פרק ב, א
וילך איש. ב' במסורה. הכא. ואידך וילך איש מבית לחם יהודה (רות א, א). ע"י הליכה זו בא הגואל הראשון וע"י אותה ההליכה יבא הגואל אחרון שהוא משיח בן דוד שיבא במהרה בימינו.

פרק ב, ב
כי טוב הוא. ה' תגין, ב' בטי"ת וא' בוא"ו וב' בבי"ת, לומר שעתיד לקבל חמשה חומשי תורה. כי לקח טוב נתתי לכם (משלי ד, ב).
ירחים. ד' במסורה. הכא. ואידך גרש ירחים (דברים לג, יד). במספר ירחים אל יבוא (איוב ג, ו). תספור ירחים תמלאנה (שם לט, ב). כדאיתא בפרק קמא דסוטה (יב, א) שמנו לה המצריים ו' חדשים מיום שהחזירה והיא נתעברה ג' חדשים קודם שגירשה. וזהו תספור ירחים תמלאנה, שספרו הירחים כדי שידעו עת לידתה. במספר ירחים אל יבוא, שלא יכלו לידע מספר הירחים כי היו לה ג' ירחים קודם שגירשה. וזהו גרש ירחים, כלומר כשגירשה היו לה ג' ירחים מהעיבור.

פרק ב, ג
ולא יכלה. ב' במסורה. הכא ולא יכלה עוד הצפינו. ולא יכלה ארץ מגוריהם (בראשית לו, ז). מלמד שעשתה לו מערה בארץ ואפילו תחת הקרקע חפשו אחריו מפני שידעו שמשם יצא הגואל. וזהו ולא יכלה ארץ, ולא יכלה עוד הצפינו.
גמא. ג' במסורה. הכא. ואידך השולח בים צירים ובכלי גומא על פני מים (ישעיה יח, ב). שאפילו בים שלח ציר, דהיינו בת פרעה, להציל כלי גומא. ואידך באיוב (ח, יא) היגאה גומא. רמז למאן דאמר (בבא בתרא טו, א) איוב בימי משה היה.

פרק ב, ה
ותרד בת פרעה. סופי תיבות דתה. מלמד ששינתה דתה שהלכה להתגייר.
ונערותיה. ג' במסורה. הכא. ואידך ותקם רבקה ונערותיה (בראשית כד, סא). לומר שנתגיירה ותפשה מעשה האמהות. ואידך וישנה ואת נערותיה (אסתר ב, ט). וישנה, ששינתה דתה. ואת נערותיה, שבא המלאך והרגום לפי שמנעוה לקחת התיבה, ולקחה נערות אחרות.

פרק ב, ו
והנה נער בוכה. זה אהרן שהניחתו אצל התיבה.
נער בכה בגימטריא זה אהרן הכהן.

פרק ב, ז
האלך. ג' במסורה. הכא. ואידך האלך והכיתי בפלשתים גבי דוד (ש"א כג, ב). ואידך האלך אל רמות גלעד (מ"א כב, ו). לומר שדברי נביאים מתקיימים כדברי אורים ותומים שמרים נתנבאת על משה קודם שנולד כמו שדרשו רז"ל (סוטה יג, א).

פרק' ב, יג
נצים. ג'. עברים נצים. וגבי סנחריב להשאות גלים נצים ערים בצורת. חד במלכים ב' (יט, כה) וחד בישעיה (לז, כו). לומר שהרשעים ישאו שממה וחרוב יחרבו, דכתיב (להלן ד, יט) כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, ודרשו רז"ל (נדרים סד, ב) דהיינו דתן ואבירם שירדו מנכסיהם וחרבו בתיהם.

פרק ב, יד
שמך ב' במסורה מי שמך לאיש, ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי השמים לרוב (דברים י, כב) הרשע אומר מי שמך והכתוב מעיד עליו ועתה שמך ה' אלהיך.

פרק ב, טז
ולכהן. ג' במסורה. ולכהן מדין. ושני פעמים גבי פסל מיכה לאב ולכהן (שופטים יז, י. יח, יט). יתרו היה כומר לע"ז וכשנשא משה בתו הוצרך משה לידור לו שבן הראשון שיולד לו שיהיה כומר לע"ז. וזה היה כוונתו כי ידע שיחזיר את חמיו למוטב כמו שעשה שהרי נתגייר. מכל מקום נענש שבן בנו נעשה כומר לע"ז שנאמר ויהונתן בן גרשום בן מנשה (שופטים יח, ל) נו"ן תלויה ודרשו חז"ל (בבא בתרא קט, ב) בן משה היה אלא שתולין הקלקלה במקולקל.