורה. תשלח חרונך. מבצריהם תשלח (מ"ב ח, יב). מלמד כמו שלקו הם על הים כך לקו במצרים והרס מבצריהם. ואידך שלח תשלח את האם (דברים כב, ז). תשלח רוחך יבראון (תהלים קד, ל). אבל ישראל עברו ביבשה בים כדכתיב תשלח קציריה עד ים (תהלים פ, יב). ומכל מקום לא נכנסו לארץ כדכתיב (דברים כב, ז) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, ששלח האבות מעל פניו והמיתם במדבר ולקח את הבנים והכניסם לארץ, ומכל מקום יש להם חלק לעולם הבא, כדכתיב תשלח רוחך יבראון.

פרק טו, ח
וברוח. ד' במסורה. וברוח אפיך. וברוח שפתיו ימית רשע (ישעיה יא, ד). וברוח בער (שם ד, ד). שברוח ממית הרשעים ומבערם. ואידך וברוח פיו כל צבאם (תהלים נג, ו). שאלו הוא מבער ברוחו ואלו בורא ברוחו.
בלב ים. ג' במסורה. הכא. ואידך דרך אניה בלב ים (משלי ל, יט). פירוש, ישראל הלכו בים בדרך ישרה וסלולה כדרך האניה בלב ים, כדכתיב (ישעיה נא, י) דרך לעבור גאולים. אבל מצרים הלכו מטורפים בלא דרך והיו כשוכב בלב ים (משלי כג, לד).

פרק טו, י
צללו. ג' במסורה. הכא. ואידך לקול צללו שפתי (חבקוק ג, טז). ויהי כאשר צללו שערי ירושלים (נחמיה יג, יט). לומר שהביא על מצרים קולות וחרב. קולות, דכתיב לקול צללו. וחרב, מה צללו דהתם דכתיב (נחמיה יג, כא) אם תשנו יד אשלח בכם, אף הכא קולות וחרב.

פרק טו, יא
באלים. ב' במסורה. הכא. ואידך הנחמים באלים (ישעיה נז, ה). דרשו על ע"ז שעושין אותה תחת אילנות כמו תחת האלה (בראשית לה, ד) ורגילין לעשותה תחת האלה שיש לה צל, כי יש אשרות שיש להם פירות ואין להם צל ואלה יש לה צל ואין לה פירות אבל הקב"ה צלו נאה ופירותיו ממתקים ויש לו צל וגם פרי. והיינו דכתיב (שה"ש ב, ג) בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי.

פרק טו, יג
נחית. ב' במסורה. נחית בחסדך. נחית כצאן עמך (תהלים עז, כא). מה הרועה מרעה צאן כל אחד לפי המרעה הראוי לו כך היה הענן מנחה אותם כל אחד לפי גדלו והקטן לפי קוטנו. ומה הרועה מרביץ הצאן בצהרים שלא יכם שרב ושמש כך היו מוקפים בעננים שלא יכם שרב ושמש.

פרק טו, יד
אחז. ב' במסורה. הכא. ואידך אחז בקרנות המזבח (מ"א א, נא). מלמד שאחזו חיל ורעדה והוצרך לאחוז בקרנות המזבח. ועוד חד מלישנא אחרינא שמאל בעשותו ולא אחז (איוב כג, ט).

פרק טו, טז
עם זו. ב' במסורה. עם זו קנית. עם זו יצרתי לי (ישעיה מג, כא). שעם זו קניתי כשגאלתי אותם וכאילו יצרתים אז בריה חדשה.

פרק טו, יז
לשבתך. ג' במסורה. מכון לשבתך פעלת. ואידך בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים (מ"א ח, יג) וחבירו בדברי הימים (דה"י ב' ו, ב). זהו שאמרו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה) בית המקדש שלמטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה. מכון לשבתך פעלת ה' בנה בנית בית זבול לך מכוון לשבתך, כנגדו.
לשבתך בגימטריא ירושלים ציון.
ידיך. יו"ד יתירה בשביל י' נסים שנעשו במקדש ובשביל י' קדושות שנתקדשה הארץ.

פרק טו, יח
ה' ימלך. פסק, לומר לך כשיבא העת שיאמרו ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, אז תפסוק מלכות אדום. משה הקדים ה' למלכות ודוד הקדים מלכות לה', שנאמר (תהלים קמו, י) ימלוך ה' לעולם, לפי שסיים (שם שם, ט) ודרך רשעים יעות, לא רצה להזכיר השם על הרעה.

פרק טו, כב
ויסע. ג' במסורה. ויסע משה. ואידך ויסע כצאן עמו (תהלים עח, נב). מלמד שהיו מוצאים שם אבנים טובות בקרקעית הים והסיעם משה בעל כרחם, כצאן הזה שהרועה מסיעו מעדר לעדר. ועוד חד באיוב (יט, י) ויסע כעץ תקותי. שעל ידי פרעה, שהיה עמו בעצתו בעבודת פרך, נפרע לו מדה כנגד מדה שנאמר ויסע כעץ תקותי.

פרק טו, כג
מרתה. ב' במסורה. הכא. ואידך כי אותי מרתה בירמיה (ד, יז). מה התם היו ממרים בה' אף הכא נמי.

פרק טו, כה
שם שם לו חק ומשפט. זה פרה אדומה שכשם שזה המר ממתיק המרים, כך פרה אדומה מטהרת הטמאים ומטמאה הטהורים.
שם בגימטריא פרה אדומה.
חק ומשפט. ג' במסורה. הכא. ואידך ביהושע (כד, כה) וישם לו חק ומשפט בשכם כשכרת ברית עם ישראל. וללמד בישראל חק ומשפט בעזרא (ז, י). מה התם נתנו להם חוקים ומשפטים, אף ביהושע כאלו בו ביום נתנה להם התורה, שקבלו לעבוד את ה'. וכן בעזרא נתחדש להם כתב של תורה.

פרק טו, כו
כל המחלה. מחלה. אותיות הלחם. ואותיות המלח. לומר לך שפ"ג מיני חלאים תלוים במרה ופת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלתן. ולכך סמך לו (פסוק כז) עינות מים.
רפאך. הפ"א רפויה שרפואה בידי שמים באה בשופי ושבידי אדם באה בקושי, ע"כ ורפא (להלן כא, יט) דגוש.