פרק לא, ד
לחשב מחשבת. חסר וי"ו שבששה ימים יש לחשוב ולעשות ולא בשביעי.

פרק לא, יג
אך את שבתותי תשמרו. אך מיעוט למעט פיקוח נפש וקרבנות צבור, ועד רדתה (דברים כ, כ) אפילו בשבת שכל אלו דוחין שבת. סמך פרשת שבת למלאכת המשכן דילפינן מלאכת שבת ממלאכת משכן.

פרק לא, יד
את השבת. ד' במסורה. ג' בהאי ענינא (הכא. ותרי בפסוק טז). וחד בעזרא (נחמיה יג, יח) לחלל את השבת. והיינו כדאיתא בפ"ק דסנהדרין (כא, ב) ראויה היה שתינתן תורה ע"י עזרא אלא שקדמו משה, דילפינן "את השבת" דהתם מהכא.

פרק לא, טז
את השבת לעשות. ראשי תיבות אהל דילפינן מלאכת שבת מאהל מועד.

פרק לא, יז-יח
בני ישראל אות היא. ראשי תיבות ביאה שביאתו של תלמיד חכם מערב שבת לערב שבת.
אות היא לעולם כי. ראשי תיבות אהלך על שם וידעת כי שלום אהלך (איוב ה, כד), דדרשינן מיניה (שבת לד, א) הדלקת נר בליל שבת.
וביום השביעי שבת וינפש. סופי תיבות שתים ששתים נפשות יש לאדם בשבת וע"כ פ"א ד"וינפש" כפולה משום ב' נפשות.
וינפש. בגימטריא אלו שבגיהנם שאף אור של גיהנם שובת בשבת.
השביעי שבת וינפש. בגימטריא דכיון שהוא שבת אבדה נפש.
שבת וינפש. ויתן אל משה. מלמד שנתנה תורה בשבת.
וינפש. ויי נפש. וסמוך ליה פרשת העגל שנתחייבו מיתה ונאבדה נפשם.
ויתן אל משה. בגימטריא זה התלמוד.
ככלתו. כתיב חסר. מה כלה מקושטת בכ"ד קישוטין המנויין בישעיה (ג, יח_כג) אף תלמיד חכם צריך להיות מקושט בכ"ד ספרים.
שני לחת. כנגד שמים וארץ. חתן וכלה. ב' תורות. ושתי עולמות.
לחת. ע"ש שיגעים בלחי.
לחת. בא"ת ב"ש כסא מלמד שנלקחו מכסא הכבוד.