פרק כא, א
ואלה. נוטריקון ו'חייב א'דם ל'חקור ה'דין:
המשפטים. נוטריקון ה'דיין מ'צווה ש'יעשה פ'שרה ט'רם י'עשה מ'שפט.
אשר. נוטריקון א'ם ש'ניהם ר'וצים.
תשים. נוטריקון ת'שמע ש'ניהם י'חד מ'דברים:
לפניהם. נוטריקון ל'א פ'ני נ'דיב י'הדר. ה'תנכר מ'הם.
סמך משפטים לולא תעלה במעלות לומר הוו מתונין בדין, כלומר לא יעלו אלא ילכו במתון. מעלות בגימטריא מתונים.
וסמך משפטים לאלהי כסף לומר שלא ימנה דיין בשביל ממון. וכתיב לעיל מיניה כי חרבך הנפת עליה שצריך הדיין לראות כאילו חרב מונחת לו על יריכו. וסמך דינין לעבודה שהם מג' שהעולם עומד עליהם. וסמך אותם למזבח לומר כל המעמיד דיין הגון כאילו בנה מזבח, הפך ממי שמעמיד את שאינו הגון, כאילו נוטע אשרה אצל המזבח.
ואלה המשפטים אשר. סופי תיבות מרה שנצטוו על הדינין במרה.
ואלה המשפטים אשר תשים. סופי תיבות מרמה שאם יבא דין מרומה לפני הדיין יחקור וידרוש כדי להוציאו לאמיתו.
המשפטים אשר. א'לו מ'נעל ש'ופר ר'צועה:
אשר תשים לפניהם. בגימטריא דקדוקי התורה ודקדוקי סופרים.
ויש בפסוק ה' תיבות לומר לך כל הדן דין אמת לאמיתו כאילו קיים ה' חומשי תורה, וכאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.

פרק כא, ו
אל הדלת. לומר שישמור בית אדוניו.
מרצע. עולה במנין ת' שהשם גאלנו אחר ת' שנה משעבוד מצרים והוא הלך ונשתעבד אח"כ, לפיכך ירצע במרצע.
ועבדו. בגימטריא לא הבן. ועבדו הוא בא"ת ב"ש פזשק"ף בגימטריא לא הבן ולא הבת.

פרק כא, ז
כצאת. ג' במסורה. הכא. ואידך כצאת משה אל האהל (להלן לג, ח). כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה, לא). זהו שאמרו (בבא בתרא עה, א) פני משה כפני חמה. וזהו כצאת השמש בגבורתו. וכן הא דאמרינן (בבא מציעא פג, ב) פועל ביציאתו משל בעה"ב, פירוש שאינו צריך לצאת למלאכתו אלא משיצא השמש אע"פ שאינו מתחיל במלאכתו עד אחר שעה שיצא השמש, שהרי מתבטל משעה שיצא השמש שהוא יוצא מביתו עד שיגיע למלאכה, לא אמרינן שימהר לצאת כדי שיתחיל במלאכה ביציאת השמש. וזהו כצאת העבדים, שאינו חייב לצאת אלא כצאת השמש.

פרק כא, ח
בבגדו. ב' במסורה. הכא. ואידך ותתפשהו בבגדו (בראשית לט, יב). והיינו דאמר ר' (אליעזר) [ר"ע] (קידושין יח, ב) כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למכרה, דילפינן לה מבגדו דהתם שהוא בגד ממש. (ור"ע) [ור"א] נמי דסבר כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למכרה ודורש בבגדו לשון בגידה, ואיהו נמי יליף בגד דהתם מהכא, שגם לשם היתה בגידה שסובר כמאן דאמר (סוטה לו, ב) לעשות צרכיו נכנס אלא שנראית לו דמות אביו.

פרק כא, י
וענתה. חסר וי"ו לומר לך שעיקר עונה בשבת ולא בשאר ששת ימי החול.

פרק כא, יא
ויצאה. ב' במסורה. הכא. ואידך ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר (דברים כד, ב). דאיתקש אמה לאשה, מה אשה מתקדשת בשטר אף אמה נקנית בשטר.
אין כסף. בגימטריא בסימנין. סמך אין כסף למכה איש ומת שאם הכה ומת אין חייב לשלם כסף, דקם ליה בדרבה מיניה.

פרק כא, יג
לך מקום. בגימטריא לאלפים אמה. לומר שאף התחום קולטו.
אשר ינוס שמה. וסמיך ליה וכי יזיד איש לומר שאף המזיד גולה שם וב"ד שולחין ולוקחין אותו משם.

פרק כא, יד
יזיד. ב' במסורה. הכא. ואידך אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי (דברים יח, כ). פירוש, שאם הנביא יזיד לדבר דבר אשר לא צויתיו הרי הוא כהורג לחבירו, כמו הנביא שבבית אל שהחזיר הנביא אשר בא בדבר השם וכחש לו וגרם לו שנהרג (מ"א יג, יח): .
על רעהו. ה' במסורה. הכא. ואידך כאשר יקום איש על רעהו (דברים כב, כו). ושעיר על רעהו יקרא בישעיה (לד, יד) במפלת אדום. כה תאמרו איש על רעהו בירמיה (כג, לה) בענין נביאי השקר. גבר מחליק על רעהו (משלי כט, ה). לומר מי שמחליק על רעהו בשפת חלקות ומתנבא לו נביאות השקר להחליקו בדברים כאילו מחריבו. וזהו ושעיר על רעהו יקרא, וכאילו הורגו, וזהו ורצחו נפש.
בערמה. ב' במסורה. הכא. ואידך ויעשו גם המה בערמה (יהושע ט, ד) בגבעונים. זה שהזיד להרוג בערמה וריחק עצמו מעדת ישראל על כן מעם מזבחי תקחנו למות. אבל בגבעונים שבערמה קרבו עצמם לעדת ישראל זכו להיות חוטבי עצים ושואבי מים למזבח. זה נתרחק מן המזבח ואלו נתקרבו למזבח.
אדוני אבי הרא"ש זצ"ל.

פרק כא, יז
ומקלל אביו ואמו. בגימטריא זהו בסקילה.
ומקלל. ב' במסורה. הכא ראש פסוק ובשמעי (ש"ב טז, ה) הוא סוף פסוק. לומר שאותו המקלל היה ראש, שהיה ראש לסנהדרין, ונעשה זנב ונהרג.

פרק כא, יח
באגרוף. ב' במסורה. באבן או באגרוף. ואידך ולהכות באגרוף רשע (ישעיה נח, ד). לפי שחובשין אותו שאם ימות המוכה הורגין אותו, לכך צריך שיהא בהכאה כדי להמית, דהיינו באגרוף רשע, שהכהו בכח.

פרק כא, יט
אם יקום. הפסוק הזה מתחיל באל"ף ומסיים באל"ף, "ירפא", לומר לך שהקב"ה שולח יסורין על האדם וגוזר עליהם שילכו לאותו יום ולאותו שעה.
ונקה. ג' במסורה. ונקה המכה. ונקה האיש מעון (במדבר ה, לא). מי שלח ידו במשיח ה' ונקה (ש"א כו, ט). ג' מוחלין להם על כל עונותיהם, חולה שנתרפא, חתן ומלך. אם יקום והתהלך בחוץ, כגון שנתרפא, ונקה מעונותיו. ונקה האיש, היינו ע"י שישקנה והיא תמות והוא יקח אחרת, אז ונקה האיש מעון. מי שלח ידו במשיח ה' ונקה, היינו מלך.
רק שבתו יתן. למעוטי אם עבר על דברי הרופא.

פרק כא, כא
אך אם יום. הפסוק הזה מתחיל באל"ף ומסיים באל"ף, לומר שצריך שיחיה מעת לעת.
יקם. ג' במסורה. הכא. ואידך יוקם קין (בראשית ד, כד). כל הורג קין שבעתים יקם (שם שם, טו). זהו שאמרו חז"ל המוכר עבדו לשלשים יום ר' מאיר אומר ראשון ישנו בדין יום או יומיים ולא שני, דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. וזהו לא יוקם כי כספו הוא. ואיזה כסף יוקם קין, אותו שגופו קנוי לו, כדכתיב (שם שם, א) קניתי איש את ה'.
כספו. בגימטריא כדין לבהמה, שאף בבהמה צריך מעת לעת לענין ריסוק איברים.

פרק כא, כב
וכי ינצו אנשים. ב' במסורה. הכא. ואידך וכי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו (דברים כה, יא). מה התם ממון, דדרשינן (בבא קמא כח, א) וקצותה את כפה ממון, אף הכא נמי ממון דנתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה וחייב ממון.

פרק כא, כו
וכי יכה. אלו ב' פסוקים (כו-כז) מתחילין בוי"ו ומסיימין בוי"ו. וכי יכה - תחת עינו. ואם שן עבדו - תחת שינו. הרי כ"ד כנגד כ"ד איברים שיוצא בהם. ויש בהם כ"ו תיבות כשתצרף עמהם שן ועין יהיו כ"ו איברים. וכן בויאמר ארור כנען (בראשית ט, כה) ויאמר ברוך ה' אלהי שם (שם שם, כו) כ"ו תיבות ומתחילין בוי"ו ומסיימין בוי"ו.

פרק כא, כח
ולא יאכל. בגימטריא ולא הנאה.

פרק כא, כט
נגח. ב' במסורה. הכא. ואידך או נודע כי שור נגר הוא (פסוק לו). כדאיתא בפרק שור שנגח (בבא קמא מד, א) דילפינן נזקין ממיתה, לחייב על הקטנים כגדולים.
פדיון. ב' במסורה. הכא. ואידך ויקר פדיון נפשם (תהלים מט, ט). רמז למ"ד (בבא קמא מ, א) כופרא כפרה. בשביל שיקרה נפשם בעיני הקב"ה נתן להם כופר לכפרה.
פדיון נפשו. בגימטריא הדמים של מזיק ובגימטריא הדמים של נזק.

פרק כא, לד
לבעליו. ג' במסורה. הכא. ואידך ישלם לבעליו (להלן כב, יא) בשומר שכר. עושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה, יב). שזה מחמת עשרו כרה בור ברשות הרבים, והוא לרעתו, שמחייבו לשלם בנזקו. וכי היכי דדרשינן הכא (בבא קמא ז, א) ישיב אפילו סובין, הכא נמי בשומר שכר אמרינן אפילו סובין.

פרק כא, לו
והמת יהיה לו. בגימטריא גם הבעלים מטפלין בנבילה.