פרק כה, ב
ויקחו לי תרומה. פתח דבר אל בני ישראל בלשון פיוס כמו דברו על לב ירושלים (ישעיה מ, ב) בשביל שהיה בו חסרון, פייסם. ואיתא במדרש (מובא ביל"ש רמז שס"ג):

אמר ר' אבהו ומה לעשות משכן כבוד וכפרה לישראל אמר דבר אל בני ישראל לשון פיוס, הדוחקים את ישראל ונוטלים את ממונם מה תהא עליהם.

תרומה. אותיות מ' תורה. שהתורה ניתנה למ' יום היא לאוכלי תרומה, כההוא דאמרינן (מכילתא בשלח טז, ד) לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן, שנית לה לאוכלי תרומה. וזהו ויקחו לי - לשמי, שכל מי שעוסק בתורה כאילו לוקח לי, שאין לו להקב"ה בעולם אלא ד' אמות של הלכה בלבד. ועל כן סמך פרשת ויקחו לי תרומה לפרשה של תורה.
ויקחו לי תרומה. עשו לי מקום מקדש, אחד מחמשים שבהר הבית כמו תרומה שהוא א' מחמשים, שהרי הר הבית ת"ק על ת"ק ומקום החצר היה ק' על נ' שהוא א' מחמשים של ת"ק ות"ק. סמך לילה (לעיל כד, יח) לויקחו לי תרומה רמז זמן אכילת תרומה בלילה, כדתנן (ברכות ב, א) משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, שהוא צאת כוכבים.
ויקחו לי. לי עולה מ' היינו עין יפה אחד מנ'.
מאת כל. ראשי תיבות עולה ס' היינו עין רעה אחד מס'.
אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. בגימטריא אך בני ישראל יהיו תורמין לא הגוים.
תקחו את תרומתי. ולא אמר "תקח" שאין גובין צדקה בפחות משנים.
תקחו בגימטריא שנים קחו.

פרק כה, ו
שמן למאר. חסר, דלא לאורה הוא צריך. וי"ג דברים נמנו כאן וכן יש י"ג מיני מלבושים ביחזקאל (טז, ט-יג) ואנעלך תחש וגו' ואעדך עדי וגו'. וכשחטאו ישראל בעגל אבדו י"ג מלבושים, כדכתיב (להלן לג, ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים. ובזכות אלו י"ג מינים שהתנדבו חזרו להם י"ג.

פרק כה, ח
ושכנתי. רמז לבית ראשון ושכן ת"י שנים. וכן ואתה קדוש יושב תהלות ישראל (תהלים כב, ד) קדוש עולה ת"י שמנין קדוש היה תהלות בישראל, ויש בו אותיות שני ת"ך רמז לת"ך שנים של בית שני.

פרק כה, ט
מראה. בגימטריא גבריאל מלמד שהיה חגור כמין פסיקיא של עור ומראה למשה תבנית המשכן ותבנית כל כליו.
וכן תעשו. ב' במסורה. הכא. ואידך וכן תעשו דגדעון (שופטים ז, יז). שזכות אלו הכלים עמד לגדעון. וכן כל מעשה דגדעון היה כנגד עבודת המקדש וכליו. נתן הלפידים בכדים להזכיר זכות אלו הכלים. ובראש האשמורה התיכונה (שם שם, יט) להזכיר זכות עבודת המקדש שאז היו תורמין את המזבח, והיא עבודה ראשונה שהיו עושים בהם ביום.

פרק כה, י
ועשו ארון. בכולם כתיב "ועשית" חוץ מבארון דכתיב "ועשו" שכל הכלים עשה שלמה כיוצא בהן חוץ מארון.
ארון. אותיות אורן שיש בה אורן של ישראל ואותיות נורא כי הוא אש אוכלת (לעיל כד, יז). ארון בגימטריא נזר שכתר תורה עולה כל הכתרים, לכן כתיב ועשית עליו זר זהב ובשלחן כתיב (פסוק כד) ועשית לו, לומר שכתר תורה עולה על שאר הכתרים.
אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו. כל מידותיו היו שבורות בחצאי אמות, ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו.
ועשו ארון. י' פרשיות מתחילין בעשייה כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.

פרק כה, יא
זהב טהור מבית ומחוץ. ב' דזהב עם טהור מבית ומחוץ בגימטריא הנה החכם יהיה תוכו כברו.

פרק כה, יח
שנים כרבים וגו' ופניהם איש אל אחיו. כמו שני חברים שנושאין ונותנין בדברי תורה.
כרובים. בגימטריא מראה כבוד.
כרבים. כרביא כי נער ישראל ואוהבהו (הושע יא, א).
שני כרובים. בגימטריא אברהם יצחק יעקב שהיו שם כדי להזכיר זכות אבות. שני כרובים ומשה ג' כנגד ג' אבות. מ'בין ש'ני ה'כרובים (פסוק כב) ראשי תיבות משה.

פרק כה, כב
ונועדתי. ב' במסורה. ונועדתי לך. ונועדתי שמה לבני ישראל (להלן כט, מג). זהו שדרשו (תנחומא שמיני א) אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש (ויקרא י, יג) והיכן דיבר?
ונקדש בכבודי (להלן כט, מג). אמר משה לאהרן יודע הייתי שיתקדש המשכן בקרוביו של מקום והייתי סבור שיתקדש בנו. ומהיכן ידע?
מכאן, שאמר לו ונועדתי לך פי' על ידך. על כן כתיב כאן ונועדתי לך ולקמן ונועדתי שמה לבני ישראל.

פרק כה, כד
ועשית לו זר זהב. זהב בגימטריא דוד, שהוא יזכה לזר של מלכים.

פרק כה, לא
ועשית מנרת. ז' פעמים כתיב מנורה כנגד ז' רקיעים וז' ארצות. ואין בפרשת מנורה אות סמ"ך וכן במעשה בראשית. לומר במקום נר אין שטן ואין מזיק. ובזכות נר מצוה ותורה אור סותם פיו של שטן מלהשטין.

פרק כה, מ
וראה. ג' ראשי פסוקים. הכא. ואידך וראה אם דרך עוצב בי (תהלים קלט, כד). ואידך וראה בנים לבניך (שם קכח, ו). פי' אם דרך עוצב בי וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר, שתבוא להר הבית לבית המקדש להתפלל ולהודות ויתכפר לך, כמו שסידר שלמה בתפלתו אם יחטא איש וגו' ובא וגו' בבית הזה (דה"י ב' ו, כב). ואם תעשה כן - וראה בנים לבניך.